חיפוש

ילד שלא רוצה לאכול: מה עושים?

ילד שלא רוצה לאכול: מה עושים?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

"הילד שלי אוכל רק במבה. מה לעשות?"
"היום הוא אכל סלט, ובסך הכל הייתי צריכה לתת לו בתמורה רק שוקולד ומשחק מחשב!"
"שלי אוכלת רק מול הטלוויזיה, בין ארבע ורבע לחמש ושבע דקות, כשאני יושבת לידה"
מוגזמים ככל שיהיו, תיאורים אלו משקפים את גישתם של הורים רבים: הילד חייב לאכול בכל מחיר.

הדיאטנית המומלצת: התינוק שלכם

תינוקות מגיעים לעולם עם מנגנון מולד האחראי לתחושת הרעב והשובע ובמובן זה, התינוק הוא הדיאטנית הטובה ביותר של עצמו מאחר והוא נאמן לתחושות ולצרכים הגופניים האותנטיים. עם הזמן מנגנונים אלו "מתקלקלים" והילד לומד להשתמש באוכל לא רק כפתרון לתחושת הרעב אלא גם כדרך בילוי והעברת זמן, טכניקה לויסות רגשי ולמרבה הצער- לעיתים גם אמצעי תקשורת עם ההורים. "קלקול" זה הוא תוצאה טבעית של חברת השפע בה אנו חיים וכאשר הגישה הביתית לאוכל היא גישה רגועה ונורמטיבית, סביר להניח כי לסטייה ממנגנון הרעב והשובע הבסיסי לא יהיו מחירים משמעותיים על דפוס האכילה של הילד. עם זאת, כאשר הילד לומד שאוכל הוא הרבה יותר מאוכל, נצפה לשיבושים וקשיים סביב האכילה שביניהם אכילה רגשית, בררנות באוכל והתופעה של ילד שלא רוצה לאכול.

ילד שלא רוצה לאכול: המאבק על הברוקולי

ילד שלא רוצה לאכול הוא בדרך כלל ילד שמתקשר עם הוריו דרך האוכל, מתוך הבנה (בלתי מודעת בדרך כלל) שזוהי נקודה רגישה אשר מצליחה לתפעל את הוריו ולעורר בהם תגובות עוצמתיות. בהתאם, יחד שלא רוצה לאכול מעביר בדרך כלל אחד מהמסרים הבאים:

  • "אתם לא מחליטים עלי!": בחלק מהמקרים, ילד שלא רוצה לאכול הוא ילד המצוי במאבק כוחות עם הוריו. השגת שליטה בתפריט, בשעות האכילה ובכמות האכילה היא הדרך של הילד להפגין את עליונותו ואת שליטתו בהתנהלות הביתית.
  • "צאו לי מהצלחת ותנו לי לנשום...": ילד שלא רוצה לאכול הוא לפעמים ילד שנאבק על תחושת אוטונומיה ומנסה לאותת להוריו על כך שהם חודרניים ושתלטניים מדי עבורו. ילד כזה עשוי לפנות לסרבנות אכילה מתוך תחושה שההיבט היחיד בחייו בו הוא יכול לחוות אוטונומיה ונפרדות מההורה הוא הגבלת המזון הנכנס לפיו.
  • "אפשר קצת תשומת לב בבקשה?": ילדים הם צרכניים אינטנסיביים של תשומת לב הורית, ולפעמים ילד שלא רוצה לאכול הוא ילד שמגלה שסירוב לאכול הוא הדרך להשגת תשומת לב ויחס אותם הוא מתקשה להשיג בדרכים אחרות.

מה עושים? מנה של אחריות הורית עם תוספת סבלנות

בשורה התחתונה, ילד שלא רוצה לאכול הוא ילד שמדבר איתנו דרך האוכל. כדי למנוע התבססות של תקשורת דרך דפוסי אכילה לקויים אשר עשויים להתפתח לכדי הפרעות אכילה, המסר הראשון והחשוב ביותר שעלינו להעביר לילד הוא שה"משחק" עם האוכל אינו משרת מטרה תקשורתית. איך עושים את זה?

  • לא רוצה לאכול? לא צריך: סמכו על הילד שלכם שלא יישאר רעב לאורך זמן. לא רצה לאכול ארוחת צהריים? לא נורא, תנו לו לדלג על הארוחה בלי להקדיש לכך תשומת לב רבה, ורב הסיכויים שבערב או בבוקר הוא כבר יפצה על החסר ויאכל ארוחה גדולה יותר.
  • הימנעו מתחנונים ומניפולציות: תחנונים, מניפולציות, איומים ופרסים מעבירים אל ילד שלא רוצה לאכול מסר ברור לגבי מוכנותכם להפוך את האוכל לאמצעי תקשורת. לכן, הימנעו מכל אלו והעבירו לילד מסר של חוסר דאגה.
  • השאירו את השליטה במטבח בידיכם: אתם האחראיים על התפריט ועל שעות הארוחה, ואל תתנו לסירוב של הילד לאכול להפוך את סדר הדברים.
  • הקפידו על ארוחות מסודרות: אכילה סביב השולחן חיונית לביסוס דפוסי אכילה תקינים. אכילה מול הטלוויזיה או המחשב גם באה על חשבון זמן איכות משפחתי וגם מגדילה את הסיכוי לכך שהילד יסרב לאכול או יאכל בחטף ולא עד תחושת שובע.
  • אוכל הוא רק אוכל: אם אתם עצמכם תהוו מודל לפיו אוכל הוא רק אוכל ולא עניין שעוסקים בו ומדברים עליו באופן תמידי, סביר להניח שגם ילדכם יפנים את המסר הזה. לחלופין, אם אתם עסוקים באופן תמידי בחישוב קלוריות- קחו בחשבון שגם דפוס האכילה הטבעי של ילדכם יושפע מכך.
  • תנו מקום להעדפות הילד: לצד חשיבות השארת השליטה במטבח בידיכם, חשוב לשים לב גם להעדפות ולטעמים של הילד ולהתחשב בהם באופן שקול. כך, למשל, ילדים רבים סולדים מערבוב מזונות ומקפידים על הפרדה, וילדים רבים נהנים מגיוון או "הפתעות" כמו אכילה בצלחת עם ציור אהוב, סידור הירקות בצורת פרצוף וכן הלאה. בהיבטים אלו ודומיהם ניתן לבוא לקראת הילד ולהפוך עבורו את חווית האכילה למהנה יותר.

ילד שלא רוצה לאכול או הפרעת אכילה?

ילד שלא רוצה לאכול הוא תופעה נפוצה, והורים רבים מתמודדים עם ניסיונות של ילדיהם להפוך את האוכל לשדה קרב או שדה תקשורתי. בדרך כלל, היצמדות לכללי האכילה הבסיסיים גורמת לניסיונות אלו לחלוף באופן טבעי, אך בחלק מהמקרים מתפתחת הפרעת אכילה. לכן, חשוב להיות ערים לנושא ולבדוק האם הסירוב לאכול נמשך לאורך זמן, האם הילד יורד במשקל, האם חלים שינויים נוספים במצב רוחו או התנהגותו החברתית, האם הוא עסוק באופן מוגזם במשקל ובהופעתו החיצונית והאם סרבנות האכילה מלווה בהתנהגויות נוספות המכוונת לירידה במשקל כהקאות יזומות או פעילות ספורטיבית אינטנסיבית. במקרים אלו חשוב מאוד לפנות אל הדרכת הורים ואל מטפל העוסק בתחום של טיפול בילדים: כיום ידוע כי הפרעות אכילה יכולות להתפתח עוד לפני גיל ההתבגרות, ושטיפול מוקדם בהן קריטי להצלחת הטיפול.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים ,ייעוץ להורים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך