תפריט נגישות
חיפוש

התמכרות לגראס והטיפול בה

התמכרות לגראס והטיפול בה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

שימוש בגראס ומריחואנה הפך לתופעה נפוצה בקרב צעירים ישראלים אך בקרב חלק מהם העישון הופך להתמכרות הפוגעת בתפקוד. כתבה זו תציג את מאפייניהם של צעירים המשתמשים במריחואנה ותציע טיפים לזיהוי התמכרות והסבר על הטיפול המתאים.
חשוב להדגיש כי הכתבה מתייחסת למאפייניהם של צעירים אחרי גיל צבא (גילאי 21-30) ולא לבני נוער הנמצאים בשלב חיים שונה מבחינה אישיותית, אשר פונים לשימוש בסמים על רקע גורמים אחרים.

מריחואנה- מה זה בעצם?

מריחואנה היא סם המיוצר מצמח הקנביס אותו גידלו משחר ההיסטוריה. בעבר השימוש בו נועד למטרות דתיות ומענה רפואי ובהמשך החל השימוש בו במפגשים חברתיים. כיום הוא הסם הנפוץ ביותר בעולם, בו נעשה שימוש בעיקר באמצעות עישון בסיגריה או בבקבוק (באנג) או בתוך מאכלים כמו עוגות (חשיש). המריחואנה נכנסת לגוף וחודרת למוח במהירות, היא נקשרת לקולטנים אנדו - קנביבואידים שאחראים בין היתר על הויסות של הכאב, החרדה והתיאבון, שינוי מצב הרוח, התפיסה המוטורית, הזכרון לטווח קצר, הלמידה והקואורדינציה.

מדוע צעירים מעשנים מריחואנה?

1. חלקם התחילו בגיל ההתבגרות מסיבות כמו SELF MEDICATION או לחץ חברתי

2. כחלק מנורמה שהתפתחה בישראל, צעירים אחרי צבא נוסעים למזרח/ דרום אמריקה ומתנסים במגוון סמים בגלל הרצון "להשתחרר, לפרוק עול". כמו כן המרחק מהבית מאפשר לעשות דברים שלא העזו לעשות בארץ.

3. כתגובה לחוויות טראומטיות בצבא שלא טופלו או עובדו

4. עמדה חיובית כלפי הנושא, אמונה שהם לא עוברים על החוק: "כולם מעשנים, אפילו עורכי דין ושופטים"

5. בעלי הפרעות קשב וריכוז שלא אובחנו או לא טופלו ברטלין מוצאים פתרון הרגעתי בעישון

6. יש תפיסה שהעישון אינו ממכר וניתן להפסיק מתי שרוצים- "עובדה, אני מעשן "רק" כמה פעמים בשבוע או רק בסופי שבוע"

7. ניתן לתפיסתם לנהל אורח חיים "נורמטיבי" של עבודה, לימודים וזוגיות בד בבד עם העישון

8. סגנון הבילוי של הצעירים כולל לרוב מסיבות, מועדונים, בארים פאבים ו"ישיבות" עם החבר'ה

9. צורך בריגושים

מאפייני אישיות של צעירים המעשנים מריחואנה

על ספקטרום המשתמשים במריחואנה ניתן לראות מאפייני אישיות רבים ומגוונים אך יחד עם זאת יש מספר מאפיינים משותפים למעשנים היום יומיים (ה"סטלנים"):

1. אצל חלקם חסרה נוכחות הורית האחראית על הצבת גבולות בבית (בד"כ האב). חוסר דמות אב ברמה הרגשית או הפיזית בגיל ההתבגרות משפיע על הצורך בדיקת הגבולות המוסריים והחברתיים, מה שמביא רבים מה"סטלנים" להתנסות בעישון ולדבוק בו.

2. היפראקטיביות, צורך בריגושים וחוסר שקט כתוצאה מבעיות קשב וריכוז היו המקור לחיפוש אחר "תרופה מרגיעה".

3. "תקיעות" בגיל ההתבגרות, לא הצליחו לפרוץ את שלב המורטוריום ועדיין לא גיבשו זהות עצמאית ובוגרת.

4. מיומנויות תקשורת לקויות- המריחואנה שימשה הרבה פעמים "דבק" בקשרים חברתיים, נושאי שיחה ותחומי עניין. צעירים אלו חשים לעיתים חוסר עניין בנושאים "כבדים" של מבוגרים ולכן דבקים בעישון כמוקד לקשרים וחיים חברתיים.

5. דימוי עצמי נמוך - אין צורך להתמודד עם מי שאני, הסמים משמשים הגנה טובה ביני לבין החברה ותחת השפעתם אני יכול להתנהל ברמה החברתית ובין אישית.

המחירים שמשלמים צעירים מעשני מריחואנה

1. מעגל קסמים - היות ואין מספיק ניסיון בהתמודדות עם קשיים בצורה מיטיבה ושקולה אלא שיחזור דפוס של הימנעות ובריחה מהתמודדויות, לא נלמדים פתרונות יעילים לבעיות וכך נוצר מעגל קשה לפריצה המעכב התפתחות של אישיות בוגרת תקינה

2. אי התקדמות ומעבר לשלב הבוגר והמבוגר יוצרת תקיעות המשפיעה בין השאר על הבחירות החשובות בחיים. למשל - בחירת מקצוע או לימודים, בחירת בת זוג מתאימה. קיים קושי ביצירת קשרים אינטימיים ובהתחייבות אליהם.

3. חוסר מוטיבציה להוציא לפועל יכולות ופוטנציאל. דחיינות כתוצאה של ניהול אורח חיים בו העישון והעיסוק בו הופך להיות המרכז וכל שאר הדברים (עבודה, זוגיות) "יכולים לחכות".

4. טיפול לקוי בבעיות קשב וריכוז - חוסר שקט תמידי וחיפוש אחר ריגושים הינם חלק מהסימפטומים של בעיות קשב. כאשר העישון הופך להיות התרופה לבעיה, אין צורך לטפל בצורה קונבנציונלית, כביכול.

5. פתח לשימוש בסמים נוספים- על פי תאוריית השער (gateway theory) שימוש בסמים "קלים" כגון מריחואנה מהווה אצל חלק מהמעשנים פתח לשימוש בסמים נוספים וקשים יותר. מאחר ורבים מהמעשנים משלבים בעישון אלכוהול (שהוא חוקי) ושימוש בסמים נוספים, בתקופות של מחסור במריחואנה רבים מחפשים תחליפים כמו סמי פיצוציות.

6. המשתמש מעשן כל פעם שמשעמם או רע לו

7. חרדות, דיכאונות ומחשבות שווא הינם חלק מהנזקים שעלולים להיווצר בגל עישון.

8. סיכויים גבוהים לפסיכוזה וסכיזופרניה בקרב בעלי מועדות גנטית לפיתוח הפרעות אלו

9. תאונות דרכים תחת השפעת סמים, בגלל פגיעה בקואורדינציה וכושר שיפוט לקוי של המצב האמיתי בכביש.

10. הרס תאי עצב בהיפוקמפוס הגורמים לקשיי זיכרון לטווח קצר

11. תלות בחומר אותה ניתן לאבחן באמצעות השאלות הבאות:

האם יש יכולת לשלוט בעישון ולהפסיק מתי שרוצים?

האם תדירות העישון היא מספר פעמים בשבוע במשך שנים?

האם הגוף זקוק ליותר עישונים כי החומר לא משפיע כמו בעבר?

האם אין צורך בקשרים חברתיים ויש העדפה להיות לבד?

האם קיימים תסמיני גמילה פיזיים ונפשיים?

האם המעשן מוותר על צרכים אחרים בחייו על מנת לעשן?

האם ההוצאות על הסמים גדולות ?

התמכרות לגראס- איך מטפלים?

לאור נזקי השימוש בגראס והקושי להיגמל מהשימוש בו, רבים מהמעשנים פונים בסופוש ל דבר לטיפול פסיכולוגי. טיפול פרטני-פסיכותרפי במעשני סמים מסוג קאנביס/ מריחואנה מתבסס בעיקר על טיפול קוגנטיבי התנהגותי בשילוב הבנה דינמית. הטיפול אינו חייב להיות ארוך טווח בהכרח והוא כולל בין השאר הבנה של הסיבות והגורמים שהביאו את האדם לעשן, שינוי דפוסים המובילים להתנהלות המטופל סביב העישון, עזרה במציאת פתרונות חלופיים לקשיים אותו הוא חווה בחיי היום יום וכדומה. חשוב לציין כי לעתים יש צורך בתמיכה המשפחתית/הורית להצלחת התהליך וכמו כן בבניית תכנית טיפול /שיקום המשלבת לימודים ותעסוקה.

על המטפל: יניר יעקבי


יניר יעקובי הוא עובד סוציאלי, מטפל בהתמכרויות לסמים ואלכוהול עם התמחות בצעירים המשתמשים בסמים "קלים", סמי פיצוציות ומסיבות ואלכוהול.

קליניקות בתל אביב ונתניה, טלפון: 052-3800007

אתר :www.tipul-yanir.co.il

תחומי מומחיות:
התמכרויות

אנשי מקצוע בתחום

התמכרויות

עוד מאמרים שיעניינו אותך