חיפוש

פרויד, קופידון ומה שביניהם - במי ולמה אנחנו מתאהבים?

פרויד, קופידון ומה שביניהם - במי ולמה אנחנו מתאהבים?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

"הוא אוהב אותה היא אוהבת אותו

לאט לאט מתרקם משהו בלבבו

משהו בלבבה לך תדע

מה זאת אהבה"

(נתן זך)

קשה להעלות על הדעת נושא עליו נכתב יותר מאשר על אהבה: אפלטון ניסה להבין מהו שגורם לנו לאהוב אדם אחר; המיתולוגיה היוונית מתעדת את אהבותיהם ותשוקותיהם של אלי יוון והשפעתם על העולם האנושי; סיפורי אהבה היוו את הבסיס לאין ספור יצירות אומנות.
אהבה, בהיותה אחד הרגשות המשמעותיים והמדוברים ביותר בחוויה האנושית עוררה גם את סקרנותם של תאורטיקנים וחוקרים מתחום הפסיכולוגיה.

"חומרים שמהם עשויה אהבה" (יהונתן גפן)

אהבה מוגדרת כ"חיבה, יחס או רגש של ידידות או חשק למישהו" (מילון אבן שושן), אך סביר להניח כי כל אוהב יתאר את רגשותיו באופן שונה. גישות פסיכולוגיות שונות ניסו לזהות את הרכיבים העומדים בבסיס האהבה ותאורטיקנים שונים הציעו אפיונים כתשוקה, חברות, ביטחון וכן הלאה. אחד המודלים המקובלים להבנת מונח האהבה הוא "מודל האהבה המשולש" של סטרנברג (1986) אשר הציע כי אהבה מורכבת משלושה רכיבים בסיסיים, אשר עוצמתם והיחס ביניהם מכתיבים את טיב ועוצמת הקשר:

אינטימיות: תחושת קירבה, חיבור,היקשרות וחום כלפי האדם האחר
תשוקה: קיומם של משיכה וסיפוק מיני בקשר
מחויבות: תפיסת הקשר כקשר לטווח ארוך ומוכוונות לשימורו

"יש בי אהבה והיא תתעורר ותיגע" (אריק איינשטיין) האם כולנו יכולים לאהוב?

באופן אינטואיטיבי, כאשר אנחנו מדברים על אהבה, אנחנו מדברים על אינטראקציה בין שני אנשים אשר "מתאהבים", "נכנסים לקשר" וכן הלאה. אלא שתאורטיקנים רבים מתחום הפסיכולוגיה מניחים כי התאהבות אינה תלויה רק במציאת מושא מתאים לאהבה, אלא בתכונות האישיות והיכולות הנפשיות הבסיסיות אשר מביא איתו האדם.

פרויד האמין כי יצירת קשר רומנטי בשל ומספק מינית מותנת, בבסיסה, בקבלת אהבת אם בילדות: התינוק היונק משדיה של אמו לומד באופן טבעי מהי אהבה ולאחר מכן מעוצבים זהותו המינית ומושאי תשוקתו במהלך שלבי ההתפתחות הפסיכו-סקסואליים. לעומת זאת, תינוק אשר אינו זוכה לאהבת אם חש נטוש וחרד גם בקשריו הבוגרים ואילו ילד הזוכה לאהבה ופינוק מוגזמים יפתח דפוסי אהבה נוירוטיים אשר לא יאפשרו לו להתמודד עם תקופות חיים לא אהבה.

בדומה לפרויד, ראה הפסיכואנליטיקאי אוטו קרנברג את היכולת לאהוב כתלויה במידת הבשלות הנפשית אליה הגיע האדם. בשלות נפשית מושגת, בד"כ, מתוך התנסויות ילדות חיוביות בקשרים עם דמויות מטפלות: התפתחות תקינה מאפשרת שילוב בין היכולת להנאה חושית לבין היכולת ליצירת קשר משמעותי עם אדם אחר, ושילוב זה מאפשר יצירת קשרים רומנטיים. חוויות הילדות השונות מעצבות באופנים שונים את האישיות הבוגרת, כך שנוצר רצף של חמש דרגות של מידת היכולת לאהוב ולקיים מערכת יחסים: ברמה התחתונה נמצאים אנשים בעלי אישיות נרקסיסטית ביותר, אשר צורכם המוגזם בהערצה מונע מהם ליצור קשר של אהבה. בהמשך נמצאים דפוסי אהבה הממוקדים בהשגת סיפוק מיני בלבד, ביצירת יחסים תלותיים ולא יציבים או ביצירת קשרים טובים אך ללא יכולת להגיע לסיפוק מיני. ברמה הגבוהה ביותר נמצאים אנשים המסוגלים ליצור מערכות יחסים יציבות הכוללות אהבה הדדית וסיפוק מיני.

הן פרויד והן קרנברג זיהו את השפעתם של קשרים מוקדמים על היכולת לאהוב בבגרות, אך פסיכולוגים התפתחותיים כבולבי ואיינסוורת טענו כי קיים קשר ישיר בין סוג ההתנסות הילדית במערכת יחסים ראשונית (היקשרות) לבין סגנון האהבה בבגרות. בהתאם, זוהו ארבעה סגנונות היקשרות-אהבה מרכזיים: ילדים אשר אמם הגיבה אליהם ואל צורכיהם (רעב, הרגעה) באופן עקבי ורגיש הפכו למבוגרים בשלים לקשר החשים ביטחון במערכות יחסים רומנטיות ונהנים ממיניות מגוונת; ילדים אשר טופלו באופן בלתי עקבי (צורכיהם לא תמיד נענו) מפגינים בבגרותם צורך במערכות יחסים, אך מאופיינים בחוסר ביטחון, קנאות, תלותיות וחשש מנטישה; ילדים אשר נדחו פיסית או רגשית ע"י אמם הפכו למבוגרים הנוטים להתבודד או להפגין ריחוק וחוסר אמון ביחסיהם; בוגרים אשר סבלו בילדותם מהתעללות נטו לפתח רגשות רומנטיים כלפי בני זוג מתעללים בלבד.

בנוסף לזיהוי התהליכים והמנגנונים הנפשיים הקשורים ביכולת לאהוב, פנו פסיכולוגים לחקר תכונות האישיות המבחינות בין אנשים המסוגלים ושאינם מסוגלים לחוות אהבה וסיפוק במערכות יחסים: תחושת זהות עצמית יציבה וחיובית נמצאה כגורם משמעותי המאפשר יצירת קשרים אינטימיים; מצפוניות גבוהה, נעימות ומוחצנות קשורות הן ביכולת לאהוב והן ביכולת לחוש סיפוק במערכת היחסים.

"הוא אוהב אותה והיא אותו, זה נחמד, זה נחמד" (ארקדי דוכין) איך אנחנו בוחרים בני זוג?

גורמים אישיותיים והתפתחותיים משפיעים על יכולתנו לאהוב ולהישאר במערכות יחסים, אך אלמנטים נוספים משפיעים על בני הזוג בהם אנו בוחרים.

פרויד, כאמור, ראה בקשר הנוצר בין הילד הצעיר לדמויות המטפלות בו את הבסיס למערכות יחסים רומנטיות בבגרות. לטענתו, עד גיל שלוש התפתחותם הפסיכו-סקסואלית של בנים ובנות זהה, והאובייקט בהם ממוקדת אהבתם הוא האם. בגיל שלוש מתחילים ילדים לגלות עניין באיברי מינם וליהנות מאוננות ובמקביל מתעורר התסביך האדיפלי, אשר אותו חווים בנים ובנות באופן שונה: הילד המאוהב באמו חושש שאביו יסרס אותו (חרדת סירוס) כנקמה על תשוקתו האסורה לאם, ו"פותר" את התסביך ע"י המרת הפחד בהזדהות עם האב, המגנה עליו, כביכול, מנקמתו. הילדה, לעומת זאת, חווה תחושת נחיתות כאשר היא מגלה שיש לה דגדגן ולא פין (קנאת פין). היא מאשימה את אמה ב"פגימותה" ומסיטה את רגשות אהבתה מהאם לאב (בעל הפין). הילד והילדה מאמינים כי אם יחקו את ההורה בן מינם יוכלו, בבגרותם, למצוא "אישה כמו אמא" או "גבר כמו אבא". כאשר התסביך האדיפאלי נפתר בהצלחה מתפתחת זהות מינית הטרוסקסואלית נורמטיבית המביאה את הילד/ה לחפש בבגרותם בן/בת זוג הדומים להורה בן המין השני. כאשר ההתפתחות התקינה מופרעת (עקב קיבעון או רגרסיה), מתעוררים קשיים בבחירת בני זוג ובמערכת היחסים עצמה. כך,למשל, גבר אשר נותר מאוהב באמו עשוי שלא להמשך לאשתו למרות אהבתו אליה, ואישה אשר נותרה מאוהבת באביה תחווה כל גבר כנחות ותסרב להתחתן.

רעיונותיו של פרויד לגבי האנשים בהם אנו בוחרים להתאהב עוררו דיונים ומחלוקות רבות. יחד עם זאת, מחקרים אשר עסקו באופן בו אנו מתאהבים ובוחרים בני זוג, הצביעו על מספר אלמנטים מורכבים הרבה פחות המשפיעים על בחירותנו:

גם לך יש כלב ושלושה אחים?! בואי נתחתן! דמיון בין בני זוג
פעמים רבות אנו חשים שיש אנשים אשר "ממש מתאימים" לנו ואחרים אשר עשויים לעניין ולמשוך אותנו, "אבל זה פשוט לא ילך בינינו". הן מחקרים אשר נערכו לפני למעלה ממאה שנים, והן מחקרים בני זמננו מצביעים על כך שדמיון בין בני הזוג הוא אחד הגורמים המשמעותיים המביאים ליצירת משיכה וסיפוק בקשרים רומנטיים. דמיון בין בני זוג עשוי להתבטא בהיבטים רבים, החל מדמיון פיסי, דרך דמיון בעמדות, רמת ההשכלה ותכונות אישיות וכלה בנטייה להפרעות נפשיות. הסברים רבים ניתנו לנטייה להימשך לבני זוג דומים לנו, אך באופן כללי ניתן לומר כי בני זוג דומים לנו מגבירים את תחושת הנוחות והביטחון ברעיונותינו והתנהגותנו ומאפשרים לנו לשמור על אישיות ואורח חיים יציבים.
רחוק מהעין רחוק מהלב? השפעתה של קירבה פיסית
מחקרים רבים מתחום הפסיכולוגיה החברתית הצביעו על קיומו של אפקט המוכרות: הנטייה להימשך יותר לאלמנטים אליהם נחשפנו פעמים רבות יותר (כלומר, הסיכוי ללמוד לאהוב מוסיקה קלאסית או אוכל הודי גדל ככל שנחשף אליהם יותר...). אפקט זה משפיע גם על התחום הרומנטי ומספר מחקרים הדגימו כי מידת חיבה מושפעת פעמים רבות מהמרחק הפיסי, וכי ככל שהמרחק הגיאוגרפי בין בני הזוג קטן, כך גדל הסיכוי שהקשר יוביל לנישואין.
מלחמה+ חרדה+ כעס= אהבה? השפעתם של ריגוש ועוררות
באופן אינטואיטיבי קל לשער כי תחושות ריגוש או שמחה עשויות להגביר את נטייתנו להתאהב, אך מחקרים מצביעים על כך שרמת עוררות גבוהה הנגרמת מכל סיבה שהיא מגבירה את הסיכוי להתאהבות: אנשים אשר נמצאים במצבי לחץ, כעס, חרדה, אבל וכד' נמצאים במצב רגיש ומעורר. כאשר העוררות והריגוש מקושרים לתחושות רומנטיות או לאדם מסוים, הן הופכות בקלות להתאהבות. כך, למשל, נמצא כי בני זוג אשר צפו בסרט פעולה הביעו יותר אהבה ומשיכה מאשר בני זוג אשר צפו בסרט "רגוע". כמו כן, פעמים רבות מתאהבים אנשים מיד לאחר פרידות קשות מבני זוג קודמים, במהלך מלחמה וכן הלאה.

"הנך יפה רעייתי ושפתותייך חוט שני" (שיר השירים) תפקידם של יופי ומשיכה מינית

בתקופה בה הדגש המושם על הופעה חיצונית גדול כל כך, קשה לדבר על אהבה מבלי לדבר על תפקידן של אטרקטיביות ומשיכה מינית: מרבית האנשים מדגישים תכונות אישיות כגורם משיכה מרכזי יותר מאשר אלמנטים חיצוניים; אם זאת, אנו נוטים לייחס לאנשים אטרקטיביים מבחינה חיצונית תכונות חיוביות יותר מאשר לאנשים שאינם אטרקטיביים.

באופן כללי, מחקרים מצביעים על כך שלמשיכה הראשונית תפקיד משמעותי ביצירת הרושם הראשוני, אך במידה ונוצרת הכרות ממושכת (עבודה משותפת, פגישות חוזרות), פוחתת השפעתו של גורם זה. כמו כן, נמצא כי בדרך כלל אנו בוחרים בני זוג השווים לנו במידת האטרקטיביות שלהם וכי הסיכוי לקשר מספק עם בני זוג אלו גדול מהסיכוי לסיפוק עם בן/בת זוג יפים במיוחד.

ביבליוגרפיה

התאהבות/ איילה מלאך- פיינס, הוצאת מודן 2002.
מיניות ואהבה/ זיגמונד פרויד 2002.

Barriers to falling and remaining in love, kernberg, Journal of the American Psychoanalytic Association, vol: 22 (3) 1974 p:486-511.
Loving Styles: Relationships with Personality and Attachment Styles, Heaven, Patrick C. L.; Da Silva, Tatiana; Carey, Christine; Holen, Janet. European Journal of Personality, Mar2004, Vol. 18 Issue 2, p103-113.
The Personality of Love: Fundamental Motives and Traits Related to Components of Love, Gina Engel, Kenneth R. Olsoand Carol Patrick, Personality and individual differences Vol 32 (5) April 2002, Pages 839-853.
Big five personality variables and relationship constructs, Jason K. White Susan S. Hendrick and Clyde Hendrick, Personality and individual differences Vol 37 (7) November 2004, Pages 1519-1530.
A Triangular Theory of Love, Sternberg, Robert J, Psychological Review, Volume 93(2),April 1986,p 119-135.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך