תפריט נגישות
חיפוש

הילד התחיל גן? האתגר הוא גם שלך

הילד התחיל גן? האתגר הוא גם שלך

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

מזל טוב! הילד בריא, אינטליגנט וחברותי ואוטוטו הולך בפעם הראשונה לגן. אז למה לך יש פרפרים בבטן ולמה את זאת שבוכה ליד סורגי הגן? בכתבה זו ננסה להבין למה כל כך קשה לנו להכניס את הילד למסגרת החינוכית בפעם הראשונה.

לחוצים? יש לך סיבה טובה- מה עובר עליו ביום הראשון בגן?

השמועות אומרות שמרבית הילדים שורדים את היום הראשון בגן, ושחלקם- רחמנא לצלן- אפילו נהנים ממנו. מרגיע אותך? סביר להניח שלא. עבור הורים רבים, היום הראשון של הילד במסגרת החינוכית מלווה במתח, דאגה ועצבנות אפילו אחרי שבחרו בקפידה את הגן, ראיינו לעומק את הגננת ואספו המלצות מהורים שצאצאיהם צלחו את הגן ללא נזק נפשי או פיסי משמעותי. ובכל זאת, מי שיגיד שאין סיבה להתרגשות טועה טעות מרה.


כניסתו של הילד לגן מסמנת "קפיצת מדרגה" התפתחותית בדרישות והאתגרים עמם הוא מצופה להתמודד. הסביבה הביתית אמנם מאפשרת לפעוט להתמודד עם הצורך לדחות סיפוקים, לציית למבוגרים, להמתין לתורו, להתחרות על תשומת הלב ההורית ולנהל משא ומתן עם ילדים אחרים, אך הסביבה הביתית מעמתת אותו באופן משמעותי הרבה יותר עם תחומים אלו. בנוסף, על הפעוט ללמוד ולהסתגל למערכת חדשה של כללים, לילדים ואנשי צוות בלתי מוכרים ולירידה ניכרת ביחס האישי ובהתכווננות לצרכיו. מאחר שכך, קשייהם של ילדים בכל באחד מהיבטים אלו או באחרים עשויים "לצוף" על פני השטח בעוצמה רבה עם הכניסה לגן. כך, למשל, ילד אשר מתקשה לדחות סיפוקים ורגיל לכך שהסביבה הביתית מתאימה עצמה לקשייו עלול למצוא עצמו רב, נענש או נדרש "למתוח" את גבולות יכולתו במפגש עם ילדים או גננת אשר מצפים ממנו להתמודד עם ההמתנה להפסקת עשר, עם התוך הארוך לנדנדה או עם סיום שעת הציור.


מפחיד? לאו דווקא. רגע לפני שאתם מבטלים את ההרשמה לגן וחותמים בעירייה על עוד כמה שנים של חינוך ביתי, כדאי לזכור גם את היתרונות. סביבת הגן, דווקא משום שהיא אינה מותאמת אידיאלית וספציפית לצרכיו של כל ילד, מאפשרת לילד להרחיב את טווח יכולותיו ולזכות בחיזוקים חיוביים על התנהגויות שפשוט לא מצופות ממנו בבית. כך, אותו אח צעיר ש"צריך לוותר לו, הוא יותר קטן ממך" זוכה בהזדמנות לתרגול של שריר הנדיבות, והבת היחידה מתנסה במגוון אינטראקציות חדשות שמאפשרות רכישה של מיומנויות חברתיות, אסרטיביות, שיתוף פעולה ועוד. כמובן, זהו תהליך ממושך אשר עלול לעלות לילדכם בדם, יזע ודמעות (לעיתים במובן המילולי), ולכם בדאגה ומתח, אך בסופו של דבר, הורים רבים מדווחים על שיפור משמעותי ביכולות המוטוריות, הקוגניטיביות, ההתנהגותיות והחברתיות של ילדם עם כניסתו לגן.

כניסה לגן זה לא משחק ילדים- ומה עובר עליך?

כמו מרבית ההורים בישראל, סביר להניח שבסופו של דבר השתכנעת שאין מנוס מלהכניס את הפעוט הביתי לגן ובכל זאת- הלב דופק והדמעות לא מפסיקות לזרום. אז מה בעצם קורה לך? מעבר לגורמים הנוגעים להתמודדותו של הילד, הכניסה לגן מפגישה גם אותנו, ההורים, עם כמה היבטים שלא פעם מפעילים את בלוטת הדמע שלנו בצורה אינטנסיבית.


קודם כל, אלו מאתנו אשר מכירים עצמם כ"קונטרול פריק" בכלל וכלפי הטיפול בילד בפרט עשויים לחוות את המעבר לגן כאובדן שליטה, ובמידה מסוימת של צדק. סביר להניח שגם צוות הגננות המסור ביותר לא יצליח לענות על הציפיות ב-100% ושתמיד יתקיים פער בין המסרים וההתנהלות אליהם הילד נחשף בגן לעומת אלו אליהם הוא נחשף בבית, דרככם. גם אלו מביננו אשר מאופיינים בהגנתיות יתר עשויים להתמודד עם קשיים דומים, ובפרט בנקודות מאתגרות במיוחד כמו סימני נשיכה על ידו של הילד או דיווח שלו על ענישה/גערה מהגננת, מריבה עם ילד אחר וכן הלאה.


מעבר לכך, אצל חלק מההורים מעורר המעבר לגן תחושות אשמה הקיימות ממילא, אך ב"ווליום" נמוך יותר: לעיתים המעבר לגן מזכיר לנו את שעות העבודה הארוכות שלנו ואת מיעוט זמן האיכות, לעיתים הוא מהווה תזכורת מכאיבה למקומות בהם אין לנו דרך להקל על כאבו של הילד וכן הלאה.


בנוסף, כמו כל שלב מעבר ונקודת ציון בחיי הילד, הכניסה לגן מפגישה לעיתים עם הפער בין הפנטזיה למציאות: אולי דמיינו שנלווה אותו לגן כזוג ולא כהורים גרושים, אולי קיווינו שכבר תהיה לו אחות קטנה ואולי פינטזנו על ילד חברותי שמסתגל בקלות, ולא נצמד לשער בבכי.

בחנו את עצמכם: האם אתם בשלים לכניסה לגן?

בשורה התחתונה, הכניסה לגן מהווה אתגר גם לילד וגם לנו כהורים. קושי זה הוא טבעי ומרבית הילדים (וההורים) מסתגלים אליו ומתמודדים איתו בהצלחה בקצב זה או אחר. חשוב לזכור כי נפרדות מההורה וכניסה למעגל חברתי רחב יותר הן משימות התפתחותיות חשובות בחיי הילד, וכדאי מאוד לשים לב שהקושי שלנו אינו מונע ממנו את האפשרות להתפתח.


המצבים הבאים עשויים להעיד על קושי של ההורה אשר מעכב את הסתגלות הילד לגן, ובמידה ואתם מזהים אותם, כדאי לפנות להתייעצות עם הגננת ולשמוע את חוות דעתה, ובמידת הצורך לפנות לייעוץ במסגרת הדרכת הורים:

  • הילד מתקשה להשתלב לאורך זמן, ללא סיבה נראית לעין: במקרה זה, כדאי לבחון האם הילד מקבל מכם מסרים עקיפים אשר גורמים לו לחוש שהוא חייב להראות לכם שהוא זקוק ו"נאמן" לכם ואינו יכול להשתלב בגן.
  • פער בין הקושי שלך לקושי של הילד: הילד משתלב היטב אבל אתם לא מפסיקים לדאוג ולהילחץ? בדקו היטב למי באמת קשה, לו או לכם, ומדוע.
  • מריבות עם הגננת והורים אחרים: אם אתם מוצאים את עצמכם מתעמתים שוב ושוב עם הגננות ועם הורים אחרים, כדאי לבחון האם זו הדרך שלכם להתמודד עם אי אמון וחרדה כלפי הנעשה בגן
  • חודרנות כלפי הילד: מתחקרים את הילד על כל דבר שנעשה בגן? גם זה יכול להיות ביטוי לקושי שלכם בהתמודדות עם אובדן השליטה המלאה על חיי הילד
  • פיצוי ואשמה: מוצאים את עצמכם קונים, מפנקים ומוותרים על גבולות באופן מוגזם סביב הכניסה לגן? בדקו האם ומדוע כניסתו של הילד לגן מלווה באשמה שגורמת לשינוי ביחס הרגיל כלפיו

כתבות נוספות מומלצות

אז איך היה בגן? איך לדבר בלי לתחקר

איך אפשר לדעת האם הילד עובר פגיעה בגן? ראיון עם ד"ר נעמי אפל

מעבר בטוח מהבית לגן מאת לימור כתב-רוט

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים ,ייעוץ להורים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך