שלום לכולם, אני כותב פה כי אני מרגיש שהחיים דורכים עליי ואני פשוט חנוק. אשמח לזווית ראייה מקצועית או ממישהו שהיה במקום הזה, כי אני לא מצליח לראות שום דבר בצלילות.
אני בן 28, גר עם בת הזוג שלי (אנחנו יחד קצת יותר מ-4 שנים).
קצת רקע: בגיל 20 הייתי בדיכאון עמוק אחרי פרידה, ויצאתי מזה בעזרת ספורט עצים. חזרה לי האמביציה, התחלתי ללמוד, עבדתי, הרגשתי שאני טורף את העולם, ואז גם נכנסתי לקשר עם בת הזוג שלי. פעם ידעתי להרים את עצמי, אבל היום אני לא מצליח לשמור על שגרה בריאה כמו אז. למעשה, אני לא מצליח לשמור על שום שגרה קבועה בכלל.
מבחינת קריירה, עברתי לתל אביב עם חלומות להיות "גאון פיננסי". זה לא הסתדר. חזרתי צפונה, פתחתי עסק עצמאי בתחום המזון שכרגע נמצא בתהליכי סגירה כואבים. היום אני שוב חי במרכז עם בת הזוג, עובד כשכיר בחברה פיננסית אבל שוב מצאתי את עצמי במחלקת תמיכה שאני לא רוצה להיות בה. ניסיתי לסחור בשוק ההון בעצמי ונכוויתי פעם אחר פעם. הפסקתי את הלימודים שלי לפני שנתיים כי אני פשוט "לא שם". אני מרגיש שאני בלוף אחד גדול, בן אדם כושל שלא מצליח לשנות את הדרך שלו.
העומס הזה גומר אותי, אבל הבעיה הכי כואבת כרגע היא הזוגיות. האמת היא שכבר מהשנה הראשונה עלו לי ספקות אם זה "זה", ואיכשהו גררתי את זה לקשר ארוך ומגורים משותפים. חשוב לי להגיד שהיו לנו המון רגעים טובים יחד, ובמבט לאחור, רוב הזמן שלנו באמת מאוד נהנינו. הדיסוננס שקורע אותי הוא שאני יודע שאני אוהב אותה ותמיד ראיתי בה את מי שהייתה צריכה להיות אמא לילדים שלי.
אבל היום אני מרגיש שאני כבר לא נמשך אליה בכלל (אני כן מוצא את עצמי נמשך לנשים אחרות, אבל אך ורק בדמיון). היא מרגישה שמשהו עובר עליי, ואני פשוט ממשיך לשקר. שיתפתי אותה בעבר שקשה לי, אבל תמיד סגרתי את זה ב"יהיה בסדר וזה יעבור". אבל זה לא עובר. לאחרונה, מתוך כל התסכול והעומס הזה, אני גם מוצא את עצמי מתחיל לדבר אליה בצורה מגעילה. כל פעם אני אומר לה ולעצמי שאשתפר, אבל אני באמת לא מצליח לשלוט בזה.
אני כל כך מרוקן ועייף, שום דבר לא מרגש אותי ואני לא מכיר את עצמי. אני לא יודע איך אפשר להגיד לאישה שאתה לא נמשך אליה בלי לרסק אותה.
אני לא מצליח לעשות את ההבחנה בצלילות: האם הזוגיות הזו מתה וצריך לסיים אותה למרות הכאב? האם זה בר תיקון? או שאולי אני פשוט כל כך מרוסק מהכישלונות בקריירה ובחיים שזה מה שסוגר אותי אליה וגורם לי להתנהג ככה?
איך ניגשים לדבר כזה בכלל? מה הדרך הכי נכונה להתחיל לפתוח את הפלונטר הזה?
אשמח לכל עצה.
שלום לך.
נשמע מדבריך שאתה מתמודד עם אתגרים בתחומים שונים, אשר מתנקזים גם לנושא הזוגי.
קשיים מהסוג שאתה מתאר, כולל הקושי לקבל החלטה בתחום הזוגי, עשויים לנבוע ממגוון רחב מאוד של נושאים רגשיים ו/או נפשיים,
ולכן הדבר החשוב בשלב הראשון הוא לנסות למקד את הקושי ולהבין את מקורו. למשל, אם ישנה רמת דיכאון מסוימת/קשיים בדימוי העצמי וכד',
אלו עשויים להשפיע על כלל קבלת ההחלטות וניהול התחום הזוגי.
לאור זאת, ממליצה לפנות לטיפול בגישה פסיכודינמית אשר יסייע לך "לזקק" את מוקד הקושי, לעבד אותו ולטפל בו. מתוך עיבוד וטיפול מתאימים,
יהיה קל יותר לקבל החלטות אשר תוכל לעמוד מאחוריהן בכל תחומי החיים. כמו כן, תוכל לקבל כלים אשר יסייעו לך בהתמודדות עם האתגרים הזוגיים ועם אתגרי חיים אחרים.
ליטל
מצורף קישור לחיפוש מטפלים רלוונטיים בתחום, ניתן לסנן לפי אזור מגורייך -
בטיפולנט | טיפול פסיכודינמי