לבני (25) יש חברה שהיא בת 20 אנחנו לא כל כך אוהבים אותה, היא אומנם חמודה, ילדה טובה , אך באינטואיציה שלי לא הכי מתאימה לבן שלי, מרגיש לי שהוא נמצא באיזור הנוחות-גם החברה הקודמת שלו הייתה קטנה ממנו ב4 שנים, הוא מחפש בזוגיות להרגיש "גבר" ומוביל זה שמייעץ ומלמד.
הם כן מסתדרים אך אני לא רואה שהוא יכול להתעצם כשהוא איתה אלא הוא זה שיתמוך.....
שמעתי במקרה שהיא שאלה אותו אם אנחנו-ההורים אוהבים אותה...והוא ענה שהוא לא יודע, מה אני אמורה לענות כאשר יבוא לשאול אותי את השאלה הזו? והוא יבוא.....
שלום לך.
נשמע שהתשובה הטובה ביותר היא האמת- שאתם מחבבים אותה ברמה האישית ואין לכם דבר נגדה, אבל בו זמנית יש לכם תהיות לגבי מידת ההתאמה ביניהם לטווח הרחוק,
לאור פער הגילאים והתחושה שזו זוגיות שלאו דווקא דוחפת אותו קדימה.
חשוב לנהל שיחה כזאת באופן מאוד מכבד ואמפתי ולזכור כי יכול להיות שבנך עושה כרגע את הבחירה הנכונה ביותר עבורו- קשר בו הוא יכול להרגיש טוב, לצבור ביטחון וחוויות זוגיות חיוביות, ועם הזמן יתפתחו גם צרכים נוספים אשר יקבלו או לא יקבלו מענה בקשר הנוכחי. כמו כן, יכול להיות שהוא מקבל דברים נוספים בקשר, אשר לאו דווקא גלויים בפניכם.
מעבר לכך, חלק מבחירת זוגיות קבועה היא ההתנסות במגוון אינטראקציות וחוויות זוגיות, ומרבית האנשים לומדים תוך כדי תנועה ולאט לאט מוצאים את הקשר שמספק את הצרכים שלהם.
חלק מתהליך ההתבגרות וביסוס העצמאות, בתחום הזוגי ובתחומים אחרים, הוא תהליך החיפוש, הניסוי והטעיה.
לכן, חשוב לייצר שיח כנה ותומך ולהעביר מסר מקבל ומכבד את בחירותיו של בנך, לצד הרחבת נקודת המבט שלו לגבי מה שאפשר לקבל בזוגיות.
זאת, מתוך אמון שעם הזמן הוא יעשה את הבחירות הנכונות עבורו.
ליטל
לקריאה נוספת, מצורפים קישורים למאמרים בנושא -
תקשורת טובה עם מתבגרים - יש כזה דבר
פרויד, קופידון ומה שביניהם - במי ולמה אנחנו מתאהבים?
בטיפולנט | ייעוץ להורים

