תפריט נגישות
חיפוש

הגוזלים עוזבים את הקן - אבל מה איתנו? התמודדות עם שלב הקן הריק

הגוזלים עוזבים את הקן - אבל מה איתנו? התמודדות עם שלב הקן הריק

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

במשך השירות הצבאי, היה ברור שהוא חוזר הביתה לסופ"ש, לאוכל של אמא; כשהיא נסעה לדרום אמריקה היה ברור שהיא חוזרת לגור בבית, נו, לפחות עד שהיא תתאושש. אבל עכשיו, כש"התינוק/ת" של המשפחה עומד/ת לעזוב לדירה משלה, אי אפשר להתעלם עוד מכך שהקן המשפחתי התרוקן מהג'ינס, הבלגאן והמוסיקה הרועשת.
שלב "אחרי ההורות" או "הקן הריק" הוא השלב בו עוזב הילד האחרון את הבית ומותיר בקן המשפחתי רק את הוריו. בעבר, נחשב שלב זה לשלב מדכא ומכאיב עבור ההורים אך היום מצביעים יותר ויותר מחקרים על מורכבותו ומשמעויותיו השונות עבור ההורים.

ברכת הדרך או ברכת הבית? שלב השיגור - יציאת הילדים מן הבית

מעגל החיים המשפחתי מאופיין בשינויים משמעותיים במבנה או בתפקידים המשפחתיים. אחד משלבים אלו הוא שלב השיגור, המתחיל ביציאת הילד הראשון מן הבית ומסתיים עם עזיבת הילד האחרון. שלב השיגור הוא שלב נורמטיבי וחיוני ויחד עם זאת, הוא כולל שינויים וארגון מחודש של המערכת המשפחתית. מודלים שונים הדגישו תפקידים שונים העומדים בפני המערכת המשפחתית בשלב זה, אך נראה כי שלב השיגור ממוקד בהפחתת העיסוק בגרעין המשפחתי והגברת היכולת למציאת סיפוקים אשר אינם קשורים בתפקיד ההורי. מורכבותו של שלב השיגור נובעת מהיותו מורכב משני כוחות מקבילים: שימור- כמיהתם של ההורים לשמר את התא המשפחתי כפי שהוא ושחרור- מוכנות ההורים להכיר בעצמאות ילדם.

נטיות אמביוולנטיות אלו מתקיימות כמעט בכל משפחה, ומטרת המשפחה בשלב זה היא להשיג איזון בין שמירה על הקשר עם הילד העוזב לבין עידוד עצמאותו ונפרדותו מההורים. הצלחת המשפחה בשלב השיגור תלויה בגורמים שונים הקשורים הן בטיב המערכת המשפחתית והן בגורמים הקשורים בהורים עצמם. משתנים כרמת העניין של בני המשפחה זה בזה, גמישות המשפחה בחלוקת התפקידים ומשאבי התמיכה הכלכליים והחברתיים משפיעים על אופי השיגור. כמו כן, התמודדות טובה של ההורים עם אירועים כפרישה מהעבודה והזדקנות או מות הוריהם, והערכתם את יכולת הילד לדאוג לעצמו, מאפשרים להם "לשחרר" את הילד בקלות רבה יותר.

כאשר הילד ממלא תפקיד קריטי בבית (כגישור בין ההורים) עשויה עזיבתו להביא להתעוררותם של קונפליקטים, כך שההורים עשויים- במודע או שלא במודע- לעכב את עזיבתו; כאשר ההורים מנסים "לדלג" על תהליך ההתמודדות עם הפרידה או מצפים מהילד להגשים את שאיפותיהם הלא ממומשות, עשוי להיווצר מצב בו הם דוחפים את הילד לעצמאות במהירות שאינה מותאמת לצרכיו.

מורכב ככל שיהיה שלב השיגור, במרבית המשפחות הילדים עוזבים לבסוף את הקן המשפחתי, והמערכת המשפחתית מתחילה את התמודדותה עם שלב "הקן הריק".

כשהגוזלים עוזבים את הקן - התמודדות עם הקן הריק

בעבר, נחשב שלב הקן הריק לתקופה שלילית עבור ההורים- ובמיוחד האמהות- אשר המשימה היומיומית והאינטנסיבית של הטיפול בילדים נלקחת מהם. השינוי בתפקיד ההורי נתפס כמוביל לניכור, בדידות ואף דיכאון, אך בשנים האחרונות ישנן יותר ויותר עדויות המצביעות על היבטיו החיוביים של שלב זה.

שלב הקן הריק מלווה פעמים רבות בתחושות של אובדן, צער או חשש, אך גם בתחושות הקלה ורווחה. יציאת הילדים מהבית משחררת ממטלות הטיפול היומיומיות ומאפשרת השקעה מחודשת בקריירה, בזוגיות ובתחומי עניין אישיים: האנרגיה שהייתה מושקעת ברובה בילדים, מתחילה להיות מופנית כלפי צורכי העצמי.

בהתאם, מחקרים רבים מצביעים על שיפור במספר היבטי חיים המתרחשים בשלב הקן הריק: תחושת הרווחה הכללית של ההורים עולה עם עזיבת הילד הצעיר את הקן, והורים רבים מדווחים על עלייה במצב הרוח ותחושות שחרור, הקלה והגברת החופש האישי. כמו כן, זוגות רבים חווים שיפור משמעותי במערכת היחסים הזוגית ומדווחים על שיפור ביחסים המיניים ועל תחושה של "ירח דבש שני".

על אף ששלב הקן הריק מלווה במרבית המקרים בשינויים חיוביים, המיתוס לגבי שליליותו של שלב זה אינו מופרך לגמרי. אמהות מגוננות ומעורבות באופן מוגזם בחיי ילדיהן נוטות לתחושה שלילית עם עזיבת הילד הצעיר את הקן; אבות נוטים לתחושות שליליות כאשר חיי הנישואין גרועים, כאשר הם פורשים מהעבודה במקביל לעזיבת הילד וכאשר תהליכי הפרידה שלהם מהוריהם לא עובדו דיים. כמו כן, כאשר הילד העוזב ממלא תפקיד קריטי בשמירה על זוגיות ההורים ולכידות המשפחה, עשויה עזיבתו להביא להצפת הקשיים והקונפליקטים הזוגיים המוסווים בין ההורים.

הילד בן שלושים, הוא שוכב על הספה בבית הוריו - חזרת הילד אל הקן לאחר העזיבה

יוקר המחיה, פרידות מבני זוג, משברים אישיים וגורמים נוספים מחזירים פעמים רבות את הגוזלים אל הקן שעזבו; כמו כן, צעירים רבים, בתקופתנו, נשארים בבית ההורים עד גיל מבוגר יחסית. הישארות הילד או חזרתו לקן המשפחתי עשויה להיות מחמיאה ולגרום להורה לתחושת ערך ("הוא עדיין צריך אותי") וסיפוק. יחד עם זאת, מגורים משותפים עם ילד בוגר נוטים להיות מלווים בקשיים: הצעירים חשים כי ההורים מגבילים את פרטיותם ועצמאותם ואילו ההורים חשים שהילד מגביר את העומס ופולש לקשר הזוגי שלהם (תדירות יחסי המין פוחתת לאחר חזרתו של ילד אל הקן, לדוגמא). בהתאם, מחקרים רבים מצביעים על שיפור והעמקה בקשר בין ההורים לילדים כאשר הילד עוזב את הבית, ונראה כי הישארותו מגבירה את החיכוכים והדאגה.

שטיינברג ולווין, חוקרים אשר עסקו בהתמודדות עם חזרת הגוזל בן ה-30 אל הקן, הציעו מספר דרכי התמודדות עם הקשיים הצפויים: לדבריהם, נקודת המוצא צריכה להיות כי להורים ולילד חיים נפרדים ולכן ההורה אינו אמור להיות מעורב או לקחת אחריות על תפקודו, חייו החברתיים וכד' של הילד. יחד עם זאת, חשוב להסכים מראש על כללי השהייה בבית: מהי ההתנהגות המצופה מהצעיר (למשל, לא לערוך מסיבות או לא להביא את בת הזוג לגור בבית), מהן מחויבויותיו כשותף במשק הבית (ניקיון, חלוקת השימוש במכונית וכד') ומהם ההסדרים הכספיים- האם הצעיר מצופה להשתתף בהוצאות משק הבית השוטפות? האם הוא מממן את צרכיו הפרטיים (בגדים, דלק, בילויים)? כמו כן, מציעים שטיינברג ולווין כי יש להגביל מראש את משך השהייה בבית, מאחר ותהליך רכישת העצמאות ופיתוח קשרים רומנטיים רציניים ומספקים בלתי אפשרי כשאמא ואבא ישנים בחדר ממול...

ובכל זאת - הורות במשרה מלאה

אחד החששות המלווים את שלב הקן הריק הוא החשש מפני אובדן התפקיד ההורי והמעורבות בחיי הילד. מחקרים מועטים בלבד עסקו בתפקידי ההורות בשלב הקן הריק, אך המעטים שנערכו מצביעים על כך שהתפקיד ההורי רחוק מלהסתיים עם עזיבת הילד: 80% מההורים מדווחים על הענקת תמיכה רגשית לילד העוזב ומרבית ההורים דיווחו על שמירה על קשר בין אישי עם הילדים ועל המשך הייעוץ, ההכוונה והתמיכה הכלכלית והמעשית בילדיהם.

שמירה על קשר בין אישי עם הילד העוזב מאפשרת למרבית ההורים ליהנות הן מהגאווה על הישגי הילד (כלכלית, אקדמאית ובתחום הזוגי) והן מתחושת חשיבות ומשמעות בקשר עמו: מרבית ההורים והילדים מדווחים על שיפור בטיב היחסים, הפחתת הסכסוכים והעמקת הקשר הרגשי לאחר עזיבת הילד את הבית.

ביבליוגרפיה

שלב השיגור- התמודדות המשפחה עם גיוס ילדיה לצה"ל/ לאה קסן ותמר ויטנברג, הוצאת מכון הנרייטה סאלד, 2000.
החיים כנהר/ ניצה אייל, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2001.

Empty nest or revolving door? A prospective study of women's quality of life in midlife during the phase of children leaving and re-entering the home, Dennerstein, Psychological Medicine 0033-2917 vol: 32 (3) 2002 p:545-550.

Emptying the nest and parental well-being: An analysis of national panel data, White,-Lynn; Edwards,-John-N, American-Sociological-Review. Vol 55(2) Apr 1990, 235-242.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים ,ייעוץ להורים

אנשי מקצוע בתחום

ייעוץ להורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך