תפריט נגישות

False Self - עצמי כוזב

עצמי כוזב הוא חוויה נפשית, שבמסגרתה האדם אינו יכול להתנהל בצורה מלאה באופן אותנטי וחופשי, ובמקום זאת הוא מוכוון מאוד לריצוי של הסביבה או להשתלבות בה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על הדרגות של עצמי כוזב, והעבודה הטיפולית במצבי עצמי כוזב. 

עצמי כוזב הוא אחד המונחים המרכזיים ביותר בתיאוריה של האנליטיקאי והתיאורטיקן דונלד ויניקוט. רעיון ההתפתחות האותנטית, או התפתחותו של עצמי אמיתי, היווה לתפיסתו של ויניקוט את לב ההתפתחות הנפשית הבריאה. העצמי האמיתי קשור לתחושת החיוניות שלנו, והוא מאפשר לנו להתנסות במחשבה יצירתית ואותנטית. התפתחותו של עצמי אמיתי היא התוצאה הטבעית של יכולתה של האם הטובה דיה לספק לתינוק, ולאחר מכן לילד, סביבה מחזיקה המאופיינת בהיענות מותאמת ואמפתית לצרכיו הפיסיים והרגשיים. ויניקוט הניח כי ילד הגדל בסביבה זו נהנה מהאפשרות להתפתח ללא הפרעה וכך להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל האישי שלו.

לעומת זאת, כאשר האם אינה מספקת לילד סביבה מחזיקה הנענית לצרכיו באופן אמפתי, קורה תהליך הפוך, הדורש מהילד להתאים את עצמו לצרכי הסביבה (במקום שהסביבה תתאים את עצמה לצרכי הילד). במצבים אלו הילד אינו לומד להכיר את מצביו הרגשיים האותנטיים ועל כן גם את עצמו. נפשו "מוסטת" ממסלול ההתפתחות הטבעי שלה וסוטה למסלול התפתחות של עצמי כוזב. העצמי הכוזב הוא חוויה נפשית, שבמסגרתה האדם אינו יכול להתנהל בצורה מלאה באופן אותנטי וחופשי, ובמקום זאת הוא מוכוון מאוד לריצוי של הסביבה או להשתלבות בה. כלומר, על מנת שלא להיקלע לקונפליקט או מתחים עם הסביבה, העצמי הכוזב נכנס לפעולה על חשבון הביטוי העצמי האותנטי,  של האדם. כמובן שההתפתחות של עצמי כוזב זה היא ברובה תהליך לא מודע, ולכן ניתן לחשוב על העצמי הכוזב כעל מעין מעטפת המגוננת על העצמי האמיתי מפני עימותים עם הסביבה. במובן הזה, על אף המחיר שהוא גובה מאתנו, תפקידו של העצמי הכוזב הוא חשוב ואף הישרדותי:  להסתיר את העצמי האמיתי ולהגן עליו מפני ניצול ופגיעה. 

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך:

  • חוויה ואי חוויה והאובייקט השורד
    לחיות חוויה/אי-חוויה יחד והאובייקט השורד
  • נסיגה לתלות והישענות
    האם נסיגה לתלות והשענות הן חלק חיוני מטיפול דינמי ממוקד ואם כן, כיצד?
  • ויניקוט מילון מושגים
    וויניקוט- מילון מונחים

5 דרגות של עצמיות-כוזבת

ויניקוט הדגיש כי לא קיימת דיכוטומיה בין עצמי כוזב לבין עצמי אמיתי, והציע כי קיימות 5 דרגות של עצמיות כוזבת. 5 דרגות אלו מסודרות כאן בסדר יורד, בהתאם לעוצמת הפגיעה בתהליך ההתפתחות האותנטי אשר האדם חווה בילדותו:

מצב בריא: האדם מחובר לעצמי האמיתי שלו. העצמי הכוזב מתבטא בעיקר במחוות נימוסיות מקובלות חברתית. במצב זה העצמי האמיתי זוכה למקום וביטוי רב, אך האדם מתפקד באופן מותאם לחברה ואינו מתנהג או אומר כל שעולה על דעתו (יש לציין שמצב שבו לא קיים עצמי כוזב כלל, כלומר מצב שבו האדם אינו מותאם לסביבה החברתית בה הוא חי, הוא פתולוגי גם כן).

מצב קרוב מאוד לבריאות: העצמי הכוזב מבוסס על הזדהויות, כלומר האדם מחובר יחסית לעצמי האמיתי שלו, והחלקים המייצגים עצמי כוזב הם שוליים יחסית ומבוססים על הזדהויות עם אנשים אחרים. לדוגמה, ויניקוט מתאר אישה שבילדותה הייתה לה מטפלת מגוננת ותכליתית. העצמי הכוזב של אותה אישה התארגן כהזדהות עם המטפלת מילדותה, והתבטא בכך שברגעי משבר הייתה מתנהלת באופן מאוד תכליתי ופרקטי, מנותק מן הרגש.

התקרבות לבריאות: העצמי הכוזב מחפש תנאים שיאפשרו לעצמי האמיתי לבוא לידי ביטוי. הסכנה הטמונה במצב זה היא שייאוש מהאפשרות לבטא את העצמי האמיתי עלולה להביא לארגון מחדש של עצמי כוזב או להתאבדות. חלק ממבקריו של ויניקוט טענו כי ההתייחסות לאקט אובדני במצב של "התקרבות לבריאות" היא מעט קיצונית, במיוחד כי איננה מוזכרת כאפשרות במצבים הבאים הנחשבים "חמורים" יותר.

עצמי כוזב מגונן על העצמי האמיתי: לאדם ישנה הכרה מסוימת בעצמי האמיתי שלו והוא מבטא אותו בסתר, אך בדרך כלל חי עצמי כוזב המסתיר את העצמי האמיתי. לדוגמה, אדם שאוהב מאוד לרקוד סלסה ולהתלבש בססגוניות, אך רוקד רק בביתו ומתלבש בצורה מעונבת בחיי היום-יום.

העצמי האמיתי חבוי מהאדם: האדם עצמו חי את העצמי הכוזב שלו באופן מלא, העצמי אמיתי חבוי מהאדם עצמו ומהסביבה שלו. במערכות יחסים ממושכות (בזוגיות ובעבודה למשל), העצמי הכוזב נכשל לפעמים, ואז נחשפים רסיסים של העצמי האמיתי.

עבודה טיפולית במצבי "עצמי-כוזב"

לפי ויניקוט, אנליזות רבות נמשכות לנצח מפני שהעבודה בהן נעשית על העצמי הכוזב, מבלי לחשוף את העצמי האמיתי. ויניקוט הציע כי אחד מתפקידיו המרכזיים של הטיפול הנפשי הוא לחשוף את העצמי האמיתי של האדם ולפנות לו מקום. כך, יוכל האדם לחיות חיים אותנטיים ויצירתיים. חשיפת העצמי האמיתי מתאפשרת מאחר שהמטפל מספק למטופל סביבה מחזיקה ובטוחה, בה הוא יכול לגלות את עצמו ואת רגשותיו ולשוב למסלול של התפתחות אותנטית, כפי שלא התאפשר לו בילדותו. 

להבנתו של ויניקוט, ככל שהפגיעה בתהליך ההתפתחות האותנטית התרחשה בגיל צעיר יותר, כך העצמי האמיתי נוטה להיות מוסווה יותר תחת עצמי כוזב. במקרים אלו, שיקום העצמי האמיתי דורש לא פעם רגרסיה לתלות במסגרת הטיפול - המטופל נכנס למצב רגרסיבי של תלות במטפל, ומצב זה הוא שמאפשר פיתוח יחסי אובייקט מתוקנים אשר יאפשרו לחדש את ההתפתחות הנורמלית והאותנטית שנקטעה בילדות.


ביבליוגרפיה

עיוות האני במונחים על עצמי אמיתי ועצמי כוזב. (1960) ויניקוט, ד. בתוך: עצמי אמיתי, עצמי כוזב, הוצאת עם עובד בע"מ ת"א, 2009.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי