07.02.12
צוות בטיפולנט
תאונות דרכים, מלחמה, פיטורין, גירושין, קשיים כלכליים, רעידות אדמה... סיבות לדאוג - תמיד יש. אבל מתי החרדה לחיים הופכת לחרדה מהחיים? מה קורה אם הדאגה והפחדים משתלטים על היום יום וגורמים למריבות עם בני זוג ובני משפחה? איך מבחינים בין רמת דאגה טבעית לבין מצב המכונה חרדה כללית וכיצד מצליחים, סוף סוף, להירגע קצת?
חרדה כללית או תגובה טבעית?
עבור ינון, אב לשלושה ילדים, המשפחה היא העומדת בראש סדר העדיפויות: הוא אב מסור וחם, בן זוג קשוב ותומך ועובד קשה כדי לאפשר למשפחתו רמת חיים גבוה. פעמים רבות הוא חש כי חייו היו כמעט מושלמים לולא הדאגות המלוות אותו כמעט בכל יום. האפשרות שילדיו או אשתו יפגעו בדרך כלשהי או ידעו מחסור זה או אחר מרחפת עליו באופן קבוע ומביאה לא רק למצוקה שלו עצמו אלא גם למצוקה של בני משפחתו אשר חשים עייפים ומתוסכלים מהטלפונים הרבים ("רק לשמוע שהכל בסדר"), מהאיסורים על פעילויות יומיומיות כרכיבה על אופניים והאזהרות החוזרות ונשנות בנושאים שונים.
רבים מאיתנו יכולים להזדהות עם פחדיו של ינון. כולנו ערים לשכיחותן של תאונות דרכים ואף אחד מאיתנו לא רוצה למצא עצמו מפוטר וחסר יכולת לפרנס את עצמו ואת היקרים לו. אלא שרובנו לא מודעים לאפשרויות אלו באופן תמידי: אנחנו נוסעים בתחבורה פרטית וציבורית, מאפשרים לילדינו לצאת לטיול שנתי ולישון אצל חברים ומתפקדים בעבודה מבלי להיות עסוקים, רב הזמן, באפשרות של תאונה, פיטורין או סכנה אחרת. אירועים חריגים שקרו לנו או ששמענו עליהם עשויים להגביר את מודעותינו לסכנות ולכן גם את חרדתנו: אם בטיול השנתי האחרון הילד שבר יד, ייתכן ונהיה דרוכים יותר לקראת הטיול של אחותו. אם שמענו על תאונת דרכים קטלנית, אנחנו עשויים לנהוג באופן זהיר יותר בימים שלאחר מכן. עם הזמן הדריכות המוגברת חולפת ומודעותינו לסכנות פוטנציאליות פוחתת.
מה קורה במצב של הפרעת חרדה כללית? חרדה כללית משתייכת לקבוצת הפרעות חרדה הכוללת הפרעות כגון פוביה, פוסט טראומה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) ואחרות. חרדה כללית ומאופיינת בתחושה תמידית של דאגה בנושאים שונים: לימודיים, תעסוקתיים, כלכליים, בריאותיים, זוגיים, בטחוניים וכן הלאה. חרדה כללית משפיעה בדרך כלל על ארבעה היבטים:
היבט רגשי: חוויה חוזרת של מצוקה, מתח, אי שקט, דאגה ותחושה שמשהו רע עומד לקרות.
היבט קוגניטבי: מחשבות חוזרות ופסימיות על אסונות, בעיות ו"תסריטי אימה". בדרך כלל, החשיבה נוטה להיות קטסטרופלית ומוקצנת. למשל, אדם עם חרדה כללית עשוי להיות ער לשכיחותן של תאונות דרכים ולשכוח כי מרבית התאונות הן תאונות קלות אשר מסתיימות בנזק לרכב בלבד.
היבט גופני: רגעי הדאגה עשויים להיות מלווים בתסמינים פיסיים ככאבי בטן, יובש בפה, הזעה ורעד.
היבט התנהגותי: אנשים המתמודדים עם חרדה כללית נוטים להמנע או למנוע מאחרים פעילויות אשר נתפסות כמסוכנות, ולהפעיל טקטיקות שונות להרגעת החרדה כטלפונים חוזרים, יזימת שיחות "הבהרה" והרגעה עם פרטנרי זוגיים ובוסים וכן הלאה.
חרדה כללית - איך יוצאים מזה?
נכון, החיים שלנו כבני אדם, וכבני אדם החיים בישראל בפרט, רצופים אירועים מעוררי מתח ולחץ וכפי שיטענו בעלי חרדה כללית - לפעמים החרדה והמודעות לסכנה הן שמגבירות את הזהירות ומביאות לנהיגה זהירה, חסכנות, המנעות מעימותים עם בוסים וכן הלאה. אלא שפרקטיקות אלו עשויות בסופו של דבר לצמצם את הספונטניות וההנאה ולהפוך את החיים עליהם האדם נאבק להגן - לחיים של פחד וחוסר הנאה. מה עושים? מהם הטיפים שיאפשרו התמודדות עם חרדה?
נמנעים מהמנעות: מזהים את הפעולות והסיטואציות מהן נמנעים כדי למנוע סכנה - ומתחילים להיחשף אליהן שוב ושוב. בדומה, מומלץ להפחית התנהגויות הרגעתיות כטלפונים חוזרים. אמנם שינויים אלו יכולים להגביר את החרדה בטווח הקרוב, אך עם הזמן מתבססת החוויה ש"שווה לקחת את הסיכון" והחרדה פוחתת.
לומדים טכניקות הרגעה עצמית: יוגה, מדיטציה ודמיון מודרך נחשבות לטכניקות יעילות להרגעה עצמית אשר יכולות לסייע במצבים בהם החרדה מתעוררת.
לוקחים בפרופורציה: קל להגיד וקשה ליישם ברגע של חרדה אמיתית ולכן, מומלץ לנסות ולזהות כשלים והגזמות בתהליך החשיבה דווקא כאשר אתם רגועים ולא שרויים בחרדה. למשל, האם אתם נוטים להכללות כ"כל טיול שנתי נגמר באסון"? האם אתם מייחסים לעצמכם שליטה מוגזמת בסיטואציה ("אם הילדים לעולם לא יאכלו שוקולד - אין סיכוי שהם יחלו")?
להקשיב לאנשים שלידכם: ייתכן שלכם עצמכם נדמה שהחרדה שלכם מוצדקת בדרך כלל, אבל התייעצות כנה עם הקרובים לכם יכולה להציע לכם זווית ראייה שונה, ולהסב את תשומת בכם לתחומים בהם אתם דאגניים באופן יוצא דופן.
לפנות לטיפול בחרדה: לא קל לשלוט ברגשות של דיכאון וחרדה, ובמיוחד כאשר מדובר במצב של חרדה כללית המלווה את האדם לאורך תקופת חיים ממושכת והופכת לחלק מאישיותו ("אני טיפוס דאגן"). פסיכותרפיה למקרי חרדה מאפשרת להתמודד עם היבטיה השונים של החרדה: הטיפול מאפשר לזהות דפוסי התנהגות וחשיבה אשר משמרים את החרדה ומחמירים אותה, ומסייע בנטרול דפוסים אלו, הבנת מקורות החרדה והגברת היכולת להתמודד עם חששות ואי ודאות מבלי לפגוע בשגרת החיים האישית והמשפחתית.
