מתי ולמה לפנות לטיפול? על יתרונות הטיפול הנפשי

צוות בטיפולנט

קבלת ההחלטה לפנות לטיפול היא אף פעם לא פשוטה. הדרך בין הבית הבטוח והמוכר אל הקליניקה הלא-ידועה, עשויה להיות ארוכה ומבלבלת. בדרך לשם, אנחנו שואלים את עצמנו שאלות רבות שעשויות להוביל אותנו להתחרט על כל העניין ולחזור על צעדינו, כמו – האם טיפול נפשי רלוונטי לקשיים שלי? האם אני באמת צריכה טיפול או שהזמן יעשה את שלו? ואיך טיפול יכול לעזור לי? הכתבה הבאה תנסה לענות על חלק מהשאלות בדרך לפנייה לטיפול.

מתי מומלץ לפנות לטיפול?

ישנם מטופלים אשר פונים לטיפול כאשר הם הגיעו ל"קצה" היכולת שלהם להתמודד עם הקשיים. על אף שבמצבים אלו ניתן לחשוב שהצורך להגיע לטיפול ברור יותר, גם במקרים אלו אנשים מתחבטים בשאלה עד כמה הקשיים שלהם באמת "אמיתיים", חשובים ודורשים טיפול.

לעומת זאת, מטופלים אחרים עשויים להפתיע את סביבתם בצעד לפנות לטיפול כי לכאורה מבחוץ "הכול נראה בסדר". מכאן כי הבחירה לפנות לטיפול היא סובייקטיבית ואינה בהכרח קשורה למאפיינים "אובייקטיבים" או חיצוניים.

הרשימה הבאה עשויה לסייע לנסח לעצמכם את הסיבה אשר בעקבותיה אתם מהרהרים על האפשרות להגיע לטיפול:

• מצוקה רגשית עוצמתית ומתמשכת אשר עשויה להתבטא בהתקפי חרדה, בכי מרובה וכדומה

• קושי או מאמץ רב לבצע משימות יום-יומיות, כמו ללכת לעבודה או לדאוג להיגיינה אישית

• תחושת חוסר משמעות ותקיעות, כללית או בתחום מסוים

• אכילת יתר, אובדן תיאבון או חשיבה מרובה סביב אכילה וצורת הגוף

• קושי להתמודד או להסתגל לשינויי חיים, כמו לידה, מחלה קשה או אובדן

• קשיים ביחסים בין-אישיים, למשל בדידות, חרדה חברתית או ריבוי קונפליקטים

• קשיים והתלבטויות לגבי ילדים והורות

• קשיים סביב זוגיות ומיניות או מציאת זוגיות

• עוררות יתר, פלאשבקים, סיוטים והימנעות סביב אירוע קשה או טראומטי

• קשיי התמודדות עם מחלה או כאב כרוניים, בין אם ידוע הקשר למצב הנפשי ובין אם לא

• התמכרות לחומרים ממכרים, הימורים, משחקי מחשב, סקס או פורנו

• מחשבות על מוות ועל רצון למות (במקרה של מחשבות אובדניות יש לפנות לעזרה ראשונית מיידית), גם בקרב בני ובנות הגיל השלישי

• כיצד לבחור
  מטפל?

  
• שאלות ותשובות על אתיקה של מטפלים

  
• מה עושה פסיכולוג ואילו סוגי פסיכולוגים יש?

  

איך טיפול יכול לעזור לי?

ההבנה איך טיפול עשוי להשפיע עלינו עשוי לשפוך אור נוסף על הסיבות שמביאות אותנו לטיפול. לעיתים קשה להבחין בהשפעה של הטיפול עלינו, לרוב השינויים אשר מתחוללים בטיפול הינם איטיים וקטנים, אך ניתן לבחון אותם ולהתבונן בהם בנקודות שונות לאורך הטיפול.

זוהי רשימה חלקית של שינויים המתרחשים בעקבות טיפול נפשי אשר נמצאו במחקר:

הפחתת המצוקה נפשית

המטרה הראשונה של הטיפול היא טיפול במצוקה הנפשית והפחתה בסימפטומים של דיכאון, חרדה, הפרעת אכילה וכדומה. ברוב במקרים אכן ניתן לראות הטבה ברווחה הנפשית לאחר תקופת טיפול מסוימת, בהתאם למאפיינים האישיים ועוצמת המצוקה של כל מטופל ומטופלת.

הגמשה של מנגנוני הגנה

אנו משתמשים במנגנוני ההגנה באופן לא-מודע כדי להתמודד עם מה שמכאיב לנו או מאיים עלינו. לעיתים מנגנוני ההגנה עובדים "טוב מדי" עד כדי כך שאנו כבר לא כל כך מודעים למה שמפריע או כואב לנו. מצב כזה עלול להתבטא בהתנהגות שלא תכננו או רצינו, סוג של "איבוד שליטה". מחקרים מראים כי לאחר טיפול מטופלים משתמשים יותר במנגנוני ההגנה שמאפשרים להם מגע עם רגשותיהם לצד תפקוד תקין.

שיפור ביכולות המנטליזציה

מנטליזציה מסייעת לאדם להרהר ולחשוב על עצמו ועל אחרים במונחים מנטליים של רגשות, מחשבות, מוטיבציות וכדומה. מנטליזציה קשורה ליכולת לוויסות רגשי של עצמי ושל האחר, ליחסים בין-אישיים מיטיבים יותר ולקשר בטוח ומיטיב יותר עבור ילדיו של המטופל. 

שינוי סגנון התקשרות

אמנם סגנון ההתקשרות שלנו קשור למערכות היחסים הראשונות עם דמויות משמעותיות בילדות, אך הוא משפיע על יכולתנו להתנהל באופן מיטיב במערכות היחסים שלנו גם בבגרות – עם בני ובנות הזוג, עם ילדינו, עם חברים וחברות, קולגות וכדומה. נמצא כי טיפול משפיע על סגנון ההתקשרות שלנו באופן חיובי – מתרחשת עלייה בהתקשרות בטוחה הקשורה למערכות יחסים מיטיבות וירידה בהתקשרות חרדה. 

הטבה גופנית

הטבה בבריאות הנפשית משפיעה על הבריאות הגופנית של המטופל. ישנם עדויות רבות לקשר שבין סימפטומים נפשיים כמו דיכאון וחרדה לבין מחלות לב, סכרת, בעיות בעור וכדומה. הקשר בין גוף ונפש עובר דרך הרמה הפיזיולוגית (כמו לחץ דם והורמונים) וגם ברמה ההתנהגותית – כמו שיפור בשינה וביכולת הכללית לדאוג לצרכים הגופניים באופן מיטיב יותר. כאשר לא ידוע קשר בין מצב נפשי למצב הרפואי, פסיכולוג רפואי עשוי לסייע בהתמודדות הנפשית הנלוות למצב רפואי כרוני או חשוך מרפא.

פתיחות, יצירתיות והומור

עדויות מחקריות וטיפוליות מעידות על שינויים חיוביים של הטיפול הנפשי אשר מתבטאים ביותר פתיחות, יצירתיות, כנות, משחקיות, הומור ואותנטיות. לא מדובר ב"מותרות" אותן נחמד לשפר ולהשיג, אלא במאפיינים הקשורים באופן הדוק לבריאות נפשית טובה.

להבין יחד בטיפול: "מה מביא אותך לכאן?"

אם ראיתם מספיק תוכניות טלוויזיה על טיפול, אתם בוודאי מכירים את השאלה הנפוצה של המטפל "מה מביא אותך לכאן?". בדרך זו או אחרת, אחד מהצעדים הראשונים בטיפול הוא להבין יחד עם המטפל מדוע המטופל או המטופלת הגיעו לטיפול ומה הם היו רוצה להשיג בו. התשובות לשאלות אלו מתחילות להתנסח עוד טרם ההגעה לטיפול, אך הן לא חייבות להיות מנוסחות מההתחלה באופן ברור וחד משמעי.

לעיתים הקושי להבין ולנסח מה עומד מאחורי הצורך להגיע לטיפול הוא חלק מהעבודה הטיפולית עצמה, למשל במקרים בהם המטופל בעל נטייה להפחית את חשיבותם של אירועים משמעותיים או רגשות שמתעוררים בקרבו. כאשר ישנו רצון להגיע לטיפול, אך הסיבות לא נראות מספיק "חשובות", "חמורות" או "דחופות", כדאי להגיע לאנשי טיפול לצורך התייעצות.

מקורות

Hayden, M. C., Müllauer, P. K., Gaugeler, R., Senft, B., & Andreas, S. (2018). Improvements in mentalization predict improvements in interpersonal distress in patients with mental disorders. Journal of Clinical Psychology, 74(12), 2276-2286.‏ Lambert, M. J., & Ogles, B. M

Lambert, M. J., & Ogles, B. M. (2016). Treatment outcome studies. In J. C. Norcross, G. R. VandenBos, D. K. Freedheim, & B. O. Olatunji (Eds.), APA handbook of clinical psychology: Theory and research (pp. 465–477). American Psychological Association. https://doi.org/10.1037/14773-021

Martín-Higarza, Y., Fontanil, Y., Méndez, M. D., & Ezama, E. (2020). The direct and indirect influences of adverse childhood experiences on physical health: A cross-sectional study. International journal of environmental research and public health, 17(22), 8507‏

Taylor, P., Rietzschel, J., Danquah, A., & Berry, K. (2015). Changes in attachment representations during psychological therapy. Psychotherapy research : journal of the Society for Psychotherapy Research, 25(2), 222–238. https://doi.org/10.1080/10503307.2014.886791

Yonatan-Leus, R., Shefler, G., & Tishby, O. (2019). Changes in playfulness, creativity and honesty as possible outcomes of psychotherapy. Psychotherapy Research, 1-12