14.07.20
צוות בטיפולנט
סיטואציות רבות בחיינו דורשות מאיתנו סבלנות, אך מגפת הקורונה מציבה רף קשה במיוחד ולעיתים אף נדמה כי בתקופה זו היכולת לדחות סיפוקים מידיים עשויה להיות ההבדל בין חיים למוות. מדי יום אנו נאלצים לקבל החלטות לא פשוטות ולהציב על כף המאזניים את הצרכים שלנו אל מול הסיכון הבריאותי הכרוך במימושם. כך למשל, כאשר מתחשק לנו לצאת לשופינג בקניון לשיפור מצב-הרוח אבל הוראות משרד הבריאות דורשות שנצא מהבית רק עבור צרכים חיוניים, נשאל את עצמנו לא אחת - כיצד עלינו לפעול?
לצערנו הרב, ההתלבטויות שלנו לא מסתכמות במסע קניות נחשק והמגיפה הנוכחית דורשת מאיתנו סבלנות בנושאים מורכבים ורציניים הרבה יותר. המציאות החדשה שנקלענו אליה איטית יותר; הזמן לפעמים כמו עוצר מלכת, אנשים מסוגרים בביתם מבלי יכולת להניע שינוי, משלוחים שונים מתעכבים חודשים ארוכים, ובעוד עבור אנשים מסוימים הדבר עשוי להיות מורט עצבים, יש אנשים שהקצב החדש של המציאות לא מפריע להם והם אף מצליחים להתאזר בסבלנות.
מהם המנגנונים הפסיכולוגיים שמאפשרים לאנשים להתנהל בסבלנות?
מחקר חדש מציע, שאנשים שמצליחים להתאזר בסבלנות ״מחווטים״ באופן אחר מרובנו. כלומר, תהליך הבחירה שאנו עושים בין הפקת תועלת מידית לבין תועלת עתידית, קשור לדפוסים מסוימים של פעילות מוחית. יש מצבים בהם עלינו לוותר על תועלת מידית על מנת לזכות בתועלת עתידית גדולה יותר. כמו למשל, כאשר עלינו לשבת וללמוד למבחן במקום ללכת לים עם חברים על מנת לקבל ציונים טובים בתעודת הבגרות שתשפיע על העתיד שלנו. עם זאת, במקביל לכך עשוי להתרחש תהליך נוסף אשר מוביל לתוצאה הפוכה ונקרא 'הפחתת ערך זמנית': ככל שאנחנו נאלצים לחכות יותר עבור תועלת מסוימת, כך הערך שלה בעינינו פוחת. במונחים של וירוס הקורונה, התועלת ארוכת הטווח של הימנעות מהמחלה באמצעות המתנה לחיסון היא פחותה בעינינו משום שהיא דורשת המתנה ארוכה מאוד. התועלת המידית יותר (להמשיך בחיינו תוך נקיטת אמצעי זהירות) על אף שהיא מסוכנת יותר לבריאותנו, נתפסת כאטרקטיבית יותר.
האזור במוח שמעורב בתהליכים אלו הוא 'פיתול החגורה הקדמי' (Anterior Cingulate Cortex) שנמצא בקורטקס, והוא מאפשר לנו לקבל החלטות טובות תוך שליטה בנטיות האימפולסיביות שלנו. כשאנחנו מצליחים לדחות סיפוק מידי עבור תועלת עתידית, האזור הזה במוח עוזר לנו להימנע מהמלכודת של תהליך 'הפחתת הערך הזמנית' ולקבל החלטה שתועיל לנו. אם האזור הזה במוחנו אינו עובד בצורה יעילה מספיק, אנחנו עלולים לפנות לקבלת סיפוק מידי ולזנוח את התועלת העתידית.
10 דולר עכשיו או 26 דולר מאוחר יותר?
במחקר שנערך בנושא הוצעו לנבדקים שתי אופציות: להרוויח 10 דולרים באותו היום, או 26 דולרים לאחר שלושה שבועות. קל להניח שאנשים חסרי סבלנות נוטים לבחור באופציה הראשונה, בעוד אנשים סבלניים נוטים לבחור באופציה השנייה. עם זאת, כאשר לוקחים בחשבון את תופעת הפחתת הערך הזמנית, נראה שהדרך להבחין בין אנשים סבלניים לאנשים חסרי סבלנות נעוצה בהפרש שבין הסכומים המוצעים. אם ההפרש קטן מספיק, הרי שגם אנשים סבלניים יבחרו את האופציה להרוויח כסף באופן מידי. אכן, המחקר מצא שאנשים סבלניים היו מוכנים לחכות לפרס העתידי, אלא אם כן ההמתנה לא הייתה משתלמת. לעומת זאת, חסרי הסבלנות נטו לבחור את הפרס המידי מבלי להקדיש לכך מחשבה רבה מדי, אלא אם כן הפרס העתידי היה טוב מדי כדי לסרב לו.
לסיום
אם נחזור לנושא וירוס הקורונה, המחקר למעשה מציע שהפעילות במוחנו משפיעה על רמת הסבלנות שלנו. אבל חשוב לזכור: גם אם יש לנו נטייה להיות חסרי סבלנות, אנו מסוגלים לעצור ולווסת את ההתנהגות שלנו בהתאם לנסיבות. ככל שהעלויות של התנהלות פזיזה ייתפסו כמסוכנות ומידיות יותר עבורנו, כך גובר הסיכוי שנצליח להתאזר בסבלנות. כך בתקווה, נצליח לשמור ביתר שאת על עצמנו ועל הקרובים לנו.
מקורות
תקציר מאמר שפורסם ב- Psychology Today:
"Let Brain Science Guide Your Brain to be a Bit More Patient"
www.psychologytoday.com/intl/blog/fulfillment-any-age/202006/let-brain-science-guide-your-brain-be-bit-more-patient
