חיפוש

רשמים מהשקת הספר "איך הביישן למד" - ספר לעזרה עצמית בנושא חרדה חברתית

רשמים מהשקת הספר "איך הביישן למד" - ספר לעזרה עצמית בנושא חרדה חברתית

פורסם על ידי עדי כהן

חרדה חברתית יוצרת אתגרים מורכבים בחיי היומיום, מקשה על יצירת קשרים משמעותיים ואף על פנייה לטיפול. "איך הביישן למד" הוא ספר לעזרה עצמית בנושא חרדה חברתית,  ויכול לסייע למתמודדים ובני משפחתם להכיר את הנושא ולהתחיל לקבל כלים להתמודדות עם קשייהם. הספר נכתב על ידי נשות טיפול המומחיות בתחום: ד"ר צופי מרום, מיכל ניובורן, ד"ר מרים לבין ופרופ' איוה גלבוע-שכטמן. הספר הושק בתולעת ספרים במזא"ה לפני שנה, ואני מביאה בפניכם את רשמיי ממנו על רקע כנס בנושא חרדה חברתית שהתקיים לאחרונה**.

פריזמה קוגניטיבית-התנהגותית

בספרן (העב כרס!) המחברות פונות לאנשים הסובלים מחרדה חברתית ולבני משפחתם, מנגישות מידע על התופעה, על האתגרים שמתעוררים בהתמודדות עימה ועל הטיפול היעיל בה מפריזמה קוגניטיבית-התנהגותית. המחברות מדגישות את האומץ והחמלה כאיכויות שעל חרדים חברתית לחתור לפתח ולתרגל כדי להגביר תחושת אותנטיות ומימוש עצמי בחיים על אף האתגרים עימם מתמודדים. מעיון ראשוני ניכר כי הספר מונחה על ידי עקרון היעילות, ויש בו דפי עזר רבים, דוגמאות והנחיות עבודה אופרטיביות כדי לתמוך בתהליך הטרנספורמטיבי הפוטנציאלי של קוראיו.

איך אנחנו מתמקמים במרחב? ובאינטרקציות?

החלל הארכיטקטוני המרווח של תולעת ספרים התמלא עד אפס מקום, כך שלרגע היה נדמה שהכיל יותר אנשים מספרים. אנשים ישבו על כסאות, על הרצפה, עמדו בפנים ואפילו בחוץ וצפו דרך החלונות השקופים. על רקע נושא הספר והשיח עליו, לא יכולתי שלא להרהר על המיקום הפיזי והחברתי שכל אחד מהמשתתפים בחר לעצמו, ובהשפעת המיקום הפיזי בתוך סיטואציה חברתית על החוויה האישית. מחשבות על בחירה והתמקמות של היחיד בתוך מיכל כלשהו (בין אם הוא מבנה פיזי, חברתי או רגשי) המשיכו להדהד בי לאורך הערב המעניין. בחירת מחברות הספר להתמקם בערב השקתו דרך שאלותיה המנחות של קלאודיה קוגן, חברה באיגוד פסיכולוגיית העצמי, עוררה בי השראה. לא משנה באיזו גישה טיפולית ננקוט, ההבנה שהתקיימותנו הנפשית היא תמיד בדיאלוג, בזיקה לסביבתנו, לאחר, לזולתעצמי.

איך נראה דייט בין שני אנשים עם חרדה חברתית?

מחברות הספר התייחסו להיבטים שונים של חרדה חברתית, ספרו על עבודתן הקלינית והמחקרית, והקרינו קטעים מהסרט הצרפתי (Les Emotifs Anonymes ,2010)*. הסרט מגולל סיפור אהבה בין שני חרדים חברתית: ז'אן רנה (מנהל מפעל שוקולד) ואנג'ליק (שוקולטרית), שמתקשים לבטא את רגשותיהם זה לזו, וכל אחד מהם נעזר בפלטפורמה טיפולית שונה כדי להתמודד עם קשייו. ניכר כי הסרט שובה לב ומאוד רלוונטי להמחשת ההתמודדות של חרדים חברתית עם האתגרים באינטרקציות בין-אישיות. אחד הקטעים שהוקרן- שבו ז'אן רנה ואנג'ליק יוצאים יחד לדייט היה מאוד מצחיק לצופה מהצד, אבל גם המחיש כמה סבל גופני ונפשי כרוך בחרדה חברתית.

על כאב חברתי וכאב נפשי ופיזי

כפסיכולוגית רפואית, עניין אותי מאוד הקשר בין כאב חברתי לבין כאב נפשי ופיזי. פרופ' גלבוע התייחסה לכך שאזורי כאב במוח מופעלים על ידי דחייה חברתית, כך שהביטוי "לב שבור", לדבריה הוא מטאפורה שתופסת משהו אמיתי על הכאב האנושי. ואוסיף, מעבודתי עם חולי לב, כי אכן הלב יכול "לכאוב" בשל כאב ביחסים ואף "להשבר", כפי שמתבטא ב"תסמונת הלב השבור" (טאקצ'ובו)- הפרעה הפיכה בתפקוד לבבי הנגרמת מאירוע סטרסוגני- ברוב המקרים- אובדן של אדם אהוב. תסמונת הלב השבור ניתנת לטיפול, ומה עם חרדה חברתית?

התנסות במציאות כמבשרת שינוי

כל אחת מהמחברות, בדרכה הייחודית, מתייחסת ליכולת להתנסות במציאות כדרך תרפויטית מבשרת תקווה לחרדים חברתית. למשל, פרופ' גלבוע מדגימה את האפשרות של אנשים להשתנות באמצעות חוויות חייהם, למרות טמפרמנט מולד באמצעות הקבלה מעולם החי. היא מתארת דג מסוג Astatotilapia burtoni, שמאפייניו הפיזיים משתנים (הוא גדל) בהתאם לניצחון טריטוריאלי (בעולם החברתי של הדגים). ניובורן מתייחסת לניסיון של חרדים חברתית להתגונן מפני העולם כמה שחוסם אותם מללמוד על עצמם והעולם. בניסיונם למזער נזקים, הם מקווים "שלא יקרה להם שום דבר" (כמילותיו של ז'אן רנה לפסיכולוג שלו בהקשר למאוהבות באנז'ליק). כלומר, עבודה על אמונת הבסיס- שכל דבר חדש שיכול לקרות (גם רע וגם טוב) הוא מסוכן, ולכן יש להמנע ממנו- תסייע בהתנסות שתפריך אותה.

ניתוב היצירתיות למציאות

בהמשך, ד"ר מרום, מדגימה מתוך הקליניקה, כיצד מגייסת את היצירתיות של המטופלים (שמוקדשת רבות למציאת פטנטים להימנעות מגורם החרדה וליצירת התנהגויות ביטחון) ומנסה לסייע להם לנתבה למציאות ולהתנסויות שונות תוך עידוד לקבלה, חמלה אומץ וסקרנות פנימה והחוצה, עד ליצירת שינוי. המסר הטיפולי לחרדים חברתים הוא בניית מודל פנימי של רכות, שמושתת על דברים שחשובים להם- תוכנית שתאפשר להם להיות נאמנים לעצמם, תגביר תחושה של חופש ולא של כפייה מבחוץ.

מאין לאיך: תוספת קו קטן משנה הכל!

על רקע זה, השם של הספר "איך הביישן למד" (שינוי קל בציטוט של הלל הזקן) הוא נפלא וחכם. השינוי של המילה "אין" ל"איך" הוא תוספת קו קטן ומשמעותי. באופן זה יש מעבר מהסיבה המשמרת את החרדה החברתית- הבושה כלא מאפשרת להתנסות במציאות וללמוד ממנה ולהשתנות בהתאם לניסיון חיים, לבין אמירה מקצועית שיש דרך ללמוד ולשנות. יש איך. כמו כן, המשכו של המשפט המקורי "ואין הקפדן מלמד", כפי שמבהירה ניובורן, מקפל בתוכו את "הקפדן שבתוכי"- כל אותם קולות של אשמה ובושה שיש בתוכנו, שאומרים לנו שעלינו להסתיר את הפגמים, ובכך, לדבריה, מגבירים חרדה חברתית.

הביישן והקפדן: הדמויות שבתוכנו

בשלב זה נזכרתי במדיטציה שבה אמורים לדמיין מבט טוב של מישהו עלינו, ועלה בדעתי שהביישן והקפדן הן למעשה שתי דמויות פוטנציאליות בתוך כל אחד מאיתנו- אחת מביטה והשניה מובטת. הרהרתי בכך שאם חווית המבט הקפדני של האחר בנו (בין אם אמיתי, מופנם או מדומיין) הינו פקטור שמגביר חרדה חברתית, אז בוודאי חלק ניכר מהעבודה הינו סביב חשיפה לפוזיציות מבט שונות במציאות ובדמיון. מהדברים ששמעתי הבנתי כי איתור נקודת המבט של המטופל (אמונות בסיס), תרגול לשאת את מבטו הקפדן של האחר (חשיפה בדמיון או במציאות), ריכוך המבט הקפדן הפנימי (חמלה) ואימוץ נקודת מבט חדשה על החיים (אומץ, סקרנות)- כל אלו יכולים לתרום להגמשה פסיכולוגית ולהגברת שמחה וחיבור לעצמי ולאחרים. 

לתת מענה לסבל הלא נשמע

אני מתרשמת שזה ספר חשוב מאוד בשל שני טעמים שהוזכרו על ידי מחברותיו. ראשית, בשל נושא הספר- חרדה חברתית. שהרי, הספר מתייחס להפרעה בקרב אנשים שכל מה שהם מנסים לעשות זה לא להפריע לאחר, ונותן להם נראות, קול ומקום. ושנית, כי זהו ספר לעזרה עצמית. באופן פרדוקסלי, אנשים שסובלים מחרדה חברתית ייטו פחות לפנות לטיפול בשל גורם החשיפה הבינאישי שיש בטיפול. הספר אם כך מנסה לתת מענה לסבל הלא נשמע אך מורגש של כל אותם חרדים חברתית. 

הערות

*בתרגום מצרפתית: רגשנים אנונימיים. בתרגום לעברית: "אהבה ושוקולד"

**ביום שישי האחרון (3.11.17) התקיים כנס על חרדה חברתית בחסות עמותת מים שקטים, ובהשתתפות ד"ר צופי מרום, ד"ר תמיר גורן, מאיה גלוטמן, מיכל ניובורן ומשתתפים מקבוצות מים שקטים. לצערי, לא התאפשר לי להגיע לכנס, אך בעקבותיו נזכרתי בספר "איך הביישן למד", שהושק לפני שנה בתולעת ספרים. צרפתי כאן את מילותיי הנרגשות על חווית ההשתתפות, ושולחת תודה למחברות הספר ולמשתתפי הכנס על העלאת המודעות וקידום נושא שלא תמיד קל לדבר עליו.

על הכותבת – עדי כהן

עדי כהן, פסיכולוגית רפואית, בעלת הכשרה בתרפיה מוכוונת-התמקדות, ולאחר סיום התוכנית התלת שנתית לפסיכותרפיה אינטגרטיבית מזרח-מערב. עובדת לפי מודל של טיפול אינטגרטיבי תוך תשומת לב למרחב בין המילים לגוף בטיפול נפשי. מטפלת במרפאה הפסיכולוגית ובקליניקה פרטית בתל-אביב. עורכת מדעית בבטיפולנט.

למידע נוסף על: התקף חרדהטיפול בחרדות, הפרעת חרדהדיכאון וחרדה

תחומי מומחיות:
חרדה חברתית

אנשי מקצוע בתחום

חרדה חברתית

עוד מאמרים שיעניינו אותך