על טעם וריח: מהי הפרעה בויסות החושי?

צוות בטיפולנט

ריח חזק, הבזק אור, טעם מתוק, מגע נעים או קול רועש – בכל רגע נתון אנו קולטים גירויים ומידע מהסביבה באמצעות החושים שלנו. גם כאשר איננו מודעים לכך, אנו נעזרים ביכולות של ויסות חושי על מנת לקלוט, להבין, לעבד ולווסת מידע זה. בכתבה הבאה נכיר את המונח ויסות חושי, את סוגי הקשיים בוויסות החושי, ההשפעות הנפשיות שלהם ודרכי התמודדות עימם.

מה זה ויסות חושי?

מערכת העצבים שלנו, דרכה אנחנו קולטים גירויים מהסביבה, בנויה כך שהחוויות והגירויים החושיים נקלטים אצלנו בהתאם לעוצמה שלהם בסביבה. לדוגמה, אנו יכולים להבחין בין צעקה ללחישה ולהתאים את התגובה שלנו לגירויים אלו.

היכולת לוויסות חושי כוללת את תפיסת הגירוי, מידת העוצמה שלו וכן את ההתאמה של ההתנהגות, הרגשות, המוטוריקה והקשב שלנו לגירוי שנקלט. יכולת זו מובילה לכך שנחווה את המידע שקלטנו מהסביבה באופן התואם את עוצמת וסוג הגירוי כפי שהרוב חווים אותו, כך שנוכל להגיב לסביבה החיצונית שלנו באופן מותאם ויעיל.

אמנם אנשים שונים זה מזה במידת הרגישות שלהם לגירויים ואף מעדיפים סוגי ריחות או צלילים שונים, אך מרבית האנשים יחוו באופן יחסית דומה את עוצמת הגירוי ואת היותו נעים או בלתי נעים. לעומת זאת, ליקוי, הפרעה או קושי בוויסות החושי יתבטאו בכך שהאדם יחווה גירויים באופן ובעוצמה שונים מאחרים, כך שיתקשה להבין, לעבד ולהגיב לגירויים אלו באופן מותאם.

• ויסות רגשי
  אצל ילדים 

  
• סימנים מוקדמים לאבחון הפרעה על הספקטרום האוטיסטי בינקות

  
• רגישות חושית גבוהה
  אצל ילדים 

  

אילו קשיים והפרעות קיימים בוויסות חושי?

קשיים בוויסות החושי יכולים לכלול ליקוי בוויסות חוש יחיד, כמו מגע, או פגיעה ביכולת לווסת מספר חושים. כך או כך, ישנם שלושה סוגים מרכזיים של קשיים בוויסות החושי:

• תגובתיות יתר (Hyperresponsiveness) – גירויים שנתפסים כניטרליים עבור רוב האנשים נחווים כעוצמתיים מדי ולא נעימים באופן משמעותי. כך למשל, מגע הכפתורים על העור, ההמולה בקניון או מרקם האוכל מעוררים מצוקה. פעמים רבות, הניסיון להתמודד עם קושי בוויסות חושי מסוג תגובתיות יתר מוביל להימנעות מגירויים או סיטואציות אלו.

• תת-תגובתיות (Hyporesponsiveness) – במצבים אלו קיים קושי לחוות ולעבד גירויים חלשים או מתונים, כך שניתן לחוות רק גירויים בעוצמה גבוהה במיוחד. קושי זה יכול להתבטא בחוסר תשומת לב לגירויים חשובים בסביבה או בתגובה איטית או מופחתת אליהם. כך לדוגמה, ייתכן כי מגע שנחווה עבור אחרים כחזק, יורגש בעוצמה פחותה באופן משמעותי.

• צורך בחיפוש חושי (Sensory Seeking) – קושי זה מתייחס להתנהגויות המייצרות או חוזרות על גירוי חושי ספציפי מועדף, באופן ששונה מהנורמה בתדירות ובעוצמה שלו. לדוגמה, לעיסה של חפצים שלא נוהגים ללעוס או הסתובבות במעגלים שוב ושוב.

הפרעה או קשיים בוויסות החושי אינם מוגדרים כהפרעה נפשית בפני עצמה במדריך לאבחון של הפרעות נפשיות (DSM), אך מופיעים במדריך זה כאחד המאפיינים של תסמונת הקשת האוטיסטית. עם זאת, כדאי לזכור כי הפרעות בוויסות החושי אינן מעידות בהכרח על אוטיזם, ויכולות להופיע במצבים ובקרב אנשים שונים.

כיצד ניתן לטפל בבעיות בוויסות החושי?

ישנה הסכמה רחבה בקרב חוקרים ומטפלים בתחום כי קשיים בוויסות חושי עלולים לפגוע בביצוע מטלות ופעולות יום-יומיות, להוביל לאתגרים רבים בבית הספר ובעבודה ואף לגרום למצוקה נפשית משמעותית, בייחוד בקרב ילדים.

אחת הדרכים המרכזיות להתמודדות עם קשיים בוויסות החושי היא באמצעות ריפוי בעיסוק, אשר יכול לסייע לפתח את היכולת להתמודד באופן יעיל יותר עם גירויים מהסביבה ולהגיב אליהם באופן מותאם. זאת בין היתר באמצעות לימוד טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות והכנת תוכנית התמודדות עם מצבים המעוררים מצוקה בבית, בבית הספר, בעבודה ועוד.

במקרים בהם מדובר בילדים, הטיפול בקשיים בוויסות החושי יכלול לרוב גם הדרכת הורים. הדרכה זו יכולה לסייע להורים ללמוד לייצר סביבה מותאמת לרגישויות של ילדיהם ולאזן בין התחשבות בקשייהם לבין הצורך לתפקד ולהסתגל למסגרות השונות.

בשל הפגיעה האפשרית במישורים שונים בחיים והמצוקה הנפשית שיכולה להיגרם כתוצאה מקשיים בוויסות החושי, בעת הצורך ניתן גם לפנות לטיפול נפשי, אשר יוכל לסייע בהתמודדות עם ההשלכות הנפשיות של קשיים אלו.

מקורות

www.psychologytoday.com/us/basics/sensory-processing-disorder

Ausderau, K.K., Baranek, G.T., Ochi, E. (2021). Sensory Experiences Questionnaire. In: Volkmar, F.R. (eds) Encyclopedia of Autism Spectrum Disorders. Springer, New York, NY, 4220–4225

Bar-Shalita, T., Granovsky, Y., Parush, S., & Weissman-Fogel, I. (2019). Sensory modulation disorder (SMD) and pain: a new perspective. Frontiers in integrative neuroscience, 13, 1-10

Brown, A., Tse, T., & Fortune, T. (2018). Defining sensory modulation: A review of the concept and a contemporary definition for application by occupational therapists. Scandinavian Journal of Occupational Therapy, 26(7), 515–523

Gunderson, J., Worthley, E., Grzadzinski, R., Burrows, C., Estes, A., Zwaigenbaum, L., Botteron, K., et al. (2021). Social and non‐social sensory responsivity in toddlers at high‐risk for autism spectrum disorder. Autism Research, 14(10), 2143-2155

James, K., Miller, L. J., Schaaf, R., Nielsen, D. M., & Schoen, S. A. (2011). Phenotypes within sensory modulation dysfunction. Comprehensive psychiatry, 52(6), 715-724

Piccardi, E. S., & Gliga, T. (2022). Understanding sensory regulation in typical and atypical development: The case of sensory seeking. Developmental Review, 65, 1-14

Schultz-Krohn, W. (2013). Hyporesponsiveness. In Volkmar, F.R. (eds) Encyclopedia of Autism Spectrum Disorders. Springer, New York, NY.