תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

מישהו מוכן לתרגם לי את הילד?

מישהו מוכן לתרגם לי את הילד?

אורית ברטל

התמודדות עם קונפליקטים בין הורים לילדים על פי הגישה האדלריאנית

אתם חוזרים הביתה אחרי יום עמוס בעבודה, אבל מגלים מיד שהפנטזיה על אחר הצהריים שקט רחוקה מלהתגשם: הקטן אמור להביא למחרת לבית ספר דגם מפלסטלינה של הרחוב שלכם, אבל מודיע שאין מצב שהוא מכין אותו בעצמו. ואגב, איך קרה שלא הבאתם לו הפתעה מהעבודה? בזמן שאתם מנהלים איתו משא ומתן, הבן המתבגר מודיע ששוב הזמינו אתכם לשיחה עם המחנכת כי הוא הלך מכות בהפסקה, ועם כל הבלגן, למי בכלל יש זמן לעלות לחדר של הבכורה שבזמן האחרון נראית קצת בדיכאון? נשמע בלתי אפשרי להתמודד עם כל זה בבת אחת? על פי שיטת הטיפול האדלריאנית, דווקא אפשר.

במחקר משנות ה-60 אשר השווה בין בתי יתומים ממשלתיים בסין לבתי יתומים של הכנסייה באנגליה התגלה ממצא מפתיע: למרות שבתי היתומים בסין היו מטופחים ומאובזרים הרבה יותר מבתי היתומים הפשוטים של אנגליה, תמותת התינוקות היתומים בסין הייתה גבוהה הרבה יותר. הבדל מרכזי בין בתי היתומים, אשר כנראה הסביר את ההבדל בתמותת התינוקות, הוא שבאנגליה טופל כל תינוק על ידי מטפלת קבועה בעוד שבסין טופלו התינוקות על ידי מטפלות מתחלפות.

על פי הגישה האדלריאנית, תחושת השייכות קריטית להישרדות התינוק לא פחות מהזנה והגנה. אורית ברטל, פסיכותרפיסטית בעלת ניסיון רב בטיפול במשפחות על פי הגישה האדלריאנית, מסבירה כיצד היעדר תחושת שייכות יוצרת קשיים אצל ילדים, מתבגרים ומשפחותיהם וכיצד מסייע טיפול בגישה האדלריאנית בהתמודדות עם קונפליקטים משפחתיים.

מהי גישת הטיפול האדלריאנית?

אלפרד אדלר היה רופא ופסיכואנליטיקאי אשר החל את דרכו כאחד מידידיו הקרובים וממשיכי דרכו של פרויד. בשלב מסוים החלו רעיונותיו התיאורטיים להתנגש בהנחות היסוד הפרוידיאניות והוא פרש מהאגודה הפסיכואנליטית ופיתח את זרם הפסיכולוגיה האינדיווידואליסטית.

אדלר העמיד במרכז עבודתו את כבוד האדם ובניגוד לפרויד, אשר הדגיש את השפעתם הרבה של יצרים מיניים ותוקפניים על ההתפתחות וההתנהגות האנושית, הדגיש את חשיבות השייכות. אדלר האמין כי לא ניתן להתבונן באדם במנותק מסביבתו וכי האדם גדל ומתפתח באמצעות קשריו עם מסגרות השתייכות בסביבתו: תחילה המשפחה הגרעינית ובהמשך המשפחה המורחבת, השכונה, הקהילה הרחבה יותר וכן הלאה. רמת העניין החברתי (זיקת האדם לאנשים אחרים המאפשרת לו לקדם את התפתחותו) היא אחד מהמרכיבים המשמעותיים בבריאות הנפשית. לכן, כאשר תחושת השייכות נפגעת מתעוררים קשיים.

איך משפיעה תחושת השייכות על קשיים של ילדים ובני נוער?

בעוד שפרויד התמקד בנסיון להבין את הגורמים להתנהגויות אנושיות, אדלר ניסה להבין מהן המטרות (המודעות או הבלתי מודעות) המניעות את ההתנהגות.

מטרה מרכזית המניעה את התנהגותם של ילדים היא השגת תחושת שייכות והשגת התייחסות חיובית מהוריהם. כאשר תחושת השייכות נפגעת הילד מפתח התנהגויות חיוביות או שליליות הבאות לחזק מחדש את מקומו בעולם. הוא עשוי לפעול בכדי לרצות את הוריו וסביבתו ולעמוד בציפיותיהם, אך גם לפתח "התנהגות מפריעה" אשר מתבטאת בארבע דרכים מרכזיות: חיפוש אחר תשומת לב יתירה המתבטא בתובענות, דרישה מוגזמת לפינוק וניסיון להשיג תשומת לב באמצעות התנהגות שלילית; מאבקי כוח המתבטאים בווכחנות, התנגדות וחיפוש אחר עימותים; נקמה בהורים העשויה להתבטא בנסיונות לפגוע בהם ואף לנהוג באלימות מילולית ופיסית כלפיהם; ויאוש אשר עשוי להתבטא באפטיה, דיכאון ואף נטיות אובדניות.

מה עושים כאשר מזהים התנהגות מפריעה של הילד?

התנהגויות מפריעות של הילד עשויות להיות מתישות וקשות להתמודדות. כהורים אנו מפעילים לעיתים דרכי חינוך מוטעות כפינוק, הגנת יתר, הענשה והתעלמות. דרכי חינוך אלו עשויות להביא להישנותה של ההתנהגות המפריעה ואף להגברתה ולפגיעה בקשר ההורה-ילד.

על פי הגישה האדלריאנית, חשוב לבדוק מה המטרה העומדת מאחורי התנהגות הילד: האם הוא ממקם את עצמו במשבצת "הילד הבעייתי" בגלל שהוא חש שכל מאמציו להיות תלמיד טוב מחווירים אל מול ציוניו של אחיו הבכור המחונן? האם נערה מאיימת בהתאבדות מאחר ואמירתה כי היא סובלת מדיכאון מתקבלת באמירה מבטלת כ"אל תדאגי, יהיה בסדר"?

באופן כללי, הגישה האדלריאנית דוגלת בהרבה עידוד של הילד תוך מתן אהבה ללא תנאי, כבוד בסיסי וקבלה של הילד גם כאשר הוא נכשל ואינו עומד בציפיות. המשמעות אינה פינוק וקבלה של כל התנהגות של הילד אלא הדגשת האמון ביכולותיו והעברת מסר לפיו אהבת ההורה נותרת יציבה גם אם הילד נכשל בחשבון, נשלח לעמוד בפינה או לא מצליח לשרוך לבד את הנעליים.

ואיך בכל זאת מציבים גבולות?

ילדים ובני נוער זקוקים לגבולות, אך הענשה מביאה פעמים רבות דווקא להשפלה, לפגיעה בקשר עם הילד ולהגברת ההתנהגות השלילית. לכן, הצבת גבולות על פי הגישה האדלריאנית נעשית באמצעות "תוצאות הגיוניות" הנובעות באופן ישיר מהתנהגותו של הילד: אם אתה לא קם בזמן לבית ספר, לא אוכל לקחת אותך טרמפ; אם שוב איבדת את המפתח, לא אוכל לצאת באמצע היום מהעבודה ותיאלץ לחכות עד שאסיים; אם הפרעת ולא נתת לי ולאבא לסיים לערוך את החשבונות לא נוכל לשחק איתך עכשיו, וכן הלאה.

"טיפ" יעיל לבדיקת תגובתנו להתנהגות הילד הוא לשאול את עצמנו האם היינו נוהגים כך כלפי אדם מבוגר: האם היית מכה חברה שמאחרת לפגישה? האם היית משפילה קולגה לעבודה ששבר כוס?

מתי כדאי לפנות לטיפול או הדרכת הורים אדלריאנית, ואיך הטיפול עוזר?

כאשר הורים מזהים התנהגויות מפריעות, מרגישים ש"הילד בעייתי" ושהקשר איתו קשה ומלא בקונפליקטים, ניתן להיעזר בטיפול. הטיפול כולל מפגשים משותפים ומפגשים נפרדים לילד והוריו ובמסגרתו ניתן להגיע לחוזה משותף חדש, שמכבד את צרכי הילד והוריו. גם הילד לומד להכיל את הקושי והמגבלות של ההורה - אבא לא מחבק הרבה? אולי אתה יכול לבוא ולחבק אותו.

כאשר מדובר במתבגרים, פעמים רבות הטיפול מתמקד באיזון בין הצורך של המתבגר בשייכות למשפחה לבין הצורך שלו בעצמאות; ההורים לומדים איך לשמור על המתבגר שלהם אבל גם לסמוך עליו ולשחרר אותו, לתת לו לקחת סיכונים סבירים, להתנסות בעולם האמיתי וללמוד מטעויות.

ואם הילד לא מסכים לבוא לטיפול?

מצבים בהם הילד מסרב לבוא לטיפול אינם נדירים, ואז עוזרים להורים להביא אותו. ברגע שהוא יסכים להגיע, סביר להניח שישאר מאחר והוא חש שהטיפול פועל לטובתו ומקדם את מטרותיו. גם אם בלתי אפשרי להשיג את שיתוף הפעולה של הילד, ההורים יכולים להיעזר בטיפול באופן משמעותי בכדי לשפר את הקשר איתו. זאת, באמצעות התבוננות במטרות התנהגותו ובחינה של המשמעויות והפרשנויות אשר ההורים עצמם מקנים להתנהגותו. לפעמים ההורים מגלים שהתנהגות של הילד נתפסת בעיניהם כאיומה ובלתי נסבלת מאחר והם מפרשים אותה באופן שגוי או קיצוני. דוגמא לכך, למשל, היא זוג עולים חדשים אשר חשים שבתם המתבגרת הופכת מופקרת מאחר ורגילים לקודים שונים של התנהגות. כאשר מפרשים באופן שונה את ההתעקשות שלה לצאת עד מאוחר או להיפגש עם בנים, המתיחות והקונפליקטים בבית עשויים להתמתן.

על המטפלת - אורית ברטל

אורית ברטל היא בעלת תואר מוסמך (Msc.) בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית מטעם שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, ומנחת קבוצות והורים מטעם מכון אדלר. אורית היא בעלת ניסיון רב בטיפול בהפרעות חרדה, דיכאון, סכיזופרניה ואף הפרעות אכילה. כמו כן, היא מטפלת בהורים, זוגות משפחות והפרט המתמודדים עם משברים, קשיי תקשורת בין אישית, ומצבי לחץ. מעבר לטיפול במבוגרים אורית מציעה טיפול פרטני לילדים ובני נוער המתמודדים עם בעיות התנהגות, קשיים רגשיים, משברי גיל ההתבגרות, קשיים חברתיים וכן הלאה.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך