תפריט נגישות

Cognitive Development Stages - שלבי ההתפתחות הקוגניטיבית

תיאוריית שלבי ההתפתחות הקוגניטיבית פותחה על ידי ז'אן פיאז'ה, ומתארת כיצד מתפתחת הקוגניציה מינקות ועד גיל ההתבגרות. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על עקרונות התיאוריה, שלבי ההתפתחות השונים וגישת פיאז'ה לחינוך. 

החוקר השוויצרי ז'אן פיאז'ה, הוגה תיאוריית שלבי ההתפתחות הקוגניטיבית, החל לגבש את רעיונותיו כאשר צפה בצורת המשחק של שלושת ילדיו. פיאז'ה שם לב כיצד הם חוקרים צעצועים חדשים וכיצד הם פותרים בעיות ולומדים להבין את עצמם ואת הסביבה. מתוך כך, הרחיב החוקר את מחקריו בתחום התפתחות הילד וניסח תאוריית התפתחות שלמה.

במסגרת תיאוריה זו, פיאז'ה ניסח את הרעיון לפיו תינוקות נולדים עם מבנים המאפשרים להם לארגן את ההתנסויות והחוויות שלהם, וכך להבין בהדרגה את העולם ואת עצמם. הוא שם דגש על הסדר הטבעי של ההתפתחות הקוגניטיבית – הדרך בה קשרים קודמים סוללים את הדרך להופעתם של קשרים חדשים, ומסייעים להסתגלות הדרגתית של הילד לסביבתו.

עקרונות התיאוריה

נקודת המוצא של פיאז'ה היא שההתפתחות הקוגניטיבית נוצרת תוך כדי פעולה, וככל שעולה יכולת הפעולה של הילד כך הוא מפתח ובונה באופן פעיל את תפקודו הקוגניטיבי. פיאז'ה הדגיש כי ההתפתחות כולה היא תהליך של ארגון יכולות – הילד מארגן מחדש את הסכמות שלמד על העולם, כדי לייצר סכמות חדשות או מורכבות יותר מאלו שהיו ברשותו קודם.


  • התפתחות בינקות ותחושת העצמי: מאהלר מול סטרן
  • תיאוריית ההתפתחות בשלבים
    של אריקסון
  • פסיכולוגיה התפתחותית

פיאז'ה ניסח זאת במונחים של איזון קוגניטיבי, לפיו, כל עת שהסכמות מאורגנות בחשיבת הילד, הוא נמצא במצב של שיווי משקל קוגניטיבי, מצב בו ישנה מעין הרמוניה שמאפשרת לו להבין את שקורה סביבו באופן ברור. כאשר הוא נתקל במידע חדש, כלומר פוגש דבר שאינו מכיר, הוא נכנס למצב של חוסר איזון קוגניטיבי. מצב זה, על פי פיאז'ה, מניע אותו לפעולה ושינוי מנטלי, במטרה לחזור למצב מאוזן של שיווי משקל. הדבר מתבצע באמצעות התאמה של התוכן החדש לסכמה קיימת. אם הוא לא מצליח, הוא יכול לפתח סכמה חדשה, ולאחר מכן לארגן בהתאם את הסכמות האחרות.

לדוגמא, כאשר ילד רואה חתול חום בפעם הראשונה. אם עד כה ראה חתולים לבנים בלבד, ייתכן כי תחילה לא יבין במה מדובר, שכן עבורו סכמה של חתול מקושרת לייצוג שהוא בצבע לבן בלבד. במפגש עם החתול החום, הילד יהיה מבולבל, הרי זה חתול, אולם הוא לא בצבע של חתול. כאשר יבין כי מדובר בחתול שהוא בצבע אחר, תתעדכן הסכמה הקוגניטיבית של חתול, לכדי כזו שמאופיינת בייצוג החתול עצמו, ללא תלות בצבע שלו.

את תהליך הארגון הכולל של היכולות הקוגניטיביות, ניסח פיאז'ה באמצעות חלוקה לשלבים הדרגתיים. הוא ניסח כל שלב בהתאם לגיל מסוים, אולם מדובר בהערכה בלבד. המעבר בין שלבים אינו נקבע על פי גיל, אלא על בסיס גיבוש היכולות, שרק על בסיסן ניתן לפתח את אלו הבאות.

שלב 1: התקופה הסנסו-מוטורית (לידה עד גיל שנתיים)

לפי פיאז'ה, המודעות של התינוק בגיל הרך, המצוי לדבריו בתקופה הסנסו-מוטורית, מוגבלת למה שהוא יודע באמצעות חושיו ופעולותיו המוטוריות. על סמך ידיעות אלה ובאמצעות האינטראקציה עם הסביבה הוא בונה באופן פעיל מערכת להבנת העולם. פיאז'ה חילק את התקופה הראשונה לחיים ל-6 שלבי התפתחות. יש לזכור שטווח הגילאים אותו פיאז'ה מציין הינו הערכה בלבד, וכי משמעותית יותר העובדה שכל שלב מתפתח מתוך קודמו, ולא עצם התזמון המדויק.

חודש ראשון: בחודש הראשון לחייו, עומדים לרשות הפעוט רפלקסים מולדים, כמו לפיתה, מציצה, הנעת העיניים ובכי. במפגש עם העולם, הרפלקסים הללו מתחילים להשתכלל וכך מפתחים את המבנים הפסיכולוגיים של התינוק. פיאז'ה משווה את הצורך הזה לצורך הגופני לעכל ולהטמיע מזון לשם גדילה והתפתחות. כלומר, כפי שהצורך בהטמעת מזון בגוף נמשך כל החיים, כך גם הצורך בהפעלת הכישורים הקוגניטיביים מלווה את האדם בכל שלבי חייו.

חודשים 1-4: בחודשים אלו מפתח התינוק את מה שכינה פיאז'ה "תגובות מעגליות ראשוניות" – תגובות הנוצרות מתוך פעולות אותן התינוק מבצע שוב ושוב. דוגמא לכך היא תנועה מקרית בה הוא נוגע עם כף ידו בפניו; תחילה הדבר קורה במקרה, אולם התינוק מגלה כי הוא מתעניין בכך, ולכן חוזר על הפעולה שוב ושוב. לאחר שהפעולה הופכת חזרתית דיה, עשוי התינוק להבחין כי הוא יכול גם לפתוח את פיו ולהכניס את אצבעותיו אל תוכו. כך, נוצרות תגובות חדשות אשר הופכות באופן הדרגתי להרגלים הראשונים של התינוק המתבצעים דרך גופו. הן מתעצבות לכדי רצף פעולות מאורגן, לו קרא פיאז'ה "סכמה של פעולה".

חודשים 4-8: לאחר התפתחות התגובות המעגליות הראשוניות, מתפתחות תגובות מעגליות שניוניות. גם כאן, מתוך התרחשות מקרית לומד התינוק לחזור על פעולה שוב ושוב. אולם בשלב זה, בשונה מקודמו, הפעולה אינה מערבת רק את גוף התינוק, אלא גם אובייקטים חיצוניים, למשל צעצועים או חפצים שהוא מזהה בסביבה. אם קודם לכן היה רק נוגע בגופו, כעת ניתן יהיה לזהות פעולות חדשות אשר כוללות יחס לאובייקטים בסביבה. למשל, תינוק אשר דוחף את המובייל שלו או תופס את השמיכה המכסה אותו. כך, בשלב זה התינוק מתחיל להתעניין בסביבתו ולבדוק את השפעתו עליה.

חודשים 8-12: כעת, התינוק מתחיל לגבש קביעות אובייקט. כלומר, הרעיון שאובייקט מסוים ממשיך להתקיים בעולם גם אם הוא עצמו לא רואה או חווה אותו באמצעות החושים (גם כשאמא הולכת, היא ממשיכה להתקיים). בנוסף, הוא לומד לשלב בין פעולות וליצור רצף התנהגותי המכוון כלפי מטרה. לדוגמה, לפתוח קופסא ולאחר מכן להניח בתוכה כדור.

חודשים 12-18: בשלב זה הילד עורך ניסויים עם אובייקטים ומנסה וריאציות שונות של אותה התנהגות. זו היא חקירה פעילה, בה באמצעות ניסוי וטעיה הוא יכול לגלות דברים חדשים וללמוד על יחסי סיבה ותוצאה. ניתן לראות בשלב זה התחלה של משחק אמיתי, כאשר דוגמה אופיינית היא השלכה של חפצים שונים והתבוננות בתוצאות הפעולה ובתגובות הסביבה.

חודשים 18-24: כעת מתחיל הילד לפתח רמה ראשונית של חשיבה ייצוגית, ומסוגל להתחיל ולתפוס דברים באופן סמלי. בנוסף, בעוד עד כה עסק בתיאום וגילוי של אמצעי פעולה, אך בשלב זה הוא משכלל את סכמות הפעולה הקיימות שלו ומחקה התנהגויות חדשות שהוא רואה. הדבר כרוך בחשיבה הייצוגית המתפתחת, שכן הוא יכול לחשוב על דבר אחד כמייצג דבר אחר, ויכול לשמור אירועים ופעולות בזיכרון (למשל לחפש צעצוע במקום שאינו נראה, למשל מאחורי דבר מה, מתוך יכולת לייצוג מנטלי המנחה את החיפוש). על פי פיאז'ה, זו ההתפתחות הקוגניטיבית העיקרית המאפיינת את הגיל הרך. כך, בגיל שנתיים, הילד כבר מחזיק ביכולת לפתח דימוי פנימי של אובייקטים, של פעולות ושל יחסים. ביטוי לכל אלו ניתן לזהות במשחקי העמדת הפנים בהם מתחילים ילדים לשחק בתקופה זו.

שלב 2: השלב הקדם אופרציונלי (גיל שנתיים עד 7)

בשלב זה יכולת הייצוג וההסמלה של הילד ממשיכה להתפתח, במיוחד כאשר הוא צובר התנסויות דרכן הוא מפתח תובנות חדשות. הדבר מלווה בדרך כלל בטעויות רבות, דבר שניתן לזהות בקלות בשפה המשעשעת המאפיינת לרוב ילדים בגיל זה. בנוסף, בין גיל 4 ל-7 מתפתחת הבנה ראשונית של מושגים, ויכולת הכללה והפשטה.

שלב זה מאופיין בחשיבה אגוצנטרית מצד הילד, המתבטאת בקושי לראות את העולם דרך נקודת מבט שונה משלו, ולהבין כי אנשים אחרים חושבים ורואים דברים אחרת. לא מדובר בנטייה אשר נובעת מאנוכיות או חוסר התחשבות, אלא מכך שהילד עדיין לא בנה לעצמו מערכת מאורגנת מספיק של מושגים ומשמעויות על מנת להתבונן על העולם בצורה אובייקטיבית, ולהכיר בקיומם העצמאי של אנשים אחרים ועצמים.

כך לדוגמה, ילד עשוי לנסות להראות את הצעצוע שלו לאדם עמו הוא מדבר בשיחת טלפון – הוא אינו מבין כי מי שנמצא בצד השני של הקו לא רואה את מה שהוא רואה. האגוצנטריות מתאפיינת גם בהסקה אינטואיטיבית על הסיבתיות בעולם, אשר נובעת מהחוויה האישית של הילד. כך למשל ילד בגיל זה יכול להסיק כי תנועת העננים מלווה אותו בדרכו באופן אישי, או נגרמת על ידי תנועותיו שלו.

מאפיין נוסף של החשיבה בשלב זה הוא חד-ממדיות. כלומר, היכולת להעריך דברים על פי מאפיין אחד בלבד. דוגמה לחשיבה החד-ממדית היא חוסר ההבנה של מושג "שימור", הרעיון לפיו כמות של דבר מה אינה משתנה על אף שינויים בצורתו של הדבר. למשל, באחד הניסויים שביצע פיאז'ה התגלה כי ילדים אשר צפו באותה כמות מים מועברת אל כוס שטוחה ורחבה ואל כוס גבוהה וצרה, חשבו כי בכוס הגבוהה יש יותר מים. זאת לאור התמקדותם במאפיין תפיסתי אחד, שהוא הגובה.

שלב 3: השלב האופרציונלי קונקרטי (7 עד 11)

בערך סביב גיל 7, נכנס הילד לשלב שכינה פיאז'ה "השלב האופרציונלי קונקרטי" בו הציע כי נעלמים בהדרגה הפרדוקסים המאפיינים את החשיבה האינטואיטיבית-אגוצנטרית של השלב הקודם. כעת, מצליח הילד לתקן את הטעויות שעשה מתוך נקודת המבט האגוצנטרית. חשיבתו הופכת מוחשית וקונקרטית, אולם תלויה עדיין במה שהוא תופס בחושיו. עד גיל 11 לערך, הילד מפתח יכולת לבצע אופרציות (פעולות) חשיבתיות כמו הבנה של סיבתיות, והבנה של שימור כמות, נפח ומשקל. כעת, הוא יהיה מסוגל לנתח חוויות קוגניטיביות, על ידי ביצוע פעולה חשיבתית פנימית המסייעת בהסקת מסקנות הגיונית ולבצע סיווג של דברים על פי מספר ממדים.

שלב 4: השלב הפורמלי אופרציונלי (11 עד 15)

על פי פיאז'ה, בשלב זה הילד המתבגר כבר מסוגל לחשוב בצורה לוגית, מופשטת ושיטתית. אכן, ניתן לראות כי מתבגרים מסוגלים לחשוב על בעיות היפותטיות, מבלי לקלוט אותן בחושים או לדמיין את מהלכן הקונקרטי. הם יכולים לבצע מהלכים לוגיים מופשטים כדוגמת "אם כל א' הוא ב', וידוע ש-ג' הוא א', אז ג' הוא ב'" (למשל אם כל היונקים הם בעלי דם חם, וידוע שלווייתנים הם יונקים, אז לווייתנים הם בעלי דם חם).

פיאז'ה התייחס לסוג זה של חשיבה כאל הגרעין האינטלקטואלי של המדע והמתמטיקה, אשר לפי השקפתו הינם פסגת הידע האנושי. בשונה מהשלב האופרציונלי-קונקרטי, המתבגר יכול כעת לתכנן ולערוך ניסויים שיטתיים, לנסח תיאוריות ולהבין סיבתיות מורכבת. הגעה לשלב זה מסייעת למתבגר להשתלב בעולם החברתי הבוגר, ולהתעניין בנושאים ערכיים, אתיים ופילוסופיים. בשלב זה הגיעו שלבי ההתפתחות הקוגניטיבית של האדם לשיא, והוא יכול להרחיב את יכולותיו ואת הידע שלו על בסיס זה.

גישת פיאז'ה לחינוך

פיאז'ה טען כי גם אם ניתן להאיץ את ההתפתחות האינטלקטואלית בדרכים חינוכיות, הרי שאי אפשר לדחוק בה יתר על המידה. הוא טען כי כל שלב קוגניטיבי תלוי למעשה בשלב הקודם לו, ושיטת החינוך צריכה לקחת בחשבון את הטבע המובנה של האינטליגנציה. מתוך כך, הוא התנגד לשימוש מופרז בתגמולים חיצוניים ("חיזוקים" אשר מטרתם לעודד התנהגות מסוימת), משום שהם עלולים לעוות את ההתפתחות הטבעית.

מחנכים מהאסכולה של פיאז'ה דואגים לעודד ילדים בגילאי שנתיים עד 7 להתנסות בחומרים שונים, לגלות ולבנות את יכולותיהם. הם גם מעדיפים פעילויות גופניות (ריקוד, השחלת חרוזים, קשירת חוטים, סידור ומיון של חפצים) המפתחות את ההבנה הכללית של מושגי חלל וזמן. כישורים לשוניים כמו קריאה וכתיבה רלוונטיים פחות להתפתחות החשיבה ההגיונית של הילד הקטן, משום שלפני שההבנה תופנם באופן לשוני עליה להתקיים בצורה מעשית וחווייתית.

כך, עקרונות החינוך המבוססים על הגישה של פיאז'ה מדגישים את הרעיונות המרכזיים שניסח – על הילד ללמוד באמצעות התנסויות ופעילויות אקטיביות, אשר מעודדות את התפתחות החשיבה והיכולות הקוגניטיביות שלו וכמו כן, אין להאיץ בו, אלא לאפשר לו להתפתח בהדרגה ובקצב הנכון לו.


מקורות

מ. בודן (1999), פיאז'ה, הוצאת דביר.

א. סרוף, ר.קופר, ג.דהארט (1998) התפתחות הילד טבעה ומהלכה, האוניברסיטה הפתוחה.

אפטר, א. הטב, י. ויצמן, א. טיאנו, ש. (1998), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון- אוניברסיטת תל-אביב.

Shaffer, D. R., & Kipp, K. (2013). Developmental psychology: Childhood and adolescence. Cengage Learning

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים