תפריט נגישות

10 כלים להורים: התמודדות עם חוסר וודאות והיעדר שגרה

10 כלים להורים: התמודדות עם חוסר וודאות והיעדר שגרה

דנה הראל - פסיכולוגית התפתחותית

שגרת חוסר הוודאות

חוסר הוודאות כבר הפך לשגרת חיינו, בשנה האחרונה ובפרט כעת – בחודשי הקיץ, כשהילדים בחופש, נתוני התחלואה בקורונה מצריכים שינויים תכופים למדי בהנחיות הבריאותיות, היעדר הידיעה אם שנת הלימודים אכן תפתח ב-1 בספטמבר ובאיזו מתכונת, כשבין לבין חגי תשרי קרובים מתמיד.

חוסר וודאות מוביל לתחושה של אובדן שליטה ותורם ללחץ וחרדה. ניתוק הקשר בין סיבה לתוצאה, היעדר חוקיות, שגרה ויכולת לצפות את מה שיקרה לנו בעתיד הקרוב, מהווים קושי משמעותי בכל גיל, בפרט כשמדובר בתקופה מתמשכת עם היעדר צפי לסיומה. אך בעוד חוסר וודאות מהווה מטרד למבוגרים, בקרב ילדים השפעותיו עלולות להיות משמעותיות ונרחבות יותר. ילדים זקוקים לשגרת יום קבועה ורציפה, שתיתן להם יציבות ומסגרת ברורה להתפתח ולהתעצב בתוכה, החל מהינקות ולאורך התבגרותם.  

אז מה ניתן לעשות בתור הורים בתקופה כה מאתגרת? למרבה המזל, הילדים שלנו קולטים את התגובות שלנו (המילוליות והבלתי מילוליות) ואת דרכי ההתמודדות שלנו ונוטים להגיב אליהם. לכן, יש לנו גם יכולת לפעול ולשפר את הרגשתם באמצעות ההתנהלות שלנו.

  • הורות בעידן הדיגיטלי: 12 צעדים להפחתת התמכרות למסכים
    הורות בעידן הדיגיטלי: 12 צעדים להפחתת התמכרות למסכים
  • חוזרים ללימודים? כמה טיפים להתארגנות בוקר יעילה
    חוזרים ללימודים? כמה טיפים להתארגנות בוקר יעילה
  • זה עובר כל גבול! תיווך גבולות לילדים
    זה עובר כל גבול! תיווך גבולות לילדים

 10 צעדים שיעזרו להתמודדות עם שגרת חוסר הוודאות

1. חשיפה מבוקרת לחדשות – עומס המידע בכלי התקשורת והשיח הער בבית בנושא שינויים וחוסר וודאות, לרוב מובילים לעלייה ברמות הלחץ והחרדה שאנו כהורים חווים ובהמשך לכך, בלחץ שאנו משדרים לילדנו. חשיפה מבוקרת לאותן ידיעות, תוך תיווך בהתאם לרמת ההבנה של הילד, יסייעו לו להבין את הנעשה באופן מרוכך ותמציתי.

2. שמירה על סדר יום ושגרה קבועה במידת האפשר – כשהיום תחום בפעולות קבועות ושגרתיות, רמת הבטחון ותחושת היציבות והשליטה עולות. כשמנגד רמת חוסר הוודאות יורדת. נסו לשמור על סדר יום שכולל ארוחות מגוונות בזמנים קבועים ככל הניתן, כושר גופני, זמן ללמידה, למשחק, להיגיינה ולרוטינה של שינה וערות.

3. שמירה על האהוב והקיים – לצד האתגרים, יש עדיין לא מעט דברים שאתם וילדכם אוהבים לעשות ויכולים להמשיך בכך גם במסגרת הנסיבות המגבילות. ביניהם ניתן למנות שיחות וידאו/ טלפון עם חברים, ספורט, ריקוד, עבודות יצירה, בישול ואפייה, קריאה וכדומה. שילוב אותן פעילויות בסדר היום הקבוע שלכם ושל ילדכם יעשו לכם רק טוב.

4. אופטימיות והסתכלות על חצי הכוס המלאה - כאמור, ילדים שחווים את הוריהם ככאלה המשדרים יציבות ואופטימיות, נוטים להיות מווסתים יותר ולהרגיש טוב יותר בעצמם. בחיים אין רע בלי טוב, ולכן אם נבחר להסתכל על חצי הכוס המלאה, נגלה שהתקופה הזו גם מזמנת דברים חיוביים – זמן לטפח קשרים משפחתיים ולהתעניין בחברים, זמן למנוחה, לארגון וסידור שונה ומרענן של הבית, זמן לארוחות משפחתיות, למשחק משותף, סידור התמונות באלבומים והתרפקות על זיכרונות, הזדמנות ללמוד דברים חדשים שעד כה לא היה לנו זמן פנוי עבורם וזה רק על קצה המזלג.

5. אימוץ הרגלים חדשים – בהמשך לסעיף הקודם, נסו להמציא לעצמכם הרגלים שייחודיים רק לכם ושתפו בכך את כל בני הבית. זה המקום להיות יצירתיים, ליהנות ולחזק את הקשרים בתוך המשפחה. מספר רעיונות לדוגמה: צפייה בסרט מידי שבוע ביום קבוע כשאת הסרט בוחרים בתורות/בהגרלה, תכנון והכנה של ארוחת ערב משפחתית כשכל אחד מבני הבית נרתם לעזור.

6. הציעו טכניקות ואופציות שיסייעו להרגעה – נשימות, מדיטציה, האזנה למוזיקה מרגיעה, הסחות דעת, התמקדות בדברים מהנים. כל אלו תורמים ליצירת הרגעה, שעוזרת להתמודד עם לחץ, חרדה ומצוקה.

7. טיפוח ושמירה על קשרים חברתיים – לשמירה על קשרים חברתיים במסגרת המגבלות העכשוויות (שיחות וידאו, טלפון, מפגש באוויר הפתוח) חשיבות רבה בהתמודדות עם מצבים של היעדר שגרה וחוסר וודאות, שכן קשרים חברתיים מגבירים הנאה, נותנים משמעות, מאפשרים שיתוף ויציבות בתקופות מאתגרות בחיים.

8. תזכורת מהעבר – בזמנים של חוסר וודאות וקושי אצל ילדכם, מומלץ לדבר על תקופות דומות מהעבר, סיטואציות שונות בהם אתם או ילדכם חוויתם חוסר וודאות. נסו לאתר מה עזר להם/לכם בהתמודדות בזמנו. כשנזכרים איך צלחנו תקופות של חוסר וודאות בעבר, יש בכך מסר מרגיע שנוסך בטחון ומשדר – אנחנו בהחלט מסוגלים. אם ילדכם כבר עברו מסגרות חינוכיות בעבר, חוו חוסר וודאות והתאקלמו בהצלחה, הזכירו להם את הכוחות שסייעו להם באותן תקופות וכן העבירו להם את המסר שהם לא לבד וכי אתם לצידם, לאורך כל הדרך.

9. הכנה מקדימה – התייחסות לעתיד על ידי מסירת מידע על המסגרת החדשה של ילדכם ולעתיד לבוא (במידה והדבר אפשרי), יסייעו להפחית את אותן תחושות שליליות הנלוות לחוסר וודאות.

10. שיח רגשי – תקופה מתמשכת של חוסר וודאות עלולה לגבות מחירים לא מבוטלים מילדנו. לעתים, על מנת להחזיר את תחושת השליטה, יגיבו הילדים בהתנתקות, "בריחה" לשימוש יתר במסכים, תגובות בעוצמות רגשיות עזות, בהתנהגות רגרסיבית וחזרה לדפוסים קודמים ובשינויים קיצוניים במצב הרוח. מנעד התגובות ההתנהגותיות, הרגשיות והגופניות רחב ביותר, תלוי גיל ומאד אינדיבידואלי. מכאן, שחשוב לתת מקום לביטוי רגשי על ידי שיח פתוח ומכבד שמתקיים בזמן רגוע. הרשו לילדכם לפרוק את תחושותיהם וזכרו שכל רגש הוא לגיטימי. הימנעו ממציאת פתרונות מיידיים והימנעו גם משיפוטיות או צמצום החוויה של הילד. תנו תוקף לרגשות שלהם ובראש ובראשונה הקשיבו להם. שאלו מה לדעתם יוכל להקל עליהם, נסו להרגיע ולהזכיר שזו תקופה חולפת ושהם לא לבד. נסו לברר מה קשה להם וכן נסו להתחבר לחוויה ולנקודת מבטם. את השיח הרגשי ניתן גם לנהל באופן "עקיף" – על ידי ציור, משחק, קלפים ייעודיים. בנוסף, אפשר ואף רצוי גם לשתף את הילד בחוויות ובתחושות שלכם, באופן שיסייע להם להרגיש שגם אתם מושפעים מהמצב וחווים קשיים, אך עם זאת, אתם יודעים שמדובר בתקופה חולפת שניתן לצלוח אותה, על אחת כמה וכמה כגוף אחד - כמשפחה.

על הכותבת - דנה הראל

פסיכולוגית התפתחותית מומחית, ביבליותרפיסטית ומחברת הספר "שבעה גוונים לקשת" ו"הציור הלא מושלם".

אנשי מקצוע בתחום

טיפול רגשי לילדים

עוד מאמרים שיעניינו אותך