תפריט נגישות
חיפוש

הורות בקצב אחר: התמודדות עם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז

הורות בקצב אחר: התמודדות עם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

תאר לך יום בו הכל הולך על צד שמאל עם הילד שלך: הוא מתקשה להתארגן בבוקר, מאחר לבית הספר ואתה לעבודה; מבית הספר הוא חוזר עם מכתב נזיפה על מכות בהפסקה והפרעות חוזרות בכיתה, אבל בלי המעיל, מחברת החשבון והקלמר החדש. במשך כל אחר הצהריים הוא מציק לאחותו ובערב, כשהמזלג בסך הכל נופל לו- אתם מתפוצצים והוא הולך לישון בדמעות. עכשיו, תארו לכם שכל יום היה נגמר ככה. הורות לילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז מציבה בפני הורים אתגרים והתמודדויות מורכבות העשויות להביא לקשיים ופגיעה במערכת היחסים.

"תגיד לי, למה תמיד הכל כל כך קשה איתך?" קשיים הנובעים מהפרעות הקשב והריכוז

"למה צריך להגיד לך כל דבר 1000 פעמים?" "למה כל כך קשה לעשות מה שביקשתי?" "למה רק אח שלך מצליח ואתה לא יכול להתנהג יפה?" "הרי אמרתי לך שזה מה שיהיה בסוף..."

אם אחד מילדכם סובל מהפרעת קשב וריכוז, סביר להניח שביטויים אלו ואחרים הפכו לביטויים שגרתיים בביתכם. על אף שהפרעות הקשב והריכוז מקושרות בדרך כלל לקשיים לימודיים וקשיי הסתגלות למסגרות החינוכיות, בפועל הן גורמות לקשיים במגוון נרחב של היבטים ותחומי חיים.

שמאי כרכום הוא דוקטורנט ופסיכולוג חינוכי מומחה בעל ניסיון בעבודה עם ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ומשפחותיהם. לדבריו, אינטראקציות חברתיות ובין אישיות הן מסובכות הרבה יותר עבור ילדים הסובלים מהפרעות הקשב והריכוז: בעיות הזיכרון, הנטייה להסחת דעת בקלות והתזזתיות מביאים לקושי משמעותי בהפנמת נורמות, חוקים והתנהגויות הולמות. האימפולסיביות והקושי להשהות ולעכב התנהגויות מביא פעמים רבות לסוגי קשיים חברתיים (הצקות, חוסר יכולת להמתין בתור) ולחיכוכים עם דמויות סמכות, ילדים אחרים וכמובן- עם ההורים עצמם. כמו כן, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים פעמים רבות להאשמה של אחרים ולפרשנות שלילית של כוונותיהם- הם מניחים שאחרים פוגעים בהם בכוונה ("הוא דווקא נתקל בי, היא בכוונה מתנדנדת הרבה זמן") ולכן עשויים להגיב בתוקפנות. השילוב של זיכרון חלש, קושי לקשר בין אירועים ברצף זמן והנטייה לפרשנות שלילית של כוונות האחר מביאה את הילד לפתח ציפיות שליליות כלפי קשרים עם אחרים: הילד מתקשה לזכור שננזף על ידי הגננת רק לאחר שדחף ילד אחר ולכן מפנים רק את חווית הנזיפה וחש כי "הגננת צועקת סתם, היא רעה". בהתאם, הוא נמנע מקשר עם הגננת וחווה אותה באופן שלילי, והצטברות החוויות השליליות מביאה בסופו של דבר גם לתפיסה עצמית שלילית ("כולם שונאים אותי, עושים לי דווקא").

"ילדים הנמצאים במצב מורכב עוד יותר", מוסיף שמאי, "הם ילדים שסובלים גם מהפרעות קשב וריכוז וגם מהפרעות בויסות החושי, המביאות לגריית יתר או חסר של המערכת החושית. הפרעות הויסות החושי מביאות את הילד לחוות את העולם כמקום עוין ומלא בגירויים מכאיבים ומאיימים; כאשר תחושה זו נלווית לתפיסת אנשים אחרים כעוינים, הילד מתמודד עם עומס עצום אשר מביא אותו לנסות להפחית את העומס ולהביא לאיזון. חלק מהילדים ינסו להביא לאיזון באמצעות התכנסות פנימה והמנעות מהעולם החיצוני, באופן שעשוי להביא גם להתפתחות דיכאון או הפרעות חרדה למניהן. ילדים סוערים יותר, בדרך כלל אלו שמאובחנים גם עם היפראקטיביות ינסו להביא לאיזון באמצעות פיצוצים, פעולות תוקפניות וכן הלאה".

ומה זה עושה לנו, ההורים?

אתם מגיעים לאירוע משפחתי במסעדה שלווים ורגועים אבל תוך מספר דקות, המבטים וההערות שאתם מקבלים מדודות שלא ראיתם כבר כמה שנים טובות מצליחים להשבית לכם את השמחה: למה הוא לא יכול לשבת בשקט? מה, הוא תמיד ככה, מתלכלך ומשתולל? בהתחלה אתם מנסים להסביר שהילד פשוט קצת אנרגטי, אבל כשאפילו המלצר ניגש ומבקש בנימוס שתשגיחו קצת יותר טוב על הילד, הדבר היחיד שאתם רוצים להגיד הוא "זאת לא אשמתי! באמת, תראו כמה יפה הילדים האחרים שלי מתנהגים!"

הקשיים החברתיים, הבין אישיים וההתנהגותיים הנלווים לעיתים להפרעות הקשב והריכוז מעוררים לעיתים קרובות תחושות קשות גם אצל ההורים. בנוסף לכך, לא פעם מפנים אנשי החינוך ולעיתים גם אנשי בריאות הנפש אצבע מאשימה כלפי ההורים על התנהגותו של הילד, ובכך 'שוכחים' כי למעשה מדובר בילד בעל קשיים אובייקטיביים המציב אתגרים קשים בפני הוריו וסביבתו.

התנהגותו האימפולסיבית והבלתי הולמת של הילד עשויות להביא לתחושות כישלון, בושה ואשמה (מה עשינו לא בסדר? איך זה שלא הצלחנו לחנך אותו?). כמו כן, פעמים רבות מפורשת התנהגותו של הילד באופן שלילי והילד נתפס כשקרן, מניפולטיבי ותוקפני. פרשנויות אלו מביאות באופן טבעי להפחתת פעילויות משותפות מהנות עם הילד, להחרפת החיכוכים והפיצוצים ולהעברת מסר שלילי לגבי אופיו של הילד ("אני ממש מאוכזבת ממך", "אתה ממש ילד רע, למה אתה מתנהג ככה?").

לדבריו של שמאי כרכום, אחת הדרכים היעילות להתמודדות עם 'מעגלים שליליים' אלו היא פנייה למסגרת של הדרכת הורים לסוגיה. אחד האלמנטים המשמעותיים בהדרכה הוא למידה כיצד להכנס לראש של הילד ולפרש באופן מדויק ואוהד יותר את התנהגותו: האם הוא מתרשל ונכשל בלימודים בגלל שהוא עצלן וחסר מוטיבציה או שהוא באמת מתקשה להתארגן ולבצע את כל המטלות הלימודיות? האם הוא מספר שהמורה כל היום צעקה עליו כאקט מניפולטיבי או מאחר והוא באמת חווה כך את הדברים? הדרכת ההורים, כמובן, אינה מכוונת למתן לגיטימציה להתנהגויות שליליות אלא מאפשרת הבנה טובה יותר של הקושי והמצוקה מהן הן נובעות. בהתאם, הדרכת ההורים מלווה גם במתן כלים יעילים להצבת גבולות, עזרה בהתארגנות והמנעות מפיצוצים.

אחד התחומים הבולטים בהם עשוי שינוי הפרשנות להביא גם לשינוי משמעותי ביחסים הוא התייחסות ההורה להתנהגויות שליליות, הצקות ו'מעשים שטותיים' שהילד עושה.

מעבר לכמות הזמן והאנרגיות שאתם מקדישים לילדכם, ילדים תמיד ישמחו לעוד תשומת לב. מרבית הילדים מעדיפים להשיג את תשומת הלב של הוריהם באמצעות התנהגויות חיוביות, אבל עבור ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז זוהי אופציה קשה יותר להשגה: בשבילם, 'להתנהג יפה' במשך יום שלם- לא לשכוח כלום, לשבת במקום ולהמתין בסבלנות- היא משימה כמעט בלתי אפשרית ולכן הם עשויים לפנות דווקא להגברת התנהגויות שליליות, אשר נוטות למשוך תשומת לב רבה.

מאחר וריבוי התנהגויות בעייתיות מביא לכך שחלק גדול מהאינטאקציה עם הילד מוקדשת לחינוך, נזיפה והצבת גבולות, ממליצים אנשי מקצוע לדאוג לקיים 'זמני איכות' עם הילד, המוקדשים רק לבילוי משותף. זמני איכות אלו עשויים להיות קצרים (סיפור לפני השינה, חצי שעה של שיחה או משחק בצהריים, לפני שמתפנים לשיעורי בית וכד') אך חשוב שיהיו קבועים, בתדירות יומיומית ומוקדשים רק לאינטראקציה חיובית.

בדומה, מציע שמאי כרכום כי כאשר עובדים עם הילד באמצעות תוכנית חיזוקים התנהגותית ('פרס' על כל התנהגות טובה (שהוגדרה בבירור) שהתרחשה בפרק זמן ברור ומוגדר), כדאי לקבוע פרסים המבוססים על זמן איכות עם ההורה: משחק כדורגל משותף, טיול אופניים וכן הלאה. חיזוקים מסוג זה עשויים להיות מתגמלים במיוחד עבור הילד ומעבר לכך, עשויים להוות פסק זמן בו תוכלו להיזכר כמה הוא חכם ומתוק בין קפיצה לדחיפה.


ספרות מומלצת להורים:
ילד פיצוץ/ רוס גרין
לחיות עם הפרעות קשב וריכוז/ מנור טיאנו
הורות לילדים הסובלים מהפרעת חוסר קשב או היפר אקטיביות/ דויד פנטקוסט
הילד הלא מתואם/ קרול סטוק קרנוביץ (בנושא ילדים בעלי הפרעות בויסות החושי)

ביבליוגרפיה

הורות לילדים הסובלים מהפרעת חוסר קשב או היפראקטיביות/ דויד פנטקוסט, הוצאת אח 2004

The relationships between attention-deficit/hyperactive disorder (ADHD), conduct disorder (CD) and problematic drug use (PDU), Roy Alastair, Drugs: Education, Prevention & Policy. 2008 Feb Vol 15(1) 55-75.

אנשי מקצוע בתחום

הפרעות קשב וריכוז

עוד מאמרים שיעניינו אותך