חיפוש

שלום, להתראות ומה שבין לבין: תהליך ההתמודדות עם גירושין

שלום, להתראות ומה שבין לבין: תהליך ההתמודדות עם גירושין

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

נכון לשנת 2002 עמד אחוז הגירושין בישראל על 14.8, בעוד שבשוודיה ופינלנד התגרשו למעלה ממחצית הזוגות הנשואים ובהודו, טורקיה ומקדוניה התגרשו אחרוזים ספורים בלבד.

העלייה בלגיטימיות הגירושין היא שינוי חברתי אשר מאפיין את העשורים האחרונים, וד"ר גלית לזר, עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ומנהלת מכון איזונים לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי, מתארת את הגורמים לשינוי ואת תהליך ההתמודדות עם הגירושין.

לדבריה של ד"ר לזר, ניתן להתבונן על העלייה בשיעורי הגירושין כנובעת מגורמים חברתיים-תרבותיים ומגורמים פנימיים: "ברמה החברתית יש היום הרבה יותר לגיטימציה לגירושין בעוד שבעבר ההתייחסות לנישואין הייתה כאל מוסד קדוש שבושה לפרקו. גם תנועות פמיניסטיות, תנועות זכויות האדם וזרמים אשר מדגישים את ערך הפרט תרמו ללגיטימיות ההחלטה להתגרש, והסיקור הרב שניתן בתקשורת למקרי גירושין מעביר מסר על פיו אפשר ומותר להתגרש.

מעבר לכך, היום אנשים יותר מודעים לעצמם ומצליחים לזהות שמה שהתאים להם בגיל 25 לא בהכרח מתאים גם היום. אנשים מזהים, למשל, שבחרו מתוך לחץ של הסביבה, לחץ להקים משפחה או מתוך צרכים שהיום כבר פחות מתאימים. למשל, אישה יכולה לגלות שבעוד שבגיל צעיר יותר מאוד התאים לה פרטנר דומיננטי שיחזק את הביטחון וידחוף אותה קדימה אך בגיל 45 הדומיננטיות נחווית כתובענית ודורסנית".

מה לגבי המיתוס של משבר גיל המעבר בו אנשים מפרקים "פתאום" זוגיות של שנים?

גיל המעבר מהווה תקופה רגישה גם בעקבות יציאת הילדים מהבית וגם מאחר ובגילאים אלו הרבה אנשים מתבוננים בחייהם, בוחנים האם זו הזוגיות בה ירצו לבלות את שארית חייהם ושואלים את עצמם האם לזה התכוונו והאם כך דמיינו את חייהם. יחד עם זאת, באופן כללי תקופות של מעברים, שינויים או משברים מהווים מבחן לזוגיות מאחר ודורשים מציאת איזון מחודש. אם הזוגיות רעועה מלכתחילה יש פחות סיכוי לעמוד באתגרים, בין אם מדובר בשינויים בעלי משמעות שלילית כפיטורין, מחלה או אובדן ובין אם מדובר בשינויים חיוביים כהתרחבות המשפחה. בהקשר זה, למשל, אנחנו רואים מצבים בהם הולדת הילד הראשון מביאה להיעלמות הזוגיות מאחר ואחד ההורים שוקע בתפקיד ההורי ושוכח שהוא גם בן זוג.

ככה זה כשאין שניים

דיווחי התקשורת על פרשיות גירושין של "סלבריטי" והשערוריות הנלוות להן הפכו אולי לדבר שבשגרה, אך עבור בני הזוג הנפרדים מדובר בתהליך מורכב הדורש היערכות רגשית, בין אישית וכלכלית מחודשת. בני הזוג נפרדים מזהותם כ"בן/בת הזוג של..." ונאלצים להסתגל לשגרת חיים משפחתית חדשה.


תוכלי לתאר את תהליך ההתמודדות עם הגירושין?

התהליך כמובן שונה בין זוג לזוג ובין אדם לאדם ומושפע בין השאר מהשלב בחיים בו נמצאים בני הזוג, מקיומו של פער ברצון של בני הזוג להיפרד, מיכולתם להיפרד ללא מלחמות ונקמנות וכן הלאה. כמו כן, במרבית המקרים יש צד אחד שמוביל את הפרידה וצד אחר שנגרר אליה או נאבק בה. בכל אופן, בשני הצדדים ניתן לראות בדרך כלל מעין תהליך של אבל על הזוגיות שאבדה.

אצל בן הזוג שלא יזם את הפרידה אנחנו רואים בדרך כלל הלם, תחושה של "נכון שלא טוב לנו, אבל מכאן ועד גירושין?!" ולפעמים הכחשה של המצב- "זה רק משבר", היא לא באמת מתכוונת". עם הזמן מגיעים רגשות עצב, כעס, וחרדה מהעתיד- איך הילדים יתמודדו? האם אסתדר כלכלית? מי ירצה אותי אם הוא עזב אותי, איך אמצא זוגיות חדשה בגילי/עם ילדים וכן הלאה. רק בשלב מאוחר יותר יש השלמה וקבלה של המציאות החדשה, הרמת ראש ואפשרות לבחון הזדמנויות וכיוונים חדשים.

חשוב לזכור שלמרות הנטייה להתמקד בצד הנעזב, גם הצד העוזב מתמודד עם תהליכי הפרידה המורכבים אשר פעמים רבות נלווים להם רגשות אשמה, כאב ודאגה לבן הזוג הנעזב והתמודדות עם ביקורת מהסביבה ("אתה הרסת הכל", "תראי כמה פגעת בו" וכד').

מתי כדאי לפנות לסיוע מקצועי?

טיפול יכול לסייע סביב קשיים שונים אשר מתעוררים בתהליך של קבלת ההחלטה להתגרש ויישומה. מאחר ובחלק גדול מן המקרים ההחלטה להתגרש אינה מתקבלת מתוך הסכמה הדדית, זוגות רבים פשוט לא מצליחים להיפרד- לפעמים מתחיל תהליך של פרידות וחזרות חוזרות ונשנות ולפעמים הגירושין מביאים למלחמה ונקמנות אשר מבטאים גם הם חוסר יכולת להיפרד. במקרים אלו ניתן להיעזר בטיפול זוגי אשר אינו מתמקד דווקא בשימור הזוגיות אלא ביכולת לבדוק את האפשרויות ולקבל החלטה מתוך תחושה שבאמת ניסינו הכל וקיבלנו החלטה מתוך מחשבה ומודעות. במידה ומתקבלת החלטה להתגרש, הטיפול יכול לסייע בגישור ובהכוונה לתהליך פרידה פחות "קרבי" ומכאיב. כאשר יש ילדים צעירים, טיפול זוגי או הדרכת הורים עשויים לסייע מאוד- לומדים איך ומתי לבשר לילדים, כיצד לייצר שיתוף פעולה הורי גם אם לא זוגי וכיצד לא לנהל מלחמות על גב הילדים.

טיפול פרטני עשוי לסייע במקרים בהם הפרידה מלווה בהרבה קושי, כאב, פגיעה, דיכאון, חרדה וירידה בערך העצמי, אך גם במקרים בהם אדם חש שהוא מעוניין לעבד ולהבין טוב יותר מה קרה בקשר הזוגי ומה קורה לו בתהליך הפרידה. הטיפול מאפשר עיבוד רגשי של הפרידה, התבוננות במה שהשתבש ובחלקו של כל אחד מבני הזוג בתהליך וכמובן- התבוננות קדימה ומחשבה על האופן בו ממשיכים הלאה, ולא נשארים ב'אבל כרוני' על הזוגיות שאבדה.

לסיכום, אומרת ד"ר גלית לזר, צריך לזכור שגירושין אשר נעשים מתוך מודעות ומחשבה, ולא בחטף ובאימפולסיביות, אמנם עשויים לעורר קושי וכאב, אך גם להוות נקודת מפנה חיובית: "לאורך החיים אנו עוברים תקופות קשות ומשבר מהווה גם מקור לצמיחה אישית אם מתמודדים עמו באופן נכון. מנסיוני, היכולת להיעזר במערכת תמיכה של חברים ומשפחה תורמת מאוד להתמודדות וחשוב לזכור להשתמש בה. חשוב גם לתת מקום לרגשות המתעוררים עם הפרידה אך לדעת להמשיך הלאה ולחזור לשגרת החיים גם אם באופן מלאכותי, בהתחלה".

על המטפלת-ד"ר גלית לזר

היא עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ומנהלת מכון איזונים לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי בשעת משבר.

אנשי מקצוע בתחום

טיפול משפחתי

עוד מאמרים שיעניינו אותך