19.02.26
צוות בטיפולנט
מהי פסיכוזה?
פסיכוזה היא אחת התופעות המורכבות ביותר בבריאות הנפש. עקב סטיגמות וייצוגים שונים בתקשורת ובתרבות, לעיתים קרובות המילה עצמה עלולה לעורר פחד או רתיעה. עם זאת, הבנה מעמיקה של התופעה היא קריטית, שכן זיהוי, ידע מבוסס והתערבות מקצועית עשויים לשנות לחלוטין את מסלול חייו של האדם הנמצא בהתקף פסיכוטי. בכתבה זו נבקש לתאר כיצד נראה התקף פסיכוטי, ומה ניתן לעשות בכדי לסייע לאדם הסובל מהתקף פסיכוטי.
פסיכוזה איננה מוגדרת כמחלה או אבחנה בפני עצמה, אלא משמשת כמונח רחב המתאר תסמין שעיקרו אובדן קשר מסוים עם המציאות. מצב מורכב זה פוגע ביכולת של האדם לארגן את מחשבותיו, להבין את סביבתו ולעבד מידע חושי בצורה נורמטיבית ומקובלת.
פסיכוזה כוללת לרוב שינויים תפיסתיים בולטים, כגון הלוצינציות (הזיות, כמו שמיעת קולות או ראיית דברים שאינם קיימים) ודלוזיות (מחשבות שווא, אמונות חריגות ובלתי מציאותיות). לעיתים היא תכלול גם ביטויים נוספים כמו דיבור לא מאורגן, קשיים מהותיים בחשיבה ואף תנועות גוף חריגות או קפיאה במקום (קטטוניה).
מהו התקף פסיכוטי וכיצד הוא נחווה מבפנים ומבחוץ?
התקף פסיכוטי הוא המצב האקוטי (החריף) שבו תסמיני הפסיכוזה מגיעים לשיאם, ומתרחשת פגיעה של ממש בבוחן המציאות של האדם. במהלך התקף פסיכוטי, האדם עשוי לאבד את ההתמצאות שלו בזמן ובמקום, ולחוות גירויים חיצוניים ופנימיים באופן שונה לחלוטין מזה של סביבתו האובייקטיבית.
במידה ואנו נחשפים לאדם המציג תסמינים של פסיכוזה, האחריות שלנו היא להבין שעבור האדם החווה התקף פסיכוטי, המציאות הפנימית נתפסת כאמת מוחלטת. אם הוא שומע קולות מאיימים או משוכנע שה-FBI עוקב אחריו, תחושת הפחד והמצוקה שלו היא אמיתית ומוחשית לחלוטין, גם אם למתבונן מהצד הדבר נראה תלוש מן המציאות.
יחד עם זאת, לעיתים קרובות התסמינים הפסיכוטיים הנלווים להתקף לא יבואו לידי ביטוי בצורה מאוד ברורה כלפי חוץ, ויהיה קשה לזהות את ההתקף הפסיכוטי. עם זאת, לרוב יופיעו סימני אזהרה מקדימים בשלב המכונה "סיכון קליני גבוה", הכוללים ירידה חדה במוטיבציה, נסיגה חברתית מאנשים קרובים, קשיי ריכוז וחשיבה ניכרים או כל שינוי חד ופתאומי בהתנהגות ובחשיבה.
סימנים התנהגותיים גלויים יותר המעידים על התקף פסיכוטי עשויים לכלול דיבור לא הגיוני, דיבור של האדם אל עצמו, שימוש מוזר ובלתי שגרתי במילים, או קפיצה מהירה ובלתי פוסקת בין נושאים שאינם קשורים זה לזה. כמו כן, תיתכן חשדנות חריגה, תגובות רגשיות שאינן מותאמות לסיטואציה (למשל, השטחה רגשית), והתנהגות או דיבור מיני בלתי הולם.
בנוסף, ייתכנו שינויים קיצוניים בהרגלים יומיומיים, כמו ירידה משמעותית בתפקוד בלימודים או בעבודה, בעיות בזיכרון, רגישות יתר לגירויים כמו אורות חזקים, רעשים ומרקמים, ועוד. זיהוי מוקדם של שינויים אלו על ידי הסביבה הקרובה, ופנייה לעזרה מקצועית, הם בעלי חשיבות מכרעת לעצירת ההידרדרות.
ניפוץ מיתוסים הנוגעים לפסיכוזה
1. אנשים החווים התקף פסיכוטי מסוכנים לסביבתם – אחת הסטיגמות הנפוצות והמזיקות ביותר בתחום בריאות הנפש היא כי אנשים החווים פסיכוזה הם בהכרח אלימים או מסוכנים. בפועל, המציאות המחקרית שונה בתכלית, ואנשים הנמצאים בעיצומו של התקף פסיכוטי כמעט ואינם מהווים סכנה לאנשים סביבם. למעשה, מחקרים מראים כי הם נמצאים בסיכון גבוה הרבה יותר לפגוע בעצמם. פגיעה זו יכולה להתרחש דרך פציעה עצמית, מעורבות בתאונות, הזנחה אישית חמורה או חשיפה לניצול ופגיעה על ידי אחרים בחברה. לכן, המענה הראוי אינו פחד והרחקה, אלא הגנה, תמיכה וטיפול רפואי הולם.
2. פסיכוזה בהכרח מעידה על סכיזופרניה – המקורות להופעת פסיכוזה הם מורכבים ונובעים משילוב עדין של גורמים ביולוגיים, גנטיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. ברמה המוחית, התקף פסיכוטי קשור לרוב ליציאה מאיזון של חומרים נוירו-כימיים מסוימים במוח. פסיכוזה עשויה להופיע כמאפיין של הפרעות נפשיות כמו סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית או שלב מאני בהפרעה דו-קוטבית (ביפולרית). עם זאת, התקף פסיכוטי יכול להיגרם גם מגירויים שאינם מחלת נפש כרונית. טריגרים חיצוניים כמו חוסר שינה קיצוני, שימוש מופרז באלכוהול או סמים (לרבות קנאביס עם אחוזי THC גבוהים), ואפילו צריכת כמויות עצומות של קפאין, יכולים לעורר פסיכוזה. בנוסף, מצבים רפואיים שונים כמו גידולים, דלקות ואף וירוסים שונים קושרו להופעת פסיכוזה במקרים מסוימים.
3. הקשר ההדוק בין פסיכוזה לטראומה – תפקידה של הטראומה בהתפתחות התקף פסיכוטי הוא נושא שזכה לתשומת לב מחקרית נרחבת, ולעתים עורר מחלוקות. אכן, מחקרים בתחום מצאו כי בקרב אלו שחוו התקף פסיכוטי, שיעורי הטראומה בילדות היו גבוהים משמעותית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. כמו כן, פעמים רבות התוכן הפסיכוטי שעולה במהלך ההתקף (ההזיות או מחשבות השווא) קשורות באופן ישיר לתוכן הטראומה שנחוותה בעבר. עם זאת, ההנחה הרווחת היא שאירוע טראומטי יחיד אינו מקושר להתקפים פסיכוטיים, והסיכון לכך גובר במצבים של טראומה מורכבת, או חשיפה למספר טראומות.
4. האם התערבות מוקדמת היא כה קריטית? טיפול מהיר בשלבי הפסיכוזה הראשונים הוא קריטי. מחקרים מעידים בבירור כי ככל שהעיכוב במתן הטיפול מתארך, כך התסמינים נוטים להיות קשים יותר והתפקוד הכללי של האדם נפגע.
כיצד מטפלים בהתקף פסיכוטי?
הטיפול הבסיסי בהתקף פסיכוטי מבוסס לרוב על שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות (בכדורים, נוזל או זריקות), שמטרתן לאזן את הפעילות הנוירו-כימית החריגה במוח. טיפול תרופתי יכול להפחית הלוצינציות בתוך מספר ימים, ולמתן מחשבות שווא בתוך מספר שבועות. לצד הטיפול התרופתי, טיפול פסיכולוגי, ובפרט טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), הוא רכיב בלתי נפרד מהחלמה ארוכת טווח. הטיפול מסייע למטופל לזהות בעצמו את "נורות האזהרה" המבשרות על התקף פסיכוטי נוסף, ולפתח אסטרטגיות התמודדות. בנוסף, מערך שיקומי תומך מסייע לאדם לרכוש מחדש מיומנויות חברתיות ותעסוקתיות, במטרה לשוב לחיים נורמטיביים.
סיכום
התקף פסיכוטי יכול להיות חוויה מבהילה, מבלבלת ומטלטלת עד מאוד, הן עבור האדם החווה אותה מגוף ראשון והן עבור בני משפחתו הדואגים. עם זאת, האחריות המקצועית והחברתית של כולנו מחייבת אותנו ללמוד את העובדות, לנפץ את חומת הסטיגמה האופפת את המונח "פסיכוזה" ולעודד פנייה מהירה לקבלת עזרה ברגע שמופיעים סימני אזהרה ראשונים.
המסר המרכזי והאופטימי ביותר שעולה מהעובדות ומהמחקרים הקליניים הוא שהחלמה היא מטרה אפשרית וברת-השגה. באמצעות התערבות מוקדמת, טיפול תרופתי מותאם, פסיכותרפיה תומכת (לרבות עיבוד אירועי טראומה במידת הצורך) ומערכת תמיכה מלווה – אנשים המתמודדים עם פסיכוזה יכולים לשקם את חייהם ולנהל שגרת חיים פעלתנית, מספקת ומלאת משמעות.
מקורות
https://www.psychologytoday.com/us/blog/beyond-mental-health/202309/the-critical-period-for-psychosis-intervention
https://www.psychologytoday.com/us/basics/psychosis
Arciniegas, D. B. (2015). Psychosis. CONTINUUM: lifelong learning in neurology, 21(3, Behavioral Neurology and Neuropsychiatry), 715-736.
Gaebel, W., & Zielasek, J. (2015). Focus on psychosis. Dialogues in clinical neuroscience, 17(1), 9-18.
