אף על פי שכולנו יודעים שאנחנו לא בני אל-מוות וכי מוות הוא דבר בלתי נמנע, זה לא מקל עלינו בשום אופן כאשר מישהו קרוב אלינו מת.
בימי הקורונה שבשו דרכי ההתמודדות עם אבל ואובדן. טכסי הפרידה, מנהגי האבלות והזיכרון שובשו, רבים נותרו לבד עם הכאב, מה שעלול להביא לאבל מתמשך
הכאב, ההחמצה והאבל הכבד של ההורים השכולים זכו מאז ומתמיד להכרה והבנה. בשנים האחרונות עלתה המודעות גם לקשיים הייחודיים איתם מתמודדים אחים שכולים
כשמדמיינים אדם שחווה אובדן אנו חושבים על התקופה הראשונית כמלאה בכאב ובצער שלאורך הזמן מתאזן אל מול שגרת היומיום. על תהליכי אבל והצורך בטיפול בעקבותם
אובדנו של אדם יקר היא אחת ההתמודדויות הקשות ביותר שאנו חווים, התגובה לאובדן משתנה מאדם לאדם: החל מהכחשה, כעס ועד התארגנות מחדש למרות הקושי והגעגוע.
במדינות רבות נהוג להפריד את יום הזיכרון ויום העצמאות, אך במדינת ישראל התקבע המנהג המקבץ את שני הימים זה אחרי זה, צער ושמחה. כיצד עושים את המעבר?
בעקבות האסון בנחל צפית - מתי מדובר באבל, ומתי בסימפטומים של הפרעת דחק אקוטית או פוסט-טראומה?
איך מבדילים בין סוגי הדיכאון השונים ומתי פונים לטיפול?
איפה הייתם ברצח רבין? איך הידיעה השפיעה אליכם? פסיכולוגית משתפת במכתב אישי על החוויה שלה מ-4.11.95, על תחושת האבדן. תחושה של "כתם דם שותת" שנשארה
סקירת ספרו של רועי אופנבכר על שכול האחים של אלו שהתאבדו
איך מתמודדים עם הקשיים הרגשיים שנלווים למחלת הסרטן? ראיון עם ציפי חנליס-מילר
כיצד מתמודדים עם התחושות הקשות שלאחר התאבדות של בן משפחה?
איך מתמודדים עם מוות? אחת השאלות הקשות ביותר. מוות של אדם קרוב הוא אחד מגורמי המצוקה הקשים ביותר עבור בני אדם מאחר והוא מפגיש אותנו עם חוויות קשות
