תפריט נגישות
חיפוש

אפשר לנשום ולהירגע: CBT לטיפול בחרדה

אפשר לנשום ולהירגע: CBT לטיפול בחרדה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

פתאום נדמה לך שאין אויר באוטובוס, את מתחילה להרגיש מחנק, מתכסה בזיעה קרה, והלב שלך פועם כאילו עוד רגע יצא ממקומו. את חייבת לצאת מהאוטובוס, אחרת תמותי או תשתגעי. יצאת עם משפחתך לטיול בגליל אך המחשבה שהשארת ברז פתוח או דלת לא נעולה לא מרפה ממך, כמו מאות פעמים בעבר. אתה יודע שאין סיבה הגיונית לדאגתך, ובכל זאת תצלצל אל השכן לוודא שהכל בסדר.

הפרעות חרדה מסוגים שונים הן הפרעות שכיחות בחברה המערבית, והן עשויות להביא למצוקה רבה ולפגיעה משמעותית בתפקוד. לאורך השנים הוצעו הסברים רבים לאופן בו נוצרות הפרעות החרדה, ובהתאם, הוצעו מודלים טיפוליים שונים אשר אחד היעילים בהם הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי

כיצד נוצרת חרדה?

הפרעות חרדה שונות, ביניהן פוביה, הפרעת פאניקה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), הפרעת חרדה מוכללת וכן הלאה, עוררו את עניינם של אנשי טיפול כבר מימיו של פרויד, והגורמים להן עוררו מחלוקות רבות בקרב אנשי טיפול מאסכולות פסיכולוגיות שונות.

פרויד ראה את החרדה כנובעת מקונפליקטים נפשיים בלתי מודעים: דחפים מיניים או אגרסיביים מעוררים חרדה רבה וכדי שלא יעלו למודעות ויעוררו חרדה רבה עוד יותר, מופעלים מנגנוני הגנה והדחפים מתבטאים בסימפטומים חרדתיים. כך, למשל, תיאר פרויד את המקרה של 'הנס הקטן' בו פחד מסירוס על ידי האב הומר בפחד מסוסים אשר הביא לפוביה והימנעות ממקומות בהם יכל הנס לפגוש בסוס. הדרך לטפל בחרדה, על פי הגישה הפסיכואנליטית, היא באמצעות העלאה למודעות והכרה בדחפים המיניים או האגרסיביים.

אנשי מקצוע CBT

גישות מאוחרות יותר, אשר נבעו מזרם הפסיכולוגיה ההתנהגותית, טענו כי המנגנון בו נוצרת חרדה פשוט הרבה יותר וקשור להתנסויות ממשיות בחייו של האדם: ילד אשר ראה כי אמו מפחדת מכלבים יפנים גם הוא את הפחד; נערה אשר גדלה בצילו של אב מאיים עשויה להכליל את הפחד ממנו לשאר הגברים ולחשוש מכל גבר באשר הוא. בהמשך, התווספו לגישה ההתנהגותית גישות קוגניטיביות אשר הצביעו על כך שגורם משמעותי ביצירת החרדה הוא האופן בו מפרש האדם את הסיטואציה: אם חתול נתפס כמביא מחלות ומזהם, תתפתח פוביה מחתולים; כאשר אי נוחות גופנית מפורשת כהתחלה של מחלה סופנית או התקף לב מתקרב, הדרך לחוות התקף חרדה קצרה מאוד. כמו כן, בעשורים האחרונים מצביעים מחקרים רבים על המשקל הרב שיש לגורמים גנטיים, ביולוגיים וביוכימיים בהיווצרות הפרעות החרדה.

ההסברים השונים אשר הוצעו להבנת הפרעות החרדה הביאו להתפתחותן של גישות טיפול שונות. כיום, מחקרים מצביעים על כך שהטיפולים היעילים ביותר הם טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים או טיפול על ידי תרופות פסיכיאטריות הניתן במסגרת ייעוץ פסיכיאטרי כאשר במידת הצורך ניתן לשלבם ולהגדיל את האפקט הטיפולי.

אורית ברטל, פסיכותרפיסטית המתמחה, בין השאר, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעות החרדה השונות, מסבירה מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בחרדה.

לדבריה של אורית, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בחרדה מבוסס על ההנחה שהתנהגותנו נובעת מהאופן בו אנו מפרשים את האירועים סביבנו. כאשר הפרשנות מוטעית או מוגזמת, גם ההתנהגות הופכת לבלתי מסתגלת ובלתי יעילה ועשויה להביא למצוקה רבה ו/או פגיעה תפקודית משמעותית.

כיצד מתבצע CBT?

"מדובר בטיפול קצר מועד (ממוצע של 16 מפגשים) העוסק בשני מוקדים מרכזיים", מסבירה אורית: "בנייה מחודשת של הפרשנויות המביאות לחרדה והתמודדות עם גורמי הפחד".

כאמור, חרדות נובעות פעמים רבות מהנחות יסוד שגויות ומוטות, והמטרה היא בנייה מחדש של הנחות היסוד וסכמות המחשבה. כך, ניתן לשנות את הפרשנות האוטומטית ולהחליפה בפרשנות יעילה ומדוייקת יותר, אשר תביא בתורה לשיפור בתפקוד. דוגמא לכך היא בחור צעיר שסובל מחרדה חברתית ונמנע מלצאת לדייטים בגלל התחושות השליליות והמבוכה העצומה הנגרמת לו. במצב זה ניתן לבדוק אילו תחושות ומחשבות אוטומטיות עולות לפני ותוך כדי הדייט: האם כל שתיקה של בת הזוג מתפרשת כדחייה ("היא מתה משעמום")? האם היציאה לדייט מלווה בתחושות כ"זה בטח לא יצליח/ אין לי מה להציע לה/ היא בטח תחשוב שאני לא נראה מספיק טוב"? האם החרדה מלווה בסימפטומים גופניים כרעד, הזעה, לחץ בחזה ועוד, אשר מגבירות את תחושת חוסר היכולת לתפקד בדייט?

תחושות מסוג זה מעלות באופן טבעי את החרדה אשר מקשה על התפקוד בדייט עצמו ועשויה להביא להימנעות מדייטים בעתיד ("גם ככה אני רק מביך את עצמי"). במסגרת הטיפול ניתן לבנות דרך חשיבה אלטרנטיבית: אולי היא שותקת כי גם היא מאוד נבוכה? אולי, אם הסכימה לצאת איתי מלכתחילה, אני דווקא נראה טוב בעיניה?

"האלמנט המשמעותי השני ב-CBT", מוסיפה אורית, "הוא האלמנט ההתנהגותי. הפרעות חרדה רבות מביאות להימנעות מסיטואציות יום יומיות: אם אני סובל מהתקפי פאניקה, לא אלך למקומות ציבוריים כדי לא להקלע למצב בו אני חווה התקף חרדה באמצע קניון הומה אדם; אם אני סובל מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית ומפחד מאוד מזיהום, אני עשוי לנקות את הבית במשך שעות על גבי שעות, מדי יום, כדי להימנע מלכלוך פוטנציאלי.

במסגרת הטיפול מבצעים חשיפה הדרגתית לאלמנטים המאיימים, כך שרמת החרדה הולכת ופוחתת. למשל, אדם שסובל מהפרעה פוסט טראומטית לאחר תאונת דרכים עשוי להימנע מנהיגה, נסיעה ברכב או אפילו יציאה מהבית מחשש שיפגע שנית. במסגרת הטיפול ישנה חזרה הדרגתית לתפקוד- תחילה חשיפה לזכרונות התאונה הכוללת התמקדות ברגעים הקשים ביותר, עד שהמטופל מצליח למתן את תגובותיו לדיכאון ובהמשך יציאה מהבית, אח"כ נסיעה ברכב עם אדם עליו סומכים, נהיגה ברחוב שליד הבית וכן הלאה.

מאחר וחלק משמעותי בטיפול הוא תרגול של החשיפה לגורמים המאיימים מהם האדם רגיל להימנע, חלק מהטיפול אינו מתבצע בקליניקה אלא במקומות הרלונטיים. למשל, הטיפול בפוביה ממעליות יכול להתבצע בחלקו הגדול בבניין משרדים גבוה או קניון. כמו כן, הטיפול כולל "משימות בית" הכוללות תרגול עצמי של חשיפה לגורמי הפחד, ובאופן הדרגתי האדם מוכיח לעצמו שלא קורה שום דבר נוראי גם כאשר הוא נחשף לדבר המפחיד ביותר עבורו. בהתאם, באופן הדרגתי המטופל יתחיל לחוש הקלה עד כדי היעלמות משמעותית של הסימפטומים החרדתיים.

ב-CBT משמשים המטפל והמטופל כצוות העובד יחד לפתרון המצוקה. המטופל משותף בתכנית הטיפול, לוקח על עצמו משימות תיעוד עצמי וחשיפה, ומדווח למטפל על התקדמותו בטיפול. מוטיבציה ומעורבות המטופל מהווים תנאי להצלחת הטיפול".

הטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים הקלאסיים אשר פותחו בשנות ה-60' וה-70' יצאו מהנחה כי המחשבות וההתנהגות המלווים את החרדה הם הגורמים היחידים בהם יש להתמקד; הגורמים הנפשיים המעמיקים בהם עסקה הגישה האנליטית נתפסו כבלתי רלונטיים. עם זאת, לאורך השנים "התרככה" התפיסה הקוגניטיבית ההתנהגותית הקלאסית ורבים מהעוסקים בה משלבים בטיפול אלמנטים וטכניקות טיפוליות נוספות.

"הבנת גורמים נוספים המעורבים ביצירת החרדה", אומרת אורית ברטל, "עשויה לתרום גם היא לשינוי הנחות היסוד השגויות. הרבה פעמים ניתן למצוא קשר בין זכרונות ואירועי ילדות לבין החרדה, וזיהוי של הקשר מביא את המטופל לבחון מחדש עד כמה הוא באמת מאמין בהנחות היסוד שלו, ועד כמה מדובר בהנחות יסוד אותן אימץ בילדותו באופן טבעי ובלי לבחון אותן. למשל, אדם עשוי לסבול מפוביה מציפורים למרות שהוא מבין באופן רציונלי כי מדובר בפחד מוגזם. התבוננות בעברו עשויה ללמד כי אמו הייתה "חולת ניקיון" אשר סירבה להכניס לבית כריות או שמיכות ממולאים בנוצות כי 'זה מסוכן ומביא מחלות".

"מעבר לכך, במידה והמטופל מסכים, עשוי גיוס של המשפחה להביא לשיפור ניכר בהתמודדות עם החרדה. פעמים רבות המשפחה רוצה להקל על המצוקה העצומה שגורמת החרדה ובכך, בטעות, מחזקת את ההימנעות ומשמרת ומעצימה את החרדה. דוגמא לכך היא משפחה אשר רוצה להקל על בן משפחה שמפחד מלכלוך עקב הפרעה אובססיבית קומפולסיבית: בני המשפחה מתקינים חוט נוסף למתג החשמל (כדי למנוע מגע ישיר עם המתג בו נגעו גם אנשים אחרים) ודואגים שליד הכיור תהיה ערימה ענקית של מגבות (כדי למנוע שימוש חוזר במגבת "מזוהמת"). על פניו, נדמה שפעולות אלו מסייעות ומפחיתות חרדה אך למעשה הן משמרות את התפיסה של האובססיבי קומפולסיבי לפיה 'צריך לעשות הכל כדי להימנע מהאפשרות להתלכלך'. במידה ובן המשפחה מסכים לשתף את בני המשפחה האחרים בטיפול ניתן ללמד אותם כיצד לעזור ולתמוך בחשיפות לגורמים המאיימים במקום להרגיע את החרדות באופן נקודתי".

מאמרים מומלצים CBT

על המטפלת - אורית ברטל

אורית ברטל היא בעלת תואר מוסמך(Msc.) בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית מטעם שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל, ומנחת קבוצות והורים מטעם מכון אדלר. אורית היא בעלת ניסיון רב בטיפול בהפרעות חרדה, דיכאון , סכיזופרניה או הפרעות אכילה לסוגיהן. כמו כן, היא מטפלת בהורים, זוגות משפחות והפרט המתמודדים עם משברים, קשיי תקשורת בין אישית, ומצבי לחץ. מעבר לטיפול במבוגרים אורית מציעה טיפול פרטני לילדים ובני נוער המתמודדים עם בעיות התנהגות, קשיים רגשיים, משברי גיל ההתבגרות, קשיים חברתיים וכן הלאה.

היכנסו לקבלת מידע נוסף אודות CBT

אנשי מקצוע בתחום

חרדה

עוד מאמרים שיעניינו אותך