פציעה מוסרית (Moral Injury), הנקראת גם פגיעה מוסרית או טראומה מוסרית, היא מצוקה נפשית, חברתית וקיומית, המתפתחת בעקבות חשיפה לאירועים הסותרים באופן חריף את הערכים המוסריים והמצפוניים של האדם. בניגוד להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), המתמקדת לרוב במנגנונים של פחד ותגובה לסכנה פיזית, פציעה מוסרית סובבת סביב חוויות של אשמה, בושה, בגידה ואובדן אמון עמוק בעצמי, באחר או בממסד. המושג, אשר צמח במקור בהקשר של לוחמים בשדה הקרב, התרחב בעשור האחרון לאוכלוסיות אזרחיות נוספות, כגון צוותי רפואה, כוחות הצלה ופליטים, והוא נחשב כיום למרכיב קריטי בהבנת ההשלכות הנפשיות של דילמות מוסריות וחוויות טראומטיות.
מאפיינים וביטויים של פציעה מוסרית
פציעה מוסרית אינה מוגדרת כיום כהפרעה פסיכיאטרית רשמית, ואין לגביה הסכמה מלאה על אופן האבחון או גבולות התופעה. עם זאת, חוקרים וקלינאים ממשיגים אותה כתסמונת טראומטית ייחודית, רב-ממדית, הכוללת מצוקה פסיכולוגית, חברתית ורוחנית. תסמונת זו מתפתחת בעקבות אירועים הנתפסים כהפרה של ערכים מוסריים. חוקרים מציעים להמשיג את התסמונת באמצעות מאפייני ליבה של הפציעה, ובנוסף על ידי תסמינים משניים והשלכות נפשיות נלוות:
מאפייני ליבה
המאפיינים המרכזיים המתוארים בספרות כוללים:
• אשמה: חוויה מתמשכת של אחריות מוסרית, הנובעת מהתחושה שהאדם פעל בניגוד למצפונו, נכשל במניעת עוול, או היה שותף לו. אשמה זו עשויה להיות חודרנית ועמידה לאורך זמן.
• בושה: תחושת פגם פנימי או ערעור על הערך העצמי, אשר עשויה להוביל לרצון להסתיר את החוויה, להימנע מחשיפה או מקשרים אינטימיים, ולחוויית ניכור מהעצמי.
• אובדן אמון: פגיעה ביכולת לתת אמון בעצמי, באחרים, במוסדות חברתיים או בסמכויות, ולעיתים גם בכוחות עליונים או בסדר המוסרי של העולם. אובדן האמון עשוי להיות מלווה בציפייה מוגברת לפגיעה, ניצול או אכזבה מצד אחרים.
• קונפליקט רוחני או קיומי: ערעור תחושת המשמעות, שאלות קיומיות נוקבות, משבר אמוני או חוויה של ריקנות וייאוש, הנוגעים ליכולת לראות בעולם מקום צודק או מוסרי.
תסמינים משניים והשלכות פסיכולוגיות
לצד מאפייני הליבה, מתוארים בספרות גם ביטויים נוספים שעשויים להתלוות לפציעה מוסרית:
• שחיקה של ערכים ואידיאלים: התרופפות מחויבות לערכים, שאיפות וקשרים, ולעיתים תחושת התרוקנות או צמצום אופקי החיים.
• כעס וזעם: רגשות כעס המופנים כלפי העצמי או כלפי דמויות סמכות, מערכות או מוסדות שנתפסו כמי שבגדו ב״מה שנכון״.
• קשיים חברתיים ובין-אישיים: הסתגרות, בידוד חברתי, קושי ביצירת קשרים או בשימורם, ותחושת זרות מתמשכת ביחסים קרובים.
• התנהגויות של הרס עצמי: שימוש בחומרים, פגיעה עצמית, חבלה בהזדמנויות חיים, וכן מחשבות או התנהגויות אובדניות.
• תסמינים חופפים לפוסט-טראומה: דיכאון, חרדה וחוויות חודרניות של האירוע או הקונפליקט המוסרי. עם זאת, בניגוד ל-PTSD, פציעה מוסרית אינה מבוססת בהכרח על פחד או עוררות פיזיולוגית, אלא על מצוקה מוסרית וערכית.
אירועים וחוויות העלולים להוביל לפציעה מוסרית
לא כל חשיפה לאירוע קשה או טראומטי מובילה בהכרח להתפתחות פציעה מוסרית. עם זאת, מחקרים ותיאורים קליניים מצביעים על סוגים מסוימים של חוויות, שבהן מתקיימת פגיעה עמוקה בערכים מוסריים בסיסיים, ככאלו העלולות להיות קשורות להתפתחותה של פציעה:
עבירה עצמית: ביצוע מעשה הסותר באופן חד את ערכיו של האדם, גם כאשר נעשה במסגרת תפקיד, פקודה או הכרח מיידי, כגון פגיעה בחפים מפשע או שימוש בכוח הנתפס כבלתי מידתי.
אי-מניעה של מעשה: חוויות של מחדל, חוסר פעולה או חוסר יכולת להתערב, שבהן האדם חווה תחושת אחריות אישית למה שלא נעשה. למשל אי-יכולת להציל, להגן או להעניק טיפול בשל מגבלות של זמן, משאבים או סמכות.
עדות לעוול, אלימות או סבל קיצוני: שהות ממושכת בסביבות המאופיינות בפגיעה, השפלה או אלימות קשה, במיוחד כאשר לאדם אין יכולת ממשית להשפיע על המתרחש. במצבים אלו הפגיעה המוסרית קשורה לעיתים לחוויית חוסר אונים, ניכור וערעור האמון בסדר המוסרי של העולם.
בגידה: מצבים שבהם דמויות סמכות, מוסדות או מערכות הנתפסות כאחראיות להגנה או לצדק פועלות בניגוד לערכים מוסריים בסיסיים, או מפקירות את האדם למצבים בלתי אפשריים.
דילמות מוסריות ״בלתי אפשריות״: מצבים שבהם כל אפשרות פעולה כרוכה בפגיעה ערכית משמעותית, ואין דרך לפעול מבלי להפר עיקרון מוסרי מרכזי, כפי שמתרחש לעיתים במצבי לחימה, רפואה בשעת חירום או פעילות הצלה.
כאמור, אירועים וחוויות מסוג זה אינם מובילים בהכרח לפציעה מוסרית אצל כל אדם. התפתחות הפציעה תלויה בגורמים נוספים, כגון מידת ההזדהות עם הערכים שנפגעו, תחושת האחריות האישית, תגובת הסביבה לאחר האירוע, זמינות של תמיכה והכרה בחוויה.
דרכי טיפול והתערבות
הטיפול בפציעה מוסרית דורש גישה ייחודית, שכן פרוטוקולים מסורתיים לטיפול בטראומה (המתמקדים בהפחתת פחד) אינם נותנים מענה מלא למצוקה המצפונית. מטרת הטיפול היא מעבר מהלקאה עצמית ובידוד לעבר תהליכים של תיקון מוסרי.הגישות טיפוליות אשר עשויות להתאים כוללות:
חשיפה אדפטיבית (Adaptive Disclosure – AD): מודל טיפולי קצר מועד שפותח במיוחד עבור פציעה מוסרית. הוא כולל עיבוד של האירוע וקיום דיאלוג דמיוני עם דמות פנימית הנתפסת כסולחת ומכילה. תהליך זה מאפשר למטופל לבחון את אחריותו המוסרית מתוך עמדה של חמלה ולא של בושה משתקת.
טיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT): ממוקד בבחינה מחדש של אמונות לגבי אשמה ואחריות. הטיפול מסייע להבחין בין מה שהיה בשליטת האדם לבין נסיבות חיצוניות ואי-ודאות שאפיינו את רגע האירוע.
טיפול ממוקד חמלה (CFT): גישה המסייעת בפיתוח חמלה עצמית, בריכוך ה"מבקר הפנימי" המאשים, ובשיפור היכולת להכיל את הכאב המוסרי מבלי לתת לו להוביל להרס עצמי.
חלק מהמענה הטיפולי יכול לשלב גם אלמנטים של תיקון אקטיבי: פעולות ממשיות בקהילה או למען האחר, המאפשרות לאדם לבטא את ערכיו המוסריים מחדש ולשקם את האמון שלו בעצמו ובעולם. עבור מטופלים מסורתיים, ניתן לשלב בתהליך גם אנשי דת או דמויות רוחניות כדי לתת מענה למשבר האמוני הנלווה לפציעה.
מקורות
לוי בלז, י' (2023). האויב שבפנים: פגיעה מוסרית והשלכותיה הנפשיות. שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה, ל"ז(2), 173-180
Griffin, B. J., Purcell, N., Burkman, K., Litz, B. T., Bryan, C. J., Schmitz, M., Villierme, C., Walsh, J., & Maguen, S. (2019). Moral injury: An integrative review. Journal of Traumatic Stress, 32(3), 350-362
Jinkerson, J. D. (2016). Defining and assessing moral injury: A syndrome perspective. Traumatology, 22(2), 122-130
Litz, B. T., & Walker, H. E. (2025). Moral injury: An overview of conceptual, definitional, assessment, and treatment issues. Annual Review of Clinical Psychology, 21, 251-277
Shay, J. (2014). Moral injury. Psychoanalytic Psychology, 31(2), 182-19
VanderWeele, T. J., Wortham, J. S., Carey, L. B., Case, B. W., Cowden, R. G., Duffee, C., Jackson-Meyer, K., Lu, F., Mattson, S. A., Padgett, R. N., Peteet, J. R., Rutledge, J., Symons, X., & Koenig, H. G. (2025). Moral trauma, moral distress, moral injury, and moral injury disorder: Definitions and assessments. Frontiers in Psychology, 16, 1422441
