בין הקליניקה למסך: שומרים על הרצף הטיפולי בעתות חירום

צוות בטיפולנט

המציאות הישראלית, המאופיינת בחוסר יציבות ביטחונית ובתקופות של דחק פתאומי, מציבה אתגרים משמעותיים לא רק לחוסן הלאומי, אלא גם למרחב הטיפולי הפרטני. בימים אלו, של לחימה מול איראן, עולה השאלה: כיצד שומרים על קשר טיפולי רציף דווקא כשהצורך בו הוא הגבוה ביותר?

המעבר מטיפול פרונטלי לטיפול מקוון הפך בשנים האחרונות מכלי ניסיוני או כזה השמור למרחקים גיאוגרפיים, לגלגל הצלה מרכזי בעתות חירום. במאמר זה נבחן את היתרונות והחסרונות של טיפול מרחוק בזמן מלחמה או בעתות חירום, את האופן שבו הוא משמר את הרצף הטיפולי ואת ההזדמנויות החדשות שהוא מייצר בתוך הקשר הטיפולי.

יתרונות למעבר לטיפול מקוון בזמן מלחמה

1. שמירה על רצף טיפולי כעוגן של יציבות

היתרון המשמעותי ביותר של המעבר למרחב המקוון בעת חירום הוא שימור הרצף הטיפולי. עבור מטופלים רבים, הקשר עם המטפל מהווה אי של יציבות בתוך כאוס חיצוני. ביטול פגישות בשל מצב ביטחוני עלול להגביר תחושות של נטישה, חוסר אונים וחרדה.

מחקרים מראים כי היכולת להמשיך את הטיפול, גם אם דרך מסך, מסייעת בויסות רגשי ומניעת רגרסיה או החמרה במצב המטופל. המדיום המקוון מאפשר למפגש להתרחש במועדו, ובכך מעניק מסר תת-סיפי של שליטה וסדר בתוך מציאות בלתי צפויה.

2. מענה בזמן אמת: טיפול במוקד הטראומה

בעתות חירום, הטיפול משנה לעיתים את פניו והופך להתערבות בזמן אמת, או "התערבות במשבר". כלומר, הטיפול המקוון מאפשר גמישות וזמינות גבוהה יותר, המאפשרת למטופל לקבל תמיכה בדיוק ברגעים בהם רמות החרדה בשיאן. כך, דווקא בזמנים של משבר, במקום להמתין עד שהמצב יירגע כדי להגיע לקליניקה, המטופל יכול לעבד את האירועים בזמן אמת, גם אם רק באופן חלקי.

יתרה מכך, ספרות מקצועית שנכתבה בעקבות מגפת הקורונה מדגישה כי היכולת לפגוש את המטופל בסביבתו הטבעית בזמן שהסכנה עודה בחוץ, מחזקת את הברית הטיפולית ויוצרת תחושת שותפות גורל.

3. הסרת מחסומים לוגיסטיים ופסיכולוגיים

בתקופות של מתח ביטחוני, היציאה מהבית עלולה להיתפס כסיכון או כמטלה כבדה מדי. החרדה מפני אזעקות בדרכים או הצורך להישאר בקרבת מרחבים מוגנים הופכים את ההגעה הפיזית לקליניקה לבלתי אפשרית עבור חלק מהאוכלוסייה.

הטיפול המקוון מסיר את החסם הזה לחלוטין. הוא מאפשר נגישות לאוכלוסיות מוחלשות, לאנשים עם מוגבלויות פיזיות המוחמרות בזמן חירום, כמו גם לאלו המתגוררים באזורי עימות מרוחקים. זאת ועוד, גם לא בעתות חירום, טכנולוגיות דיגיטליות מהוות כלי קריטי להנגשת שירותי בריאות נפש לכלל האוכלוסייה.

4. הזדמנויות חדשות בתוך הסטינג המקוון

באופן מפתיע, המעבר למסך אינו רק "פשרה", שכן לעיתים הוא אף עשוי לייצר הזדמנויות טיפוליות ייחודיות. מטופלים רבים מדווחים על תחושת ביטחון גבוהה יותר כשהם נמצאים בביתם ובסביבתם הטבעית, מה שעשוי להוביל לחשיפה רגשית עמוקה ומהירה יותר. בנוסף, המעבר לסביבה הביתית של המטופל מאפשר למטפל הצצה נדירה למרחב החיים האישי שלו – דבר שעשוי לספק חומרים טיפוליים עשירים שלא היו עולים בחדר הקליניקה הסטרילי.

כמו כן, שימוש במסכים ובעזרים טכנולוגיים מאפשר גם שילוב של כלים דיגיטליים, כמו שיתוף מסך של תכנים מרגיעים או עבודה עם יומני מעקב מקוונים.

האתגרים: מה הולך לאיבוד בין הפיקסלים?

לצד היתרונות, חשוב להכיר בחסרונות ובקשיים הכרוכים במעבר לטיפול מקוון:

• האתגר הבולט ביותר הוא אובדן הרמזים הלא מילוליים, מחוות הגוף וכל אותן תנועות עדינות ומעודנות, שמהווים חלק בלתי נפרד מהבנת מצבו הנפשי של המטופל, ועלולים לא להיות נגישים למטפל.

• בנוסף, המעבר דורש תקופת הסתגלות טכנולוגית ורגשית. עבור מטופלים מסוימים, המסך מהווה "מחסום" המקשה על יצירת אינטימיות וחיבור רגשי. ישנם מטופלים שחשים כי ללא הנוכחות הפיזית של המטפל, הטיפול מרגיש "פחות אמיתי".

• קושי נוסף בעת חירום הוא שמירה על פרטיות וגבולות במרחב הביתי. מציאת מרחב שקט ופרטי בתוך הבית, כאשר כל בני המשפחה נמצאים יחד בעתות חירום, עלול להיות מאתגר. גם מצד המטפל, ייתכן והדבר יוביל לקושי רב יותר לשמירה על גבולות מקצועיית ולטשטוש בין המרחב האישי למקצועי – טשטוש אליו מומלץ להתייחס באופן מפורש בתוך השיח הטיפולי.

טיפים למעבר מוצלח לטיפול מקוון בחירום

כדי להפוך את המעבר לסטינג מקוון באופן חלק ומועיל ככל האפשר, מומלץ לאמץ מספר עקרונות:

• תיאום ציפיות – שוחחו על החששות מהפורמט החדש. הכירו בכך שזה שונה ושיש צורך בזמן הסתגלות.

• יצירת "קליניקה" בבית – מצאו פינה קבועה, שקטה ומוגנת ככל האפשר. שימוש באוזניות יכול לסייע בשמירה על פרטיות.

• התייחסות למצב בחוץ – אל תתעלמו מההקשר הביטחוני ומהמציאות מסביב. הטיפול המקוון בחירום הוא חלק מההתמודדות עם המציאות, ולא רק תחליף טכני.

סיכום: גמישות כערך טיפולי

היכולת לנוע בין הפרונטלי למקוון היא ביטוי לחוסן וגמישות, גם מצד המטפל וגם מצד המטופל. בעולם משתנה ובלתי צפוי, ובמיוחד במציאות הישראלית של השנים האחרונות, הטיפול המקוון מאפשר לנו לשמור על מה שחשוב באמת – הקשר האנושי והתמיכה הנפשית – גם כשהקירות הפיזיים של הקליניקה אינם נגישים.

בסופו של דבר, הטיפול אינו מוגדר על ידי החדר שבו הוא מתקיים, אלא על ידי המרחב הנפשי שנוצר בין המטפל למטופל. לצד התמודדות ותשומת לב לאתגרים הכרוכים בכך, המעבר למסך בעת חירום הוא עדות ליכולתנו להסתגל, לשרוד ולצמוח גם בתנאים של אי ודאות.

מקורות

https://www.betipulnet.co.il/articles/online_therapy_does_it_really_work/

Barak, A., Hen, L., Boniel-Nissim, M., & Shapira, N. (2008). A comprehensive review and a meta-analysis of the effectiveness of internet-based psychotherapeutic interventions. Journal of Technology in Human Services, 26(2-4), 109-160

World Health Organization. (2022). World Mental Health Report: Transforming Mental Health for All. Geneva: World Health Organization