תפריט נגישות
חיפוש

אמא יש רק אחת, ויש רק אמא - התמודדותן של אמהות חד הוריות

אמא יש רק אחת, ויש רק אמא - התמודדותן של אמהות חד הוריות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

ביולי 2003 צעדה ויקי קנפו, אם חד הורית, מביתה במצפה רמון אל משרד האוצר בירושלים, כמחאה על החלטתו של שר האוצר לקיצוץ קצבאותיהם של אמהות חד הוריות ומגזרים חלשים באוכלוסייה. מחאתה של קנפו עוררה ביקורת ותמיכה כאחד, אך ללא ספק עוררה את המודעת לאוכלוסייה ההולכת וגדלה של אמהות המגדלות את ילדיהן לבד, מאילוץ או מבחירה. כיום, 12% מהמשפחות בארץ הן משפחות חד הוריות, ובראש 90% מהן עומדות נשים המתמודדות עם התפקיד המורכב, המאתגר והמספק של ההורות ללא בן/בת זוג.

זוג או פרט? הבחירה להביא ילד למשפחה חד הורית

בעבר, הדרך המקובלת היחידה להבאת ילד לעולם הייתה במסגרת הנישואין. היום, אפילו בחברה החרדית ישנם רבנים התומכים בכניסה להריון מחוץ לנישואין בהיעדר בן זוג ובהתאם לרצונה של האישה.

ההחלטה להביא ילד למשפחה חד הורית היא החלטה מורכבת, הדורשת ויתור על הפנטזיה המקובלת להביא ילד אל תא משפחתי יציב המבוסס על זוגיות אוהבת. ואכן, אמהות חד הוריות הן בד"כ נשים בסוף שנות ה-30 אשר מאחוריהן כ-20 שנים של ניסיונות ליצירת קשר זוגי אשר לא הובילו, בסופו של דבר, לקשר ממושך וקבוע. לקראת סוף שנות ה-30, מביאים "השעון הביולוגי" המטקטק ותקופת הפוריות המתקרבת לקיצה לתחושת "עכשיו או לעולם לא": מחקרים מצביעים על כך שהמניע המרכזי לבחירה באמהות חד הורית היא אהבת ילדים והרצון להעניק אהבה לילד, ורבות מהאמהות החד הוריות חשות כי סיכוין לממש אהבה זו הולך וקטן.

על אף הכמיהה העזה לילד, מלווה הבחירה באמהות חד הורית בהתלבטויות ודילמות רבות הנוגעות הן לאופן הכניסה להריון (תרומת זרע, מכר וכן הלאה) והן לחששות הקשורים ביכולת לגדל לבד את הילד: נשים רבות חוששות כי לא יעמדו בהוצאת הכספיות של גידול ילד לבדן וכי ילדן יושפע לרעה מגדילה ללא דמות אב.

גורם נוסף המשפיע על הבחירה באמהות חד הורית היא תגובות הסביבה. אמהות חד הוריות מואשמות, פעמים רבות, בחוסר אחריות, אנוכיות ופרזיטיות ("אם היא לא יכולה לגדל ילד- שלא תכנס להריון!"). כמו כן, פעמים רבות הסביבה מביעה אי אמון ביכולת האם לגדל ילד לבדה ("את תתמוטטי, זה בלתי אפשרי") ואף מצהירה שלא תישא בעול הטיפול בילד.

מזל טוב, את אמא (וגם מבשלת, מפרנסת ומטפלת) - תהליך ההסתגלות לאמהות

ההתמודדות עם מורכבות האמהות החד הורית מתחילה כבר בתקופת הכניסה להריון וההריון עצמו. מאחר ורבות מהאמהות החד הוריות מחליטות להביא ילד בגיל מאוחר יחסית, מלווה הכניסה להריון, לעיתים, בקשיים הנובעים מהטיפולים, עלותם והמתח הנפשי הכרוך בהם. כמו כן, מרבית הנשים מודעת לסיבוכים הכרוכים לעיתים בכניסה להריון בגיל מאוחר, כך שההריון מלווה ביותר חששות לבריאות העובר.

עם לידת התינוק, מתחיל תהליך טבעי של הסתגלות לתפקיד ההורי. תהליך זה מורכב ומאתגר עבור כל אם, אך אמהות חד הוריות נאלצות להתמודד עם חששות וקשיים עמם לא מתמודדות נשים המביאות ילד במסגרת זוגית. הטיפול בתינוק הוא תובעני ואינטנסיבי בחודשים הראשונים, ואמהות רבות חוששות שלא יוכלו לשאת בנטל הטיפול לאורך זמן. חששות אלו מלווים לעיתים אף בתחושות חרטה אשר גורמות לתחושות מבוכה ואשמה, על אף טבעיותן. כמו כן, רבות מהאמהות החד הוריות מצפות- במודע או לא במודע- לכך שהתינוק יפיג את בדידותן. אלא שבפועל, השהייה הממושכת בחברת תינוק צעיר בלבד מגבירה, לעיתים, את תחושת הבדידות.

למרות רגשות וחששות אלו, חשוב לציין כי אמהות חד הוריות- ככל אם אחרת- חוות גם תחושת שלמות ואושר סביב לידת התינוק לו כמהו וייחלו שנים ארוכות. לתחושות אלו נלווית, בד"כ, גם תחושת גאווה מוצדקת על היכולת להביא ילד למרות המכשולים והמורכבות.

מחקרים אשר עסקו בהסתגלותן של אמהות חד הוריות מצאו כי זו מושפעת משלושה גורמים מרכזיים- ביטחון כלכלי, תמיכה סביבתית והחוסן הנפשי הבסיסי של האם.

בתחום הכלכלי, קשיים כספיים נחשבים לגורם מרכזי למתח, דאגה וקשיי הסתגלות של הילד למסגרת בית הספר, למרות שמצבן הכלכלי של מרבית האמהות החד הוריות בישראל סביר ביחס למדינות אחרות.

הן מחקרים והן דיווחיהן של האמהות החד הוריות עצמן מצביעים על כך שתמיכה סביבתית הניתנת מחברים ובני משפחה היא גורם מרכזי ביכולת ההתמודדות עם ההורות. העזרה מתבטאת בד"כ בסיוע כלכלי, עזרה במטלות ספציפיות (בישול, טיפול בתינוק) ותמיכה רגשית, אותה הדגישו אמהות חד הוריות כקריטית במיוחד.

בתחום האישי- נפשי, באופן לא מפתיע קשורה ההסתגלות ביציבותה הנפשית של האם לפני הלידה: נשים שנטו לתחושות דיכאון ושינויים במצבי הרוח נמצאות בסיכון מוגבר לדיכאון שלאחר לידה, בעוד שנשים עצמאיות, בעלות ביטחון עצמי ונטייה ליציבות רגשית מסתגלות טוב יותר להורות.

ליום הולדת אני רוצה אבא - קשיי האמהות החד הורית

על מורכבות התפקיד ההורי יכולה להעיד כל אם, ללא כל קשר למצבה המשפחתי. יחד עם זאת, במשפחות חד הוריות מתעוררים קשיים ייחודיים הן לאמהות עצמן והן לילדיהן.

קשיים אלו אינם מתעוררים בהכרח בכל משפחה חד הורית, אך מחקרים רבים מצביעים על כך שקשיים אלו ספציפיים ונפוצים יותר במשפחות חד הוריות.

קשיי האם

אמהות חד הוריות מתמודדות לבדן עם תפקיד ההורות המורכב בבסיסו, ובאופן טבעי, חוות לחצים וקשיים רבים יותר: הצורך לקבל החלטות משמעותיות לבד ולמלא מגוון תפקידים (מפרנסת, מבשלת, אמא...) מביא למתח רב; היעדר היכולת לקחת פסק זמן מהתפקיד ההורי במצבי מחלה או משבר אישי מביא לשחיקה והתשה. קושי נוסף עמו מתמודדות חלק מן האמהות החד הוריות הוא נושא הגבולות והמשמעת. במשפחות רבות מהווה דמות האב גורם סמכות, וילדים ממשפחות חד הוריות נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות הסתגלות והפרעות התנהגות.
כמו כן, אמהות חד הוריות רבות מוטרדות מהסטיגמה השלילית הנלווית לעיתים להחלטתן, מהקושי ליצור קשר זוגי חדש ומרגשות האשם המתעוררים, לעיתים, בתגובה לקשיים והתמודדויות שעובר הילד.

קשיי הילד

אמהות חד הוריות רבות חוששות שחיים ללא אב יפגעו בהתפתחותו של ילדן. חשש זה מוצדק בחלקו בלבד: ילדים לאמהות חד הוריות נאלצים, אמנם, להתמודד עם סוגיות וקשיים הנמנעים מילדים הגדלים במשפחות עם שני הורים, אך ניתן להתמודד עם קשיים אלו באופן יעיל ומספק.
אחד היתרונות הטמונים בגדילה עם זוג הורים (ממינים שונים או בני אותו המין) הוא אפשרותו של הילד להיות מושפע ולהיתרם משתי דמויות הזדהות וזוויות ראייה שונות. כמו כן, ילדים לאמהות חד הוריות עשויים לחוות יותר חרדה וחוסר ביטחון מאחר והם תלויים באדם יחיד. בהיבט הפסיכולוגי-התפתחותי עשויים ילדים לאמהות חד הוריות להתמודד עם קשיים הנוגעים לגיבוש זהותם העצמית: הילד הגדל אמור לפתח תחושת נפרדות ולגבש את זהותו, ואמהות חד הוריות נוטות, לעיתים, לעכב תהליך זה ע"י שינה משותפת עם הילד, שיתופו בדילמות ותכנים שאינם הולמים את גילו וכד'. היבט נוסף של גיבוש הזהות הוא גיבוש הזהות המגדרית הנוגעת להזדהות הילד עם מינו הביולוגי. הילד זקוק לדמות הזדהות בת מינו (בת לאם ובן לאב) והיעדרה מקשה על גיבוש הזהות ולמידת התפקיד המגדרי.
קושי נוסף איתו מתמודדים הילדים הוא תחושת החריגות: ילדים צעירים מרגישים צורך עז "להיות כמו כולם" ומתקשים להבין ולקבל את מבנה משפחתם השונה. קושי זה גדל במקרים בהם הילד סופג הקנטות מבני גילו, או "מסתבך" בשקרים וניסיונות להסתיר את היעדר האב.

חופשי זה לגמרי לבד - כוחות ומשאבי התמודדות של אמהות חד הוריות

על אף הקשיים הרבים איתם מתמודדות אמהות חד הוריות, מרביתן אינן מצטערות על ההחלטה להביא ילד לבדן, וחשות כי האמהות אפשרה להן לממש את עצמן. ואכן, רבים מן הקשיים הנלווים לאמהות חד ההורית ניתנים לפתרון. אמהות חד הוריות נוטות להסתמך על פתרונות שכלתניים לבעיות יותר מאמהות נשואות ונראה כי טכניקות התמודדות רבות בהן הן משתמשות מאפשרות להן להקל על קשייהן ועל קשיי ילדיהן.

התמודדות יעילה מתחילה כבר בשלב קבלת ההחלטה על הבאת ילד למשפחה חד הורית. אמהות השוקלות להיכנס להריון לבדן צריכות לברר בינן לבין עצמן את מניעיהן (בדידות או אהבת ילדים, למשל) ולבחון היטב האם יוכלו לשאת בעול הטיפול, רגשית וכלכלית. איסוף מידע ומפגש עם אמהות חד הוריות אחרות בשלב ההתלבטות עשויים לעזור מאוד, מאחר והם מאפשרים קבלת תמונת מצב אמינה ותכנון והערכות מראש.

מרגע היוולדו של הילד, נראה כי הישענות וקבלת עזרה מרשת תמיכה חברתית או משפחתית היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על התמודדות עם ההורות. קבלת תמיכה מקלה על העומס הטכני, מאפשרת התלבטות משותפת בנושאים משמעותיים ומספקת תמיכה רגשית משמעותית. כמו כן, מעורבות דמויות נוספות בגידולו של הילד מספקת פתרון למספר קשיים איתם הוא מתמודד: נוכחות אנשים נוספים בחיי הילד מפחיתה את חרדתו לאמו, מאפשרת לו להכיר ולהזדהות עם מגוון דמויות ועשויה לספק דמות הזדהות גברית (סב, דוד וכד'). במידה ואין בנמצא דמות גברית והאם חשה שילדה זקוק לדמות זו, ניתן גם למצוא לילד חונך אשר יבלה עמו פעם או פעמיים בשבוע.

כמו כן, עקב מורכבותו של תפקיד האם החד הורית מומלץ- במידה ומתעוררים קשיים- לפנות לייעוץ מקצועי: הדרכת הורים עשויה לספק כלים יעילים להתמודדות עם בעיות התנהגות והצבת גבולות; טיפול פסיכולוגי מספק תמיכה ומרחב להתלבטות וחשיבה על תחושות וקשיים שונים; טיפולים קבוצתיים וקבוצות תמיכה מספקים אפשרות לתמיכה ולמידה משותפת.

בנוסף, קיימים כיום גופים ואתרי אינטרנט המספקים מידע, הכוונה ופורומים המאפשרים לאמהות לחלוק ולשתף בחוויה המאתגרת, המורכבת והמרגשת של האמהות החד הורית.

ביבליוגרפיה

פתאום הורים/ מיכל גוטליב רגב, הוצאת זמורה ביתן, 1998.
משפחות חד הוריות מתוך בחירה/ נועה בראון,
אתר אסימון- אתר הנשים של ישראל

Family structure, community context, and adolescent problem behaviors, Hoffmann,-John-P, Journal-of-Youth-and-Adolescence. Vol 35(6) Dec 2006, 867-880.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך