תפריט נגישות
חיפוש

שוברים את הכלים ולא משחקים! קשיים חברתיים של ילדים

שוברים את הכלים ולא משחקים! קשיים חברתיים של ילדים

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

אתם מסתכלים על הילדה ומתקשים להאמין שלמרות שהיא מוכשרת, חכמה ויצירתית אף חברה לא באה אליה אחרי בית ספר; "לא יכול להיות שהוא מרביץ כל כך הרבה" אתם אומרים לעצמכם לאור ההתנהגות הטובה שלו בבית, או מנסים שוב ושוב להבין למה הילד שלכם נשאר לבד בכיתה בזמן ההפסקה.

אחת החוויות הקשות להורים היא ההכרה בכך שילדם דחוי חברתית ואכן, קשיים חברתיים גורמים לילדים למצוקה משמעותית. רחלי יהב, מנהלת מכון כיוונים נוספים המציע טיפולים לילדים עם קשיים חברתיים, מסבירה על הגורמים לקשיים והדרך להתמודד עמם.

"הם סתם לא רוצים לשחק איתי": הגורמים לקשיים חברתיים

כל הורה לילד בגילאי שנתיים-שלוש יוכל להעיד על כך ששליטה במיומנויות חברתיות הינה מיומנות נרכשת: ילדים צעירים עשויים להכות, להתקשות לחלוק עם אחרים את רכושם ולהפגין חוסר סבלנות לקשייהם וצורכיהם של אחרים סביבם. לשמחתנו, קודים חברתיים נרכשים בתהליך טבעי של התפתחות קוגניטיבית-רגשית ושל התנסויות והכוונה מהסביבה: הילד שבגיל חמש היה אימת הבנות בגן עשוי להפוך לג'נטלמן אמיתי ו"הנסיכה המפונקת של אמא" הופכת למדריכה פעילה בצופים.

לדבריה של רחלי יהב ישנם שלושה גורמים מרכזיים המביאים לקשיים חברתיים אצל ילדים- גורמים הנוגעים למערכת החינוכית, למשפחה ולסביבה הביתית וגורמים הקשורים לילד עצמו: "באופן טבעי" אומרת רחלי יהב, "אנו מצפים ממערכות חינוכיות לספק סביבה תומכת ומקבלת ולעודד ילדים חלשים מבחינה חברתית. בפועל, לא תמיד מערכות מצליחות לתמוך ולכוון, כך שעשויים להיווצר מצבים של למידת דפוסי התנהגות שליליים, התדרדרות במצב החברתי וכן הלאה".

המערכות החינוכיות- חברתיות בהן שוהה הילד עשויות להשפיע על קשייו החברתיים באופן שלילי או חיובי, אך במרבית המקרים מקורם הראשוני של הקשיים הוא בילד ובדפוסי ההתנהגות והמסרים שקלט בסביבה הביתית: "המשפחה היא המודל הראשון לקשר בין אישי אותו הילד חווה ולכן יש לה השפעה רבה על התפתחות הקשרים החברתיים: הגורם העשוי להיות משמעותי ביותר הוא דחייה של הילד במשפחה וחוסר שביעות רצון של ההורים מילדם מסיבות שונות. מצב זה פוגע בביטחון האישי ובדימוי העצמי. הילד מפנים את הדימוי השלילי ומסגל התנהגויות שמרחיקות ממנו ילדים אחרים. כמו כן הוא משליך על הסביבה את היחס השלילי שהוא מקבל בבית, מייחס לאחרים כוונות שליליות ומגיב בצורה תוקפנית שיוצרת מעגל קסמים של הרחקה ותוקפנות. גורם נוסף עשוי להיות תפיסה של הקשר בבית כמעיק ולוחץ באופן שיוצר תפיסה של קשרים חברתיים כחונקים ומיותרים; כמו כן, במידה וההורים מתקשים לשחרר את הילד לעצמאות ואינם מעודדים קשרים חברתיים הילד אינו מתנסה בתרגול מיומנויות חברתיות ואינו רוכש ביטחון בתחום זה.

מעבר לכך, ההורים מהווים מודל מרכזי לחיקוי. לכן, כאשר ההורים אינם מספקים מודל חיובי או הכוונה לאופן בו יש לנהוג בסיטואציות חברתיות, לילד מאוד קשה ללמוד ולאמץ כישורים ויכולות אלו. לדוגמא, ילד אשר הוריו מתקשים להציב לו גבולות אינו מתנסה בחוויות של ויתור או פשרה ועשוי להיות שתלטן מאוד באינטראקציות חברתיות ועל כן להידחות".

למרות ההשפעה הסביבתית המשמעותית, מדגישה רחלי יהב את השפעתם של גורמים הנוגעים לילד עצמו. לדבריה, גורמים אלו נובעים בחלק מהמקרים משוני אותו החברה מתקשה לקבל: "נטייתם הטבעית של ילדים היא להתחבר ולהימשך לדומה להם, ושוני חיצוני עשוי להפוך את הילד לשעיר לעזאזאל ולמוקד ל'ירידות' ודחייה". מעבר לכך, לדבריה, קשיים ולקויות מולדים מביאים פעמים רבות לקושי ברכישת מיומנויות חברתיות: "בדרך כלל אנו מצפים מילדים להפנים קודים חברתיים באמצעות התנסויות והכוונה שאנו מספקים להם, אך לקויות מסוימות מקשות על תהליך הלמידה ויישומה. לדוגמא, ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז נוטים להיות אימפולסיביים ומאוד קשה להם לעצור ולהיזכר בתגובה ההתנהגותית הנכונה. בהתאם, הם עשויים להגרר בקלות למריבות והתחצפויות שמביאים לדחייה על ידי מבוגרים וילדים בני גילם. גם ילדים עם קשיים בויסות החושי עשויים לסבול מקשיים חברתיים: הרגישות המוגברת למגע או תת הרגישות למגע מביאות לפירוש לא נכון של מגעים באינטראקציות בין אישיות ובהתאם להתנהגות לא מתאימה. ילד רגיש למגע, למשל, יכול לסבול מאוד ממשחק כדורגל פרוע והחשש מהמגע הבלתי נעים עלול להביא להמנעות והתרחקות מהילדים האחרים. לקויות נוספות המביאות לקושי חברתי הן ליקויי שפה המקשים על הבנת מסרים חברתיים, קושי בקריאת קודים חברתיים העשוי להתבטא בחוסר טאקט והתנהגות גסה וחצופה כביכול, קושי בהתמצאות מרחבית המקשה על הבנת חוקי משחקים ועל כן להמנעות מהם וכן הלאה".

מפסיקים את ה'פוס משחק'- טיפול בקשיים חברתיים

"זאת כיתה עם ילדים מטומטמים"; "יותר כיף לי לשחק במחשב"; "בכלל לא אכפת לי להישאר בכיתה, גם ככה משעמם בחוץ בהפסקה"... נשמע מוכר?

ילדים המתמודדים עם קשיים בתחום החברתי עשויים להכחיש את מידת הסבל הנגרם להם מהמצב, אך לדבריה של רחלי יהב קשיים אלו הם בעלי השלכות חמורות: "התחום החברתי הוא ההיבט המשמעותי ביותר בחיי הילד. המשחק הוא תחום העיסוק המרכזי בחייו וכאשר תחום זה נפגע עקב קשיים חברתיים נפגעים גם הביטחון העצמי, תחושת השייכות והמוטיבציה להתפתח וללמוד. במקביל עשויים להפגע גם היחסים עם האחים והמשפחה כולה עשויה להקלע למצב של מתח תמידי. מקובלות חברתית עשויה לפצות על קשיים נוספים איתם הילד מתמודד כקשיים לימודיים, אך הצטיינות בתחום הלימודי או בכל תחום אחר אינה מפצה על קושי חברתי".

התחום החברתי הוא בעל חשיבות רבה בחיי הילד ועל כן יש לטפל בהקדם כאשר מתעורר קושי בתחום זה. לכן, מדגישה רחלי יהב את חשיבותה של עירנות ההורים למצבו החברתי של הילד- האם הוא חוזר מבית הספר במצב רוח טוב או מדוכדך? האם הוא נפגש עם חברים בשעות שאחרי בית ספר? האם הוא יוזם קשר עם ילדים אחרים או ממתין שיפנו אליו? האם הוא יוצא מבית הספר לבדו או מלווה בילדים אחרים?

מידע זה ניתן להשיג הן מתוך שיחה עם הילד עצמו והן מתצפית על התנהגותו בחברת ילדים אחרים והן מאיסוף מידע מהצוותים החינוכיים.

"הצעד הראשון בטיפול בקשיים חברתיים" , אומרת רחלי יהב, "הוא איתור מקור הקושי. לאחר שמזהים את המקור ניתן להתאים תוכנית טיפולית המתמקדת בילד עצמו, בסביבה המשפחתית ו/או במערכת החינוכית חברתית".

הטיפול אותו מציע מכון כיוונים נוספים מתמקד בטיפול קבוצתי למספר ילדים המתמודדים עם קשיים חברתיים, כאשר הטיפול מלווה בהדרכת ההורים. "המסגרת הקבוצתית", מסבירה רחלי, "היא המסגרת המתאימה והיעילה ביותר לאבחון וטיפול בבעיות חברתיות מאחר והיא מאפשרת להתייחס במקום לקשיים שנחווים "כאן ועכשיו" ולא להסתפק בתיאור סובייקטיבי של אירועים שהיו במקום ובזמן אחר. הקבוצה מאפשרת לילד לתרגל מיומנויות חברתיות בסביבה מוגנת ובתיווך מנחה הקבוצה".

הקבוצה מתמקדת בהרחבת רפרטואר התגובות העומד בפני הילד (למשל, לא רק ברוגז אלא גם פשרה), הבחנת עובדות מפרשנות (האם דחפו אותי בכוונה או שזה קרה מתוך משחק?), הבחנה בין מחשבה ורגש להתנהגות (זה שנעלבתי לא אומר שאני חייבת להרביץ), התמודדות עם מצבי לחץ וכעס ועוד. דרך הפעילויות הקבוצתיות הילדים לומדים מיומנויות חברתיות כגון: וויתור, שיתוף, הפסד/ניצחון, ריסון, דחיית סיפוקים, שפה מותאמת, ועוד. בקבוצות הטיפוליות נעשה שימוש במדיה טיפולית מתווכת כאומנות, דרמה, תנועה או בעלי חיים ומשתתפי הקבוצה לומדים ליהנות מתחושת ה'ביחד' והפעילות המשותפת".

במקביל לטיפול הקבוצתי, הכולל בדרך כלל סדרה של שניים-עשר מפגשים לילדים, משתתפים ההורים במפגשי הדרכה פרטניים המסייעים להם בליווי הילד, הבניית מצבים חברתיים מקדמים ויצירת שיתוף פעולה עם הגורמים החינוכיים במידת הצורך.

על המטפלת-רחלי יהב

 מנהלת מכון כיוונים נוספים, מדריכה לחינוך המיוחד בבתי ספר יסודיים, מאבחנת דידקטית, בעלת תואר שני בחינוך, התמחות בחינוך המיוחד.

מכון כוונים נוספים מציע מגוון רחב של אבחונים וטיפולים לילדים, נוער ומבוגרים. להתייעצות יש לפנות לטל: 02-9908829.

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך