תפריט נגישות

Positive and Negative Reinforcement - חיזוק חיובי ושלילי

חיזוק הוא כל גורם שמעלה את הסיכויים להתרחשות של התנהגות כלשהי אצל האדם. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על חיזוק חיובי ושלילי, תפקידם של חיזוקים בתהליכי למידה ובטיפול נפשי.

הורה שאומר לילדו: "אם תתנהג יפה - נלך לבריכה", או אישה שאומרת לבעלה: "אל תחנה פה - יש המון פקחים" - שתי אמירות יומיומיות אלו מבטאות את השימוש השכיח שאנו עושים בשיטת החיזוקים. שיטה זו מבטאת את אחד מהעקרונות הבסיסיים של הגישה ההתנהגותית בפסיכולוגיה, והיא מבוססת על ההנחה לפיה כאשר אנו מחזקים תגובה - אנו גורמים לעליה בשכיחות שלה. כלומר, חיזוק הוא כל גורם שמעלה את הסיכויים להתרחשות של התנהגות כלשהי אצל האדם. חיזוקים התנהגותיים מהווים עקרונות מפתח בתהליכי למידה המבוססים על "התנייה אופרנטית", מושג שצמח מתוך עבודתו של הפסיכולוג האמריקאי סקינר

מקובל לחלק חיזוקים לשני סוגים, חיובי ושלילי. באופן שאולי קצת נוגד את האינטואיציה שלנו, המילים "חיובי" ו"שלילי" אינן מייצגות במקרה זה את הערך של הגירוי במובן שאנו רגילים לחשוב. אין הכוונה לגירוי חיובי כגירוי טוב וגירוי שלילי כגירוי רע, אלא לאופן בו שני סוגי הגירויים מיושמים. 

חיזוק חיובי

הכוונה ב"חיזוק חיובי" היא להוספה או הגברה של גירוי נעים, אשר עצם קבלתו תגביר את הסיכויים להתרחשות חוזרת של הפעולה שקדמה לו. כך למשל, בכל פעם שהילד מכין שיעורי בית הוא מקבל מהוריו סוכריה - הסוכריה מהווה במקרה זה חיזוק חיובי, תוספת של גירוי נעים שנועדה לגרום לילד להכין שיעורי בית גם ביום למחרת. 


  • מהי התניה אופרנטית?
  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי -
    CBT
  • צפו עכשיו: איך מתגברים על הימנעויות?

חיזוק שלילי

הכוונה ב"חיזוק שלילי" היא להורדה או הפחתה של גירוי לא נעים (אברסיבי, שלילי), אשר בתורה תשפיע על ההתנהגות של האדם. כלומר, המוטיבציה של האדם במקרה זה להימנע מהגירוי הלא נעים גורמת לו להגביר את ההתנהגות הרצויה. כך למשל, להסיר את מגבלת השעות בהן מותר לילד לצפות בטלוויזיה כאשר הוא ממלא את מטלות הבית בזמן זו דוגמא לחיזוק שלילי (הסרת המגבלה, שהיא הגירוי האברסיבי, לטובת חיזוק ההתנהגות הרצויה). 

חיזוקים חיוביים ושליליים בטיפול נפשי 

אנו משתמשים בחיזוקים באופן אינטואיטיבי ושוטף בחיי היום יום שלנו, אך ניתן גם לעשות בהם שימוש מובנה כחלק משיטות טיפול התנהגותיות בפסיכולוגיה. שיטות אלו יכולות להביא לשינוי התנהגותי משמעותי אצל ילדים ואצל מבוגרים, וזאת דרך הגדרת יעדים וחיזוקים שיתקבלו בתמורה לעמידה בהם. כך למשל, הורים לילד הסובל מבעיית הרטבה יכולים לקבל הנחייה מהמטפל במסגרת הדרכת הורים שהם עוברים להעניק לילד מתנה סמלית בכל לילה בו הוא מצליח שלא להרטיב (כלומר, להעניק לו חיזוק חיובי).

מכיוון אחר, הטרמינולוגיה של חיזוקים יכולה לסייע בהמשגה של קשיים נפשיים, כמו למשל במעגל האופייני להפרעות חרדה. הימנעות היא התנהגות נפוצה בקרב מי שסובלים מהפרעות חרדה שונות (חרדה חברתית, הפרעת פאניקה, פוביה ספציפית וכו'), והיא מתייחסת לאופן בו המטופל נוהג להימנע ממפגש עם סיטואציות וגירויים שעלולים לעורר את החרדה שלו - כמו פרזנטציה מול קהל במקרה של חרדה חברתית או בדיקות רפואיות שגרתיות במקרה של פוביה ספציפית מדם או ממחטים. ההימנעות מהגורם מעורר החרדה מהווה במקרים אלו "חיזוק שלילי" - המטופל מפחית את הסיכויים לעליית החרדה, שמהווה במקרה זה את הגורם האברסיבי. בכך, ההימנעות מייצרת מעין "מעגל קסמים" אשר למעשה משמר את החרדה, ובכך מהווה מוקד מרכזי לטיפול בגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT). 


ביבליוגרפיה

Domjan M.(1998).The Principle of Learning and Behavior. 4th Edition. Brooks/Cole Publishing Company, Pacific Grove, California.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT