תפריט נגישות

הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות

הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות

צוות בטיפולנט

הילדה אוכלת מעט מדי ויורדת במשקל? אתם חושדים שהבן שלכם אוכל בסתר? איך ניתן להבדיל בין דיאטה לבין אנורקסיה? האם כדאי להגיד משהו או שזה רק יחמיר את המצב? האם מדובר בשלב אשר עתיד לחלוף לבד או בבעיה אשר מצריכה טיפול הולם?

שאלות אלו, ורבות אחרות, מעסיקות הורים אשר חושדים שילדם או ילדתם המתבגרים סובלים מהפרעות אכילה. הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות עלולות לנבוע מגורמים רבים, ביניהם לחץ, השפעות סביבתיות, מצוקה רגשית וקשיים ביחסים המשפחתיים. מעבר לגורמים השונים להתפתחות הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות, ידוע כיום כי ככל שזיהוי הפרעת האכילה והטיפול בה יתרחש בשלב מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי להחלמה.

בגיל ההתבגרות, הפרעות אכילה הן בין ההפרעות הנפוצות ביותר, ולרוב הן כרוניות ופוגעות משמעותית בתפקוד. שיעור הפרעות אכילה בילדות ובגיל ההתבגרות הולך ועולה בשנים האחרונות. כמו כן , קיימת קומורבידיות גבוהה להפרעות נפשיות אחרות ולמצבים רפואיים מסוכנים. יתרה מכך, כיוון שבגיל ההתבגרות, הגוף והמוח עוד אינם הגיעו להבשלה, להרעבה חמורה וממושכת, המאפיינת אנורקסיה נרבוזה, השלכות משמעותיות על התפתחות המוח והעצמות.

הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות - כיצד מזהים?

הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות נוטות לא פעם להיות חמקמקות וקשות לזיהוי. ראשית, מתבגרים עסוקים ממילא בדימוי גופני ובהופעתם החיצונית, כך שהגבול בין דיאטה או עיסוק נורמלי בגוף לבין התפתחות הפרעת אכילה אינו תמיד קל לזיהוי. כמו כן, גיל ההתבגרות מאופיין בצורך של המתבגר לבסס את זהותו הנפרדת ולהרחיב עצמאותו מההורים. על כן, הנטייה לשטף את ההורים או לפנות אליהם לעזרה פוחתת. יתרה מכך, לעיתים אנרגיות רבות מושקעות בהסתרת הפרעת האכילה מעיני ההורים. יחד עם זאת, קיימות מספר התנהגויות אשר עלולות להוות נורות אזהרה לקיומן של הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות:

1.  שינויים בהרגלי האכילה – המתבגר טוען לאידיאולוגיות המסבירות את המנעותו מסוגי מזון רבים, מפתח בררנות יתר, מצהיר שוב ושוב שאכל בחוץ עם חברים וכן הלאה.

2. סימנים גופניים – ירידה מסיבית במשקל, הפסקת המחזור, ריח רע מהפה, נשירת שיער.

3. התבודדות – הסתגרויות ממושכות בחדר, במקלחת או בשירותים.

4. עיסוק חברתי בהרזיה – למשל, התחברות לקבוצת מתבגרות העוסקות במשקל ודיאטות.

5. עיסוק יתר במזון – דיבור רב על אוכל או על אידיאולוגיות הנוגעות לאכילה. לעיתים, יבוא לידי ביטוי בעיסוק רב בבישול והכנת מזון לאחרים.

6. שינוי התנהגותי ורגשי בתחומים שאינם קשורים לאכילה – מצב רוח ירוד, ירידה בהישגים האקדמיים, ירידה בעניין החברתי, עצבנות, שינה ממושכת.

כיצד להתנהל מול מתבגרים הסובלים מהפרעות אכילה?

הורים רבים אשר נתקלים בסימנים מעוררי חשש לקיומה של הפרעת אכילה תוהים כיצד להגיב והאם להעלות את הנושא בפני המתבגר/ת. חלקם חוששים שעצם השאלה "תיתן לה רעיונות", אחרים חוששים מפני תגובה נזעמת על ההתערבות בחייהם הפרטיים ואילו חלקם מתקשים להאמין או לקבל את העובדה שילדם יסבול מהפרעה כזו.

על אף שמתבגרים רבים אכן יגיבו בכעס והכחשה של הבעיה, התעלמות ההורים היא הרסנית ומסוכנת, שכן המתבגר עלול לחוש כי הוא "רשאי" לפגוע בעצמו מבלי שאיש שם לב לכך או יכול לעצור בעדו, והפרעת האכילה הולכת ומחריפה.

לכן, כאשר מתעורר החשד לקיומן של הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות חשוב להעלות את הנושא באופן ישיר מול המתבגר ולעמת אותו עם הגורמים לחשד. גם במצבים בהם יכחיש, יגיב בזעם או בלעג, עדיין חשוב להעביר מסר ברור הנוגע לכך שאתם מתכוונים להמשיך ולפעול על מנת למנוע פגיעה עצמית באמצעות הפרעת האכילה.

חשוב לציין כי חלק ניכר מהמתבגרים יגיבו באופן חיובי להתייחסות הוריהם להפרעה, ויסכימו לקבל עזרה מקצועית. כאמור, הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות נוטות לבטא קשיים ומצוקות רגשיות אשר קיימות בבסיס הפרעת האכילה עצמה, ולכן מרבית המתבגרים נזקקים לעזרה מקצועית בהתמודדות עם הפרעת האכילה ממנה הם סובלים.

איך מטפלים בהפרעות אכילה בגיל ההתבגרות?

טיפול בהפרעות אכילה כולל ליווי רפואי ובמידת הצורך, מפגשים עם דיאטנית אשר תסייע בבניית הרגלי אכילה מאוזנים ושמירה על משקל גוף תקין. לצד זאת, טיפול רגשי פסיכולוגי מהווה אמצעי התמודדות יעיל ביותר מאחר והוא מאפשר למתבגר לבטא את המצוקה הרגשית במילים ובכך פוחת הצורך בהבעת מצוקה דרך דפוסי אכילה בעייתיים.

במקרים בהם הפרעת האכילה הינה קשה וממושכת, טיפול פרטני אינו מהווה מסגרת התמודדות מספקת למתבגר ולמשפחתו. במקרים אלו, בהם העיסוק באכילה אינטנסיבי וקיצוני, והפגיעה התפקודית משמעותית, ניתן לטפל בהפרעת האכילה במסגרת של אשפוז יום או אשפוז מלא במחלקות ייעודיות להפרעות אכילה. מסגרת זו מציעה השגחה מקיפה יותר על הרגלי האכילה ומתן טיפול אינטנסיבי ומערכתי.

גם כאשר המתבגר מסרב לטיפול או מכחיש את קיומה של ההפרעה, יש חשיבות לפנייה לטיפול. במקרים אלו, מומלץ לפנות להדרכת הורים בה ניתנים להורים כלים להתמודדות עם המצב, הגנה על המתבגר/ת והגברת המוטיבציה שלו לפנות לטיפול.

מקורות

Herpertz-Dahlmann, B. (2015). Adolescent eating disorders: update on definitions, symptomatology, epidemiology, and comorbidity. Child and Adolescent Psychiatric Clinics, 24(1), 177-196

אנשי מקצוע בתחום

הפרעות אכילה

עוד מאמרים שיעניינו אותך