מזוכיזם מוסרי, מונח שטבע זיגמונד פרויד, מתאר חיפוש לא מודע אחר אשמה וסבל. בעמוד זה תוכלו למצוא הסבר לתופעה, גורמי סיכון, ודרכי זיהוי והתמודדות בטיפול פסיכולוגי.
מזוכיזם מוסרי הוא אחד מארבעת סוגי המזוכיזם אותם תיאר זיגמונד פרויד. בתיאוריה שלו, פרויד התייחס למזוכיזם מוסרי כאל נטייה נפשית בלתי מודעת שבה האדם מחפש סבל, כאב או כישלון, גם בהיעדר כל תגמול מיני או עונש חיצוני ברור. בניגוד למזוכיזם הארוטי, שבו מקור הסבל קשור לעוררות מינית, מזוכיזם מוסרי נטוע במערכת היחסים של האדם עם הסופר אגו - המבנה הנפשי המייצג את המצפון, הדרישות המוסריות והקול הביקורתי הפנימי.
המונח "מזוכיזם מוסרי" של פרויד התפתח לאחר שראה פרויד, אשר תחילה נתן מקום רב לדחפים בתיאוריה שלו, כי פעמים רבות אנשים לא פעלו על פי עקרון העונג אלא להפך: פעלו באופנים אשר היה ברור כי יגרמו להם סבל, מצוקה, פגיעה או השפלה. הכרה זו הביאה את פרויד להציע כי מזוכיזם אינה תופעה המתייחסת לפרקטיקה מינית בלבד, אלא לדינמיקה נפשית אשר יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, ביניהם האופן המיני.
בהתבסס על תפיסה זו, הציע פרויד חלוקה של התופעות המזוכיסטיות לארבעה סוגי מזוכיזם: (1) מזוכיזם ראשוני המהווה עירוב בין יצר החיים ליצר המוות, (2) מזוכיזם משני המבוסס על החזרה אל העצמי את התוקפנות שהופנתה כלפי האובייקטים החיצוניים, (3) מזוכיזם נשי המשלב בין מזוכיזם ראשוני לבין מזוכיזם משני ו(4) מזוכיזם מוסרי.
מה זה מזוכיזם מוסרי?
פרויד ראה במזוכיזם המוסרי ביטוי עמוק של תחושת אשמה בלתי מודעת. לפיו, כאשר אדם סובל מרגשות אשם לא מודעים, הוא עלול לייצר או לשחזר מצבים של סבל, תסכול או עונש, גם מבלי להבין מדוע. זאת, בכדי להשיג הקלה זמנית דרך "פרעון חוב" כלפי הסופר אגו. כך, האדם החש אשמה לא מודעת מזדהה עם הדמות המאשימה בתוכו, ונכנע לדחף ענישתי המופנה כלפיו עצמו.
בפועל, מזוכיזם מוסרי עשוי לבוא לידי ביטוי בהתקפות ביקורתיות של האדם על עצמו, כאשר התקפות אלו מייצרות רגשות אשמה המביאים לצורך בלתי מודע בענישה עצמית. מצבי מזוכיזם מוסרי נוטים להוות סממן דומיננטי של האישיות, לתפוס מקום רב בעולמו של האדם ולהשפיע על התנהלותו היומיומית ועל קשריו הבין אישיים. אנשים המתמודדים עם מזוכיזם מוסרי יהיו פעמים רבות בעלי סטנדרטים מוסריים נוקשים וחמורים ורף דרישות גבוה ביותר מעצמם ולעתים קרובות גם מסביבתם.
עם זאת, מרבית האנשים המתמודדים עם מזוכיזם מוסרי לא יכירו בקיצוניות של דרישותיהם ולעתים אף להפך - הם חווים עצמם כבני אדם עליונים במוסריותם (ובכלל) הנוטים להתענג על האופן בו האחרים ה"נחותים" גורמים להם לעוולות. למעשה, פרויד הדגיש את נטייתם של אנשים עם מזוכיזם מוסרי בולט להכחשת תחושות האשמה שלהם והצורך שלהם בענישה עצמית. לטענתו של פרויד, זאת מאחר והם מכירים לעומק את תחושת האשמה המודעת ואינם מסוגלים לשאת את האפשרות שקיימים צווים מוסריים נוספים האמורים לעורר בהם אשמה, אליהם הם אינם מודעים.
מי עלול לפתח מזוכיזם מוסרי?
מאפיין מובהק של מזוכיזם מוסרי הוא בחירת דרכי פעולה אשר צפויות להסתיים בכישלון, סבל או אובדן - לעיתים תוך ויתור על הצלחה, אהבה או מימוש אישי. זאת, מתוך מניע בלתי מודע המבקש להעניש את העצמי. כאמור, לעיתים קרובות מאפיינים של מזוכיזם מוסרי יבואו לידי ביטוי בקרב אנשים בעלי סופר אגו נוקשה, תחושת אשמה לא מודעת או רקע מוקדם של יחסים אמביוולנטיים עם דמויות סמכות.
לפי פרויד, מזוכיזם מוסרי מתפתח כתוצאה מכשלים התפתחותיים המתרחשים בשלב האדיפלי. כלומר, כאשר לא מתקיים פתרון מוצלח ודה-סקסואליזציה של התסביך האדיפלי. הפנמת התסביך מובילה לדינמיקה פנימית בה הסופר אגו רודף באכזריות את האגו באמצעות צווים מוסריים נוקשים, ואילו האגו נכנע לדרישותיו באופן עקבי. יחד עם זאת, מזוכיזם מוסרי לעיתים עלול להתבטא גם בהיעדר נסיבות מציאותיות מאיימות. כלומר, הענישה נובעת מדחף פנימי להיענש - ביטוי של תוקפנות המופנה כלפי העצמי. כך, למעשה המזוכיזם המוסרי משמש מעין הגנה מפני חרדה הקשורה לתוקפנות מופנמת או לחרדת נטישה.
מזוכיזם מוסרי בטיפול
בהמשגות מאוחרות יותר, כמו זו של ד"ר ננסי מקוויליאמס, מזוכיזם מוסרי מופיע כחלק מדפוס האישיות המזוכיסטית - אדם אשר מפיק משמעות, ערך עצמי ולעיתים גם תחושת זהות מהיכולת לשאת סבל, לוותר על צרכיו, או להיחלץ לעזרת אחרים תוך הזנחה עצמית. מטופלים סובלים מאישיות מזוכיסטית, הקרויה גם "אישיות סבלנית", נראים כלפי חוץ יציבים ומוסריים, אך בפועל הם חווים קונפליקטים פנימיים עמוקים סביב הנאה, קבלה וחופש רגשי.
הבנת מזוכיזם מוסרי חשובה עבור העבודה הטיפולית, שכן היא מסייעת בזיהוי דפוסים מוקדמים של פגיעה עצמית, בחירות הרסניות או קושי לקבל סיפוק ואהבה. הבנת דפוסים אלו כביטוי של מבנים תוך נפשיים מורכבים המכוונים להישרדות נפשית דרך סבל, עשויה לאפשר התקדמות משמעותית בטיפול והבנה מעמיקה יותר של המטופל אודות חוויות חיים שונות, בעבר ובהווה.
מקורות
לפלאנש, ז' ופונטאליס, ז'. (2011). אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תולעת ספרים.
מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים.
Freud, S. (1924). The Economic Problem of Masochism. SE, 19
