תפריט נגישות
חיפוש

ההפרעות הפסיכולוגיות שלא יכולתם לדמיין

ההפרעות הפסיכולוגיות שלא יכולתם לדמיין

פורסם על ידי יעל לב

רובנו מכירים אי אלו הפרעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות, אשר נוטות להיות נפוצות יותר, כמו חרדה, דיכאון, סכיזופרניה ומאניה דפרסיה. עם זאת, קשה לדמיין את נפלאות המוח האנושי, האחראי על אינספור תופעות פסיכולוגיות שונות ומשונות, אשר רובנו לא מכירים. בכתבה זו ריכזנו עבורכם כמה מההפרעות הייחודיות ביותר המתועדות כיום, חלקן נדירות מאוד ואילו אחרות דווקא די שכיחות, אך רבים לא יודעים לזהותן בשמן. הבה נצלול לטעימה מהעולם המרתק של הפסיכולוגיה האנושית. 

ככה זה כשיש שניים: פסיכוזה משותפת

Sharing is caring, נוהגים רבים לומר, אך האם זה תקף כשמדובר בשיגעון? שיגעון בשניים (ובאנגלית "Shared Psychosis", או בצרפתית "folie deux"( הוא מצב נדיר למדי, בו שני אנשים קרובים מאוד (לרוב בני משפחה או בני זוג) מפתחים "שיגעון" משותף. במקרה מסוג זה, אחד הצדדים מפתח סימפטומים פסיכוטיים, כלומר, מתרחק מהמציאות: שומע דברים שאינם שם, מפתח אמונות חסרות בסיס על העולם, מתנהג באופן ביזארי וכו'. לרוב, מדובר בשני אנשים הנמצאים במערכת יחסים של תלות קיצונית, לעיתים באופן המבודד אותם משאר החברה. לכן, הקרבה הגדולה כל כך ביניהם עשויה "להדביק" את האדם הנוסף בשיגעון, אשר מתחיל להאמין ברעיונות דלוזיונליים אף הוא.
לרוב, הצד הדומיננטי יותר בקשר "מדביק" את הצד השני – הפאסיבי והנתמך. כך לדוגמא, ניתן לדמיין אם ובנה החיים בחווה מבודדת בארה"ב. האם מתחילה לפתח אמונה לפיה תושבי העיר הם סוכנים חשאיים, המעוניינים לפגוע בה בשל כוחות-על בהם היא מחזיקה. הבן, אשר רגיל לאמץ את נקודת המבט של האם, עושה זאת גם, ומצטרף למחשבות הפרנואידיות בהן מאמינה אמו. עם זאת, לא רק שהוא מאמין, אלא שהוא גם מתחיל לפרש את המציאות בהתאם אליהן. כך למשל, הוא עשוי להניח כי מעבר של רכב זר בסמוך לחווה בה הם מתגוררים, מהווה ראיה לכך שאכן בולשים אחריהם.
הטיפול בשיגעון בשניים מתמקד בהפרדת כוחות וכן מתן טיפול תרופתי הולם. כלומר, האדם שפיתח את המצב הפסיכוטי מקבל טיפול תרופתי ייעודי למצבו, ואילו הצד ה"נדבק" מורחק ממנו ומובא לטיפול פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי בסיוע של קרובים אחרים. לרוב, עוצמת ההפרעה תתבטא באופן חריף פחות אצל השני, ולכן הפסיכוזה תעבור ביתר קלות עם ההתרחקות ממקור ההשפעה. זאת ועוד, הפרעה זו מזכירה לנו כי מצב של בידוד ותלות כה קיצוניים בין שני אנשים או יותר עלול להוות בעיה משמעותית בפני עצמה, ולכן כדאי להמשיך את הטיפול גם לאחר שהמצב הפסיכוטי משתפר. במקרים כאלה, חשוב לבחון האם זהו אכן האופן בו שני הצדדים רוצים לחיות את חייהם, או שמא מדובר בכפייה של אחד הצדדים. עוד על התופעה המרתקת הזו ניתן למצוא בעמוד הפסיכופדיה שלנו.

המתים המהלכים: תסמונת קוטאר

הלוקים בתסמונת קוטאר (Syndrome de Cotard) מאמינים כי אינם קיימים או שאינם בחיים. כך למשל, חלק מאמינים שאין להם איברים פנימיים, או שהם למעשה מתים-חיים. לעיתים, תחושות אלה מלוות באמונה כי האדם הוא בן-אלמוות, והרי שאם הוא כבר מת אך בכל זאת ממשיך לחיות, אין סיבה שהמצב ישתנה בהמשך. מקרה מפורסם (הובר, 2012) מתאר גבר בן 32, אשר האמין כי הוא טבע לפני מספר שנים ונשאר בחיים כזומבי בשל קרינה סלולרית. הוא הרגיש שהוא עדיין מתחת למים, וכי כל האנשים שהוא פוגש הם זומבים הנמצאים מתחת למים אף הם. גבר זה הגיע לאשפוז כיוון שתקף אנשים, כאשר הצידוק שלו היה שהוא לא יתקוף לעולם אנשים חיים, אך מותר ואף רצוי לתקוף זומבים. מחשבות ותחושות אלו, אם תהיתם, פחתו לאחר אשפוז ממושך וטיפול תרופתי מתאים.

באופן מובן, תסמונת קוטאר גורמת למצוקה רבה לסובלים ממנה. דמיינו כיצד חש אדם אשר מאמין כי אינו בחיים, שגופו נרקב, וכי אף אחד אינו מבין את שעובר עליו. לכן, אין פלא שחלק מהאנשים עם תסמונת זו עלולים לפגוע בעצמם ואף לבצע ניסיון אובדני. לעיתים, הפגיעה העצמית מתבטאת בהזנחה של הגוף, והרי שאין טעם לטפל בעצמי, לשמור על הגייינה, לאכול ולהיזהר מסכנות אם אני כבר מת. לתסמונת קוטאר יש בסיס ביולוגי חזק, והיא מופיעה לרוב אצל אנשים הסובלים ממצבים פסיכוטיים (למשל, סכיזופרניה או דיכאון פסיכוטי) או מנזק מוחי. כמו כן, נמצא כי ביחס לאוכלוסייה הכללית, אצל החולים בתסמונת קוטאר ישנה שכיחות גבוהה יותר של הידלדלות ברקמה המוחית, במיוחד באונות הקדמיות, הידועות כאחראיות לתהליכי חשיבה מורכבת.

חורים קטנים זה איכסה: טריפטופוביה

מה אתם מרגישים כלפי חורי האוורור של המחשב? פנסים אחוריים של מכונית הכוללים כמה נורות קטנות זו לצד זו? או תצלום קלוז-אפ של תות? טריפטופוביה היא הפרעה המתארת גועל או פחד קיצוניים מחורים קטנים המקובצים יחד. אדם עם טריפטובוביה אשר נתקל באחד החפצים שתיארנו יחווה תגובה רגשית שתנוע מגועל או אי נוחות קלים ועד לבחילה, חרדה או גועל עזים, ואף התקף חרדה של ממש. חלק מהאנשים יוכלו לשאת את התחושות הללו, בעוד שאחרים יסיטו עיניהם, יעזבו את המקום או ימנעו מראש מלהסתכל על חפצים בעלי איכות המעוררת את הקושי.
חוקרים מניחים כי מקורה של רתיעה זו ממקבץ חורים הוא אבולוציוני, אשר נובעת מכך שיש גורמים במציאות החיצונית והפנימית המהווים לנו סכנה, והם אכן בעלי צורה של חורים מקובצים יחד. כך למשל, עורם של חרקים או נחשים ארסיים מסוימים, או מחלות עור כגון אבעבועות. כלומר, במקור מדובר בתגובה יעילה המגנה עלינו מפני סכנה, אך היא עוברת הכללת-יתר המובילה למצוקה רבה. והרי שיעיל להירתע מאדם החולה במחלה מדבקת, אך פחות יעיל להיגעל עד כדי בחילה ממראהו של קלח תירס אשר גרגיריו נאכלו.
טריפטופוביה היא דוגמא להפרעה פסיכולוגית בעלת מקור ביולוגי ברור. כלומר, היא אינה מופיעה על רקע של היסטוריית חיים מסוימת, צורת החינוך בבית, אמונות וכו', כי אם מועברת באופן גנטי. ואכן, הבדיחה על הפסיכולוג שמקשר כל דבר לאמא אינה תקפה כאן; אני לא נרתע מתמונה של תות בגלל שאמא לא התייחסה אלי בילדות, אלא פשוט כי המוח שלי מייצר תחושת רתיעה נוכח גירויים מסוימים (הפרעות נוספות ומוכרות יותר, הנחשבות לבעלות בסיס ביולוגי מובהק, הן למשל OCD והפרעות קשב וריכוז). עם זאת, יש בכך משהו מייאש: אם זה טמון במוח שלי, מה יש לי לעשות עם זה? למרבה המזל, כיום אנו יודעים כי חלק מההפרעות עם בסיס ביולוגי-מוחי בהחלט מגיבות לטיפול, אשר יכול לשפר את המצב באופן דרמטי. אם אתם חווים תחושות של טריפטופוביה ברמה נמוכה, לא חייבים לעשות דבר. עם זאת, אם ההפרעה גורמת לכם לסבל משמעותי או מגבילה את התפקוד, כדאי מאוד לפנות לטיפול מתאים. טיפול פסיכולוגי המבוסס על חשיפה הדרגתית וחוזרת לגירויים בדרגת קושי הולכת ועולה, יוכל לסייע לכם לפתח סבילות לגירויים אלו, כך שעוצמת הרגש שאתם חשים למראם תלך ותפחת, והם לא ישפיעו על חייכם בצורה כה דרמטית. הדברים שתיארנו נשמעים מוכרים? היכנסו לצפות בסרטון שיגלה אם יש לכם טריפטופוביה.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך