תפריט נגישות

כאב מענג? על מזוכיזם, סאדיזם ו-BDSM

כאב מענג? על מזוכיזם, סאדיזם ו-BDSM

צוות בטיפולנט

מה זה סאדו-מזוכיזם?

סאדו-מזוכיזם הוא ביטוי המורכב מחיבור של שני מושגים – ״סאדיזם״ ו-״מזוכיזם״, שמשמעותו היא הפקת סיפוק והנאה מתוך הסבת כאב, סבל או השפלה לאדם אחר (סאדיזם), או לעצמי (מזוכיזם).

על אף שההגדרה הזו עשויה להישמע מאיימת, בפועל שני ההיבטים הללו (סאדיזם ומזוכיזם) מתקיימים אצל כל אחד ואחת מאתנו ברמה מסוימת. למשל ״שמחה לאיד״ (שמחה ממאורע שלילי אשר קורה לאדם אחר ועשויה לנבוע מתחרותיות) היא דוגמה לתחושה סאדיסטית נורמטיבית שרבים מאתנו חווים.

BDSM הוא מושג כולל למגוון של פרקטיקות ומנהגים אשר כוללים מרכיב מרכזי של שליטה בתוך מערכת יחסים, לרוב בעלת אופי מיני אך לא תמיד. על אף הסטיגמה המתקיימת סביב הנושא, כיום חוקרים ומטפלים במיניות קוראים להכיר ב-BDSM כהעדפה מינית נורמטיבית המהווה חלק ממגוון הביטויים הרחב של המיניות האנושית, ומחקרים עדכניים מראים כי כ-12% מקרב הנשים וכ-22% מקרב הגברים מוציאים עניין מיני ב-BDSM.

המונח BDSM (בעברית: בדס״מ) מכיל בתוכו מספר מושגים:

Discipline & Bondage (קשירה ומשמעת) – כלומר ריסון פיזי או פסיכולוגי של אחד הצדדים.

• Submission & Domination (שליטה וכניעה) – כלומר שימוש בכוח ושליטה על עצמי או האחר.

• Sadism & Masochism (סאדיזם ומזוכיזם) – כלומר הפקת הנאה מכאב, סבל או השפלה.

הסכמה היא מילת המפתח

מערכת יחסים הכוללת היבטים סאדו-מזוכיסטיים עשויה להתקיים תחת המטרייה של BDSM, אך במסגרתה חייבת להיות הסכמה משותפת של שני הצדדים על התפקידים של כל צד במערכת היחסים. המחקר העדכני בתחום מלמד כי כאשר הסכמה זו מתקיימת, ל-BDSM אין קשר להפרעות פסיכיאטריות והוא יכול להיות חלק ממערכות יחסים בריאות ואוהבות.

יחד עם זאת, כאשר אדם נמצא במערכת יחסים בה אחד הצדדים מתנהל במזוכיסטיות או בסאדיסטיות ללא הסכמת הצד השני, הדבר מסוכן ביותר. מצבים אלו כרוכים לרוב בגרימת נזק פיזי ופסיכולוגי משמעותי (לאדם עצמו או לאחר) ודורשים טיפול מקצועי היות שהם פתולוגיים.

בפועל, מזוכיסט או סאדיסט ביחסי בדס״מ מחפשים תחושת כאב וסבל במסגרת של אהבה ומיניות, רק בהינתן הסכמת שני הצדדים ולא במקומות אחרים. כלומר, הם אינם מועדים להתנהגות תוקפנית ואלימה יותר במרחבי חיים אחרים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

מתי מדובר בהפרעה?

BDSM מוגדר במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM), שגרסתו הרשמית האחרונה יצאה בשנת 2013, כהתנהגות מינית חריגה. יחד עם זאת, הוא נחשב כהפרעה הדורשת טיפול רק במידה וההתנהגות הבדס״מית גורמת לאדם מצוקה רגשית הפוגעת בתפקודו החברתי, התעסוקתי או בתחום חשוב אחר, ורק אם מקור המצוקה איננו מידת הקבלה של התנהגותו על ידי הסביבה.

חשוב לסייג את ההגדרה של BDSM כהתנהגות מינית חריגה ולזכור כי על אף השאיפה להתבסס על מידע מחקרי מהימן, לעיתים נורמות חברתיות-תרבותיות משפיעות על האבחנות המופיעות ב-DSM. כך למשל עד שנת 1973 הומוסקסואליות הוגדרה גם היא ב-DSM כהתנהגות מינית חריגה, אך כיום איננה מזוהה ככזו.

בפועל, הקווים המנחים להבדיל בין התנהגות מינית בריאה לפתולוגית, תלויה בכמות ובאינטנסיביות של הפעילות הבדס״מית. במקרים בהם הפעילות המינית מהווה סכנה לעצמי או לאחר, בעלת כוונה להסב נזק, או הופכת להיות אובססיבית, היא כבר אינה בגדר התנהגות מינית בריאה.

כמו כן, כאמור, ביחסי בדס״מים תקינים יתקיימו תמיד – הסכמה, תקשורת, והגדרת הגבולות של כל אחד מהמשתתפים. אנשים במערכות יחסים BDSM אשר חוששים מבן הזוג שלהם, אינם סומכים על כך שהגבולות שלהם יכובדו, וחשים שאינם מסוגלים לתקשר את דאגותיהם צריכים לפנות לעזרה בהקדם.

אבל למה להיות מזוכיסט או סאדיסט?

אחרי שהבנו את ההבדלים בין סאדו-מזוכיזם נורמטיבי ופתולוגי, רבים מאתנו עדיין עשויים לתהות כיצד כאב יכול להסב הנאה ועונג? בפועל, קיימות תיאוריות רבות המנסות להסביר את הצורך הפסיכולוגי העומד מאחורי מערכת יחסים בדס״מית ומאחורי סאדו-מזוכיזם בכלל, ואצל כל אדם התשובה תהיה מעט שונה.

סאדו-מזוכיזם כמנגנון הגנה

תיאוריות פסיכולוגיות קלאסיות עשויות להציע להתבונן על סאדו-מזוכיזם דרך הפריזמה של מנגנוני הגנה אשר תוארו כבר בכתיבתו של פרויד. פרויד הציע כי מנגנונים אלו הם למעשה דפוסי חשיבה, התנהגות ורגש "אוטומטיים" (כלומר נעשים לא במודע) שתפקידם לשמור על האדם מפני עימות מודע עם דחפים ותכנים מאיימים. 

תחת חשיבה כזו, ניתן להסביר התנהגות מזוכיסטית כמנגנון הגנה של היפוך תגובה, בו אדם חש אשמה ופחד מנטיות תוקפניות וסדיסטיות כלפי אחרים ולכן מבטא אותן בהתנהגות הפוכה – כניעה מוחלטת וריצוי. מהכיוון השני, סדיזם יכול להיות מובן כפעילות הנובעת מתוך מנגנון הגנה של התקה, בו ניתן לשחרר רגשות לא נעימים של כעס ושליטה הנחווים כלפי אדם אחד ולהוציא אותם מול אדם אחר, כמעין ״שעיר לעזאזל״ מולו מרגישים פחות מאוימים.

בחלק מהמקרים, כאשר דחפים תוקפניים של האדם מקבלים ביטוי במציאות, הם עשויים להסב לו תחושות של הקלה ועונג. כך, גם פעולה הכרוכה בהסבת כאב סאדו-מזוכיסטי לעצמי או לאחר, בעצם עשויה להיות מלווה בתחושה נעימה והיא לא בהכרח בחירה שהאדם עושה ממקום מודע. 

BDSM כמגרש משחקים

לצד זאת, ישנן גם דרכים אחרות ו"חיוביות" יותר להבין את האופן בו כאב מסב עונג. תמות של שליטה וכוח או כניעה ושחרור הן חלק בלתי נפרד מן הטבע האנושי, אך בחיי היום-יום הביטוי שלהן מוגבל ומרוסן בתוך גבולות החברה והתרבות. מכאן, ניתן לראות את הבדס״מ כ'מגרש משחקים' המאפשר לחוות ולהתנסות בביטוי של חלקים שונים באישיות שלנו, שעוברים סובלימציה בחיי היום-יום, בתוך מסגרת בטוחה המשוחררת מאשמה ובושה.

מעבר לביטוי חלקים באישיות, היחסים המתקיימים במסגרת 'מגרש המשחקים' של הבדס״מ עשויים להחיות או לאפשר לאדם לפגוש בצורה מיטיבה יותר חוויות עבר שחווה בתוך יחסים. כך למשל ילד שחווה את אהבת הוריו כתלויה בריצוי מצידו, עשוי לתפוס אהבה ושליטה כחוויות השלובות זו בזו. במסגרת יחסים הכוללים מרכיב של שליטה, הוא יכול לחזור לחוויה המוכרת הזו, או אפילו לקחת בה תפקיד אחר משחווה בילדותו, וכך לחוות את עצמו באופן שונה.

דוגמה נוספת עשויה להיות של אישה החווה יחסי כוח בלתי שוויוניים בין המגדרים כהיבט מרכזי בחייה הגורם לה להרגיש חלשה או פגיעה באופן משמעותי. אישה כזו עשויה למצוא במסגרת היחסים של הבדס״מ מקום לחוות את עצמה דווקא בתפקיד של כוח ושליטה, וכך למצוא סוג של חוויה מתקנת. באופנים האלו הכאב או השליטה שבחוויית ה-BDSM, הופכים להיות מענגים.

נפש בתוך גוף 

מעבר לכך, החוויה הסאדו-מאזוכיסטית מערבת גם תחושות ותגובות גופניות-פיסיולוגית כמו שחרור של אנדורפינים – הורמונים האחראים לכאב והנאה ומסייעים לשיכוך כאב ולשיפור מצב הרוח. זאת ועוד, העוסקים בבדס״מ מתארים חוויה של קשיבות (Mindfulness) לכאן ולעכשיו, לגוף ולחושים, וכן חוויה של עוררות, ריגוש וחיות, אשר עשויה לתרום גם היא לחוויה נעימה ומענגת.

מקורות

מנור א., אבקסיס א. (2020). הרצאה 1: מה קשור? על שליטה, אהבה ומיניות [וידאו]. https://www.betipulnet.co.il/portal/lecture/Introduction_to_BDSM_for_Sex_Therapists

https://www.psychologytoday.com/us/blog/personality-quotient/202006/masochism-explained-the-self-sabotaging-personality

https://www.psychologytoday.com/us/blog/sex-is-language/202001/bdsm-what-is-healthy-and-what-is-pathological

https://www.psychologytoday.com/us/blog/hide-and-seek/201408/the-psychology-sadomasochism

Nordling N. & Sandnabba, K. & Santilla, P. The prevalence and effects of self-reported childhood sexual abuse among sadomasochistically oriented males and females. Journal of Child Sexual Abuse, Volume 9, Issue 1, August 2000, pages 53-63

Kinsey, A., Pomeroy, W. C., Martin, C. E., & Gebhard, P. (1953). Sexual behaviour in the human female. Philadelphia: Saunders.

תחומי מומחיות:
טיפול מיני ,מיניות

אנשי מקצוע בתחום

טיפול מיני

עוד מאמרים שיעניינו אותך