תפריט נגישות

Childhood Amnesia - אמנזיית ילדות

אמנזיית ילדות מתייחסת לשכחת אירועים המתרחשים בגילאי הילדות המוקדמת. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא איך מסבירים אמנזיית ילדות.

רובנו לא זוכרים איך זה מרגיש להיות תינוק או ילד קטן, ונראה שלא משנה כמה היינו רוצים להיזכר, גישה לזיכרונות האלו תלויה בסיפורים ובאלבום התמונות המשפחתי. לתופעה זו קוראים אמנזיית ילדות, והיא מתייחסת לשכחת אירועים המתרחשים בגילאי הילדות המוקדמת. בדרך כלל, אמנזיית ילדות מתייחסת לתקופה מהלידה ועד סביב גיל 3-4, אם כי לחלק מהאנשים אין זיכרונות לפני גיל 5. בכל הנוגע לשנים הראשונות, זיכרונות מאירועים ספציפיים וחוויות אישיות נוטים להיות נדירים או נעדרים לחלוטין. 

איך מסבירים אמנזיית ילדות?

לאורך השנים הוצעו מספר הסברים תיאורטיים לתופעה. על פי פרויד, אבי הפסיכואנליזה, אמנזיה בילדות היא תוצאה של הדחקת זיכרונות מהילדות המוקדמת אל הלא מודע. פרויד טען כי חוויות בילדות המוקדמות, במיוחד אלו הקשורות להתפתחות המיניות ותסביך אדיפוס, ממלאות תפקיד משמעותי בעיצוב אישיות והתנהגות של מבוגרים. פרויד האמין שזיכרונות משלב מוקדם זה של החיים מודחקים אל הלא מודע כדי להגן על הפרט מפני החרדות והקונפליקטים הפוטנציאליים הקשורים לחוויות אלו. 

הסברים מודרניים יותר מתמקדים בחוסר בשלות השפה והקוגניציה בגילאים אלו; בשנים הראשונות המוח ומערכות הזיכרון עדיין לא מפותחים במלואם, מה שמקשה על תינוקות וילדים ליצור ולשמר זיכרונות ארוכי טווח. בנוסף, היעדר כישורי שפה וחוסר היכולת להבין ולנסח חוויות בצורה מילולית עשויים גם הם לתרום להיזכרות מוגבלת בילדות המוקדמת. 

חשוב לציין שבעוד שזיכרונות מפורשים (זכרונות מודעים של אירועים ספציפיים) מוגבלים לעתים קרובות במהלך הילדות המוקדמת, עדיין ניתן לשמור על זיכרונות מרומזים (זיכרונות לא מודעים המשפיעים על התנהגות וכישורים). יתר על כן, חוויות חושיות ורשמים רגשיים מהילדות המוקדמת עשויים להשפיע על התפתחות מאוחרת יותר, גם אם אינם נגישים באופן מודע.


מקורות

Bauer, P. J., & Larkina, M. (2015). Childhood amnesia: Towards a theory and its implications for autobiographical memory development. Developmental Review, 38, 34-59

Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1997) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition

אנשי מקצוע בתחום

נוירופסיכולוגיה