27.09.22
דני עמית
תחילת השנה העברית החדשה ויום הכיפורים מהווים הזדמנות להתבוננות פנימית ולחשבון נפש. אך למה בעצם אנו מתכוונים במושגים האלה? במה בדיוק מתבוננים ומה זה חשבון נפש? האם זה בכלל חשוב?
התבוננות עצמית בפרספקטיבה פסיכולוגית
כשאנחנו מדברים על התחום הנפשי או המנטלי, הכוונה במושג של התבוננות עצמית וחשבון נפש היא לנושא של מודעות. כלומר, היכולת של אדם להעלות למודעותו את היעדים שלו בחיים, לשים לב לערכיו האישיים, ולהתבונן בהתנהגותו. למעשה, מדובר ביכולת שלנו להתבונן בעצמנו כפי שהיינו מתבוננים באדם אחר מהצד.
מעבר לתשומת לב למטרות, ערכים, רגשות, תחושות והתנהגות, הפסיכולוגיה שמה דגש גם על מודעות עצמית גופנית. כלומר, להיות קשובים לגוף שלנו ולמסרים שאנו מקבלים מהמערכת התחושתית – מה נעים לי? מה מכאיב לי? מה מלחיץ אותי? ועוד. מסרים מתקבלים כל הזמן מהמערכות הגופניות שלנו, ומסייעים לנו לוודא שאנחנו פועלים בהתאמה למה שנכון לנו גופנית ופסיכולוגית. בפועל, הם לא תמיד מקבלים התייחסות וכתוצאה מכך אנו צוברים מתח, לחץ או חרדות, פוגעים באיכות החיים שלנו וגם בבריאותנו הפיזית.
אם כן, מודעות עצמית והתבוננות עצמית, אשר ניתן לקרוא להן גם קשיבות (מיינדפולנס), הן למעשה אסטרטגיות חשובות ליצירת חיים מאוזנים. באמצעותן, אנחנו יכולים לעשות מעין חשבון נפש – לעצור מידי פעם את מרוץ החיים, ולבדוק שאנחנו מתקדמים בכיוון הנכון לנו.
חשבון נפש – רק ביום כיפור?
אז אם התבוננות עצמית נשמעת כמו פעולה פשוטה יחסית, למה אנחנו צריכים את יום כיפור בשביל לעשות את החשבון הנפשי שלנו לקראת שנה הבאה? מדוע זה לא קורה כל הזמן?
אצל מרבית האנשים, הסיבה טמונה ברובה באורח החיים המודרני וכמובן בעולם המסכים שתופס כל כך הרבה מתשומת הלב שלנו. החיים המערביים מהווים עבור רבים מאתנו מרוץ אין-סופי, הכולל משימות וגירויים בלתי נגמרים אשר מושכים את תשומת הלב שלנו החוצה – משימות בעבודה, מחויבויות במשפחה, פקקים, פרסומות, סרטונים, הודעות ועוד. בכל רגע פנוי, ישנם מסך או משימה שתופסים את תשומת הלב שלנו.
בתוך העומס של השגרה, לרוב קשה לנו לפנות את המרחב ולהקדיש תשומת לב לעצמנו – למחשבות שלנו על עצמנו, להרהורים על החיים ועל ההתפתחות שלנו, ולהקשבה לתחושות הגופניות שלנו. בעידן המודרני, רבים מאתנו מאבדים את היכולת ואת ההרגל להתבונן בעצמנו באופן טבעי ושוטף.
אז איך בכל זאת נוכל לפנות מקום לעצמנו ולקחת חזרה לידיים את ההגה? ליצור את השינוי שאנו רוצים בחיים?
אם נתבונן סביבנו, נגלה שיש הרבה דרכים ואסטרטגיות אשר יכולות לעזור לנו להפנות את המבט פנימה מדי פעם בפעם ולבחון האם יש צורך בשינוי. אנשים שונים משתמשים בכלים שונים אשר מאפשרים להם התבוננות עצמית וחשיבה על חייהם:
• תרגול יוגה, הליכה שקטה או יציאה לטבע
• תפילה או הנחת תפילין
• כל פעולה יום-יומית אשר מנוצלת כזמן שקט עם עצמנו (שטיפת כלים, נסיעה באוטו או ברכבת, קיפול כביסה ועוד)
• טיפול פסיכולוגי (למילים ושיחה יש כוח חזק בשינוי התודעה)
אלה דוגמאות לפעולות שונות המאפשרות לנו הפסקה. רגע בו אנו מתנתקים מהעשייה השוטפת ומקדישים את הזמן להתבוננות עצמית ולבדיקה האם יש צורך בשינוי. לא חייבים כמובן לבחור בדרכים הללו, אך כן חשוב מדי פעם לעצור ולבדוק איך אנחנו מרגישים – "אך הגעתי לכאן?", "מה קורה איתי כעת?" ו"לאן פניי מועדות?".
יצירת שינוי בחיינו
במידה וההתבוננות העצמית הובילה אותנו לחוש כי יש צורך בשינוי, כדאי לבנות לעצמנו סוג של תכנית ליישום, אשר תעזור לנו להוריד את הדברים לקרקע. כמה שאלות שיוכלו לעזור לכם בכך, ושכדאי אפילו לשבת ולכתוב עבור עצמכם את התשובות עליהן, הן:
1. מה אני רוצה לשנות ומדוע?
חשוב לזכור שלכולנו יש הרגלים חזקים ולא פשוט לשנות הרגלים, אחת הדרכים לעזור לעצמכם עם השינוי היא להבין מדוע אתם מעוניינים בו. כאשר יש לנו סיבה ברורה ליצירת שינוי, הדבר נותן לנו מוטיבציה חזקה יותר להתמיד בתהליך.
2. האם השינוי שאני מעוניין בו הוא ריאלי עבורי כעת?
לאחר שהבנו כי ישנו שינוי שנרצה לעשות בחיינו, חשוב לוודא שהשינוי הזה הוא ריאלי עבורנו. למשל, אם אנו רוצים להפסיק לאכול מתוקים, אך כשאנחנו חושבים על חיינו בצורה מעמיקה אנו מבינים כי זה יעד שפשוט לא נוכל לעמוד בו, אולי השינוי הזה לא נכון עבורנו כעת, או אולי עלינו לפרק אותו לצעדים קטנים יותר.
3. איך אוכל להתקדם אל עבר השינוי הרצוי בצעדים קטנים?
כיוון ששינוי הרגלים הוא משימה קשה, כדאי לחשוב על שינוי כתהליך הדרגתי, אשר יורכב משינויים קטנים אשר ישאירו חוויה טובה וטעם של עוד. למשל, אם החלטנו לחזק את הכושר הגופני אז מומלץ שלא להירשם באותו יום למרוץ בישוב, ולסיים אותו במקום האחרון עם כאבים בכל הגוף וחשש מהתקף לב. להיפך – נתחיל באופן הדרגתי ונוודא שאנו חווים הצלחה, סיפוק והנאה מכל שלב. למשל – נתחיל כל יום בלקום מהכורסא ולשבת מספר פעמים. לאחר שנתרגל לזה ונהנה מזה – נעבור לחמש דקות הליכה ביום. לאחר שהרגל זה יתבסס ותהיה לנו תחושה טובה, נגדיל את זמן ההליכה או בסוף אפילו נעבור לריצה, וכך הלאה.
4. מי יוכל לתמוך בי בשינוי?
חשוב להגיד ששינויים הם דבר קשה, ואחד הגורמים הכי משמעותיים בתהליך של שינוי הוא תמיכה. נסו לחשוב על חבר, בן זוג, קרוב משפחה או כל אדם משמעותי אחר בחייכם, שיוכל להבין את השינוי שאתם שואפים אליו ולהציע עידוד ותמיכה לאורך הדרך.
כמובן, ישנם שינויים שבהם מידת התמיכה הנדרשת רבה יותר, ואז כדאי לשקול את עזרתו של איש טיפול מקצועי, כמו למשל גמילה מהתמכרות, שינוי דפוסי התנהגות בעייתיים ומזיקים, או דפוסי חשיבה הגורמים למצוקה נפשית.
לסיכום, חומרי הגלם ליצירת שינוי כוללים הבנה של השינוי שאנו רוצים לייצר, גיבוש תכנית ריאלית והדרגתית בדרך ליצירתו, ואיתור של תמיכה חברתית או מקצועית בדרך.
על הכותב – דני עמית
פסיכולוג חינוכי מומחה ומדריך, שימש כמרצה בכיר במכון אדלר וכיום מנהל תחנה לשירות פסיכולוגי ובעל טור הדרכה חינמי להורים ביוטיוב. עוסק בטיפול בילדים ונוער, וכן בהדרכת הורים.
