זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, ניסח במהלך עבודתו מודלים שונים באמצעותם המחיש את מבנה הנפש האנושית ואופן פעולתה. תחילה ניסח פרויד את המודל הטופוגרפי אשר כלל חלוקה של הנפש לרובד המודע, הלא מודע והסמוך למודע. בהמשך, חש פרויד כי מודל זה אינו מדויק דיו ולכן ניסח את המודל הסטרוקטורלי (מבני) אשר הציג את הנפש כבנויה משלש ישויות- איד, אגו וסופר אגו, אשר מקיימות ביניהן יחסים מורכבים.
הסופר אגו מתפקד כמעין מצפון אשר אחראי להתנהגותו המוסרית של האדם, ליכולתו לעמוד במטלות בלתי נעימות וכן הלאה. הסופר אגו מתפתח באמצעות הפנמת ערכי החברה כפי שהם מועברים ע"י ההורים: החל מגיל צעיר שומעים ילדים מהי התנהגות נאותה בעיני הוריהם ומטפליהם ("אסור להרביץ! לא יפה לדבר ככה לאמא!"). תחילה מציית הילד להורה מתוך חשש לעונש או לאובדן אהבתו, אך עם הזמן מפנים הילד את הערכים הנמסרים לו ויודע כיצד להתנהג גם מבלי הוראה מפורשת מן ההורה.
אדם אשר הסופר אגו שלו חלש מדי עשוי לנהל אורח חיים בלתי מוסרי או להשקיע עצמו רק בהשגת סיפוק והנאה, ואדם אשר הסופר אגו שלו נוקשה מדי עשוי להיות צדקני ושמרני ולנהל חיים מצומצמים וקונבנציונאליים מדי.
לקריאה נוספת
קישורים נוספים באתר: זיגמונד פרויד, המודל הסטרוקטורלי, איד, אגו, התפתחות המוסר.
