על פי ויניקוט, אי-אינטגרציה היא מצב טבעי בינקות בו חווית התינוק טרם אורגנה לכדי עצמי רציף. בהחזקה סביבתית מספקת זהו מצב נעים, אשר מהווה בסיס להתפתחות תקינה.
אי-אינטגרציה היא מושג שטבע הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט לתיאור מצב נפשי ראשוני בהתפתחות התינוק, שבו החוויה הפנימית טרם אורגנה לכדי תחושת עצמי מגובשת. בשלב זה, חוויות, תחושות ודחפים מתקיימים באופן נפרד וחסר ארגון, ללא הבחנה ברורה בין פנימי לחיצוני, בין עבר להווה, ובין ״אני״ ל-״לא-אני״.
ויניקוט ראה במצב זה מצב טבעי ובריא, שאינו כרוך בחרדה או איום, אלא מאפשר לתינוק חוויית קיום אשר בה ״אין צורך באינטגרציה״. צרכים ודחפים יכולים לעלות, להתממש דרך מענה הסביבה, ולהתפוגג לאחר סיפוק, מבלי להותיר אחריהם תחושת חוסר או מחסור. כל עוד הסביבה מספקת החזקה וביטחון (למשל באמצעות מגע, חום ומענה עקבי לצרכים), התינוק יכול "פשוט להיות". חוויה זו יוצרת בסיס למה שויניקוט כינה ״הוויה מתמשכת״ (going-on-being): תחושה ראשונית של קיום ושל רצף חיים. מתוך מצב זה מתאפשרת בהדרגה גם אינטגרציה: תהליך שבו מתלכדים חלקי החוויה השונים לכדי תחושת עצמי רציפה ומובחנת.
לעומת זאת, כאשר ההחזקה הסביבתית כושלת, אי-האינטגרציה עשויה להיחוות כמאיימת. במצב כזה נאלץ התינוק להתארגן בטרם עת ולהסתגל לדרישות חיצוניות שאינן תואמות את שלב התפתחותו, תהליך העלול ליצור מבני עצמי כוזב או פתולוגיות נפשיות אחרות.
ויניקוט הדגיש כי בבגרות חשובה היכולת להרפות אל תוך מצב של אי-אינטגרציה. במצבים כאלה האדם יכול לשהות באופן זמני במבנה נפשי לא-מאורגן, מתוך תחושת אמון וביטחון בסיסי. חוויות אלו אינן ביטוי לרגרסיה פתולוגית אלא להישג התפתחותי המעיד על אינטגרציה ובשלות. ויניקוט ראה ביכולת זו סימן לבריאות נפשית, משום שהיא מאפשרת לאדם מנוחה וחופש פנימי, ומהווה תנאי ליצירתיות ולחיבור לחיים התרבותיים.
אי-אינטגרציה אינה שקולה לדיסאינטגרציה אצל ויניקוט. דיסאינטגרציה מתארת פירוק פעיל של אינטגרציה שכבר הושגה, והיא נחווית ככאוס מאיים. זהו כאוס המופק על ידי העצמי ועל כן בתחום האומניפוטנציה שלו, ובכך הוא מגן מפני הייסורים הפרימיטיביים, ובעיקר מהאימה של חזרה לאי-אינטגרציה ראשונית.
מקורות
Winnicott, D. W. (1945). Primitive Emotional Development. In Through Paediatrics to Psycho-Analysis. London: Hogarth
Winnicott, D. W. (1962). Ego Integration in Child Development. In The Maturational Processes and the Facilitating Environment. London: Hogarth
Winnicott, D. W. (1988). Integration. In Human Nature. London: Free Association Books
