תפריט נגישות
חיפוש

ריפוי בעיסוק לילדים

ריפוי בעיסוק לילדים

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בזקנתו, כאשר פרויד התבקש להגדיר מהי בריאות נפשית, הייתה תשובתו "היכולת לעבוד ולאהוב". בהתאם לעמדה זו, מקשרים אנשי מקצוע רבים את הבריאות הנפשית לא רק ליכולת לעבוד, אלא גם לאפשרות לחיות חיים של תפקוד פעיל, יצרנות והשתלבות בחברה. בדומה, גם רווחתם ובריאותם הנפשית של ילדים מקושרות ליכולתם לרכוש מיומנויות מתאימות לגילם ולהשתלב בפעילויות תואמות גיל: משחק, למידה ויצירת קשרים חברתיים. כאשר יכולות אלו לוקות בחסר או נעדרות, עשויה התפתחותו של הילד להתעכב והוא עשוי לחוות תסכול, מצוקה ופגיעה בערך העצמי.

מהו ריפוי בעיסוק ולאילו ילדים הוא מתאים?

נכון: הוא עדיין צעיר מכדי לקחת תיק ולפטופ ולצאת למשרד, אבל הילד שלך בהחלט הולך מדי בוקר לעבודה: כבר מגיל צעיר ילדך עסוק בפיתוח כישורים ומיומנויות אשר ילוו אותו בכל שלב מחייו. מיומנויות אלו כוללות כישורים מוטוריים (אכילה עצמאית, ריצה, אחיזת עיפרון), וחברתיים (איך מתחברים לילדים אחרים? למה אסור להצביע על האישה השמנה באוטובוס?), וליכולתו להשתלב במערכת החינוכית בה הוא נמצא.

מרבית הילדים מתמודדים היטב עם משימות אלו ורוכשים מיומנויות מתאימות לגילם, אך כאשר מתעוררים קשיים בנושאים אלו, עשוי טיפול באמצעות ריפוי בעיסוק לסייע לילד. ריפוי בעיסוק הוא מקצוע טיפולי אשר מטרתו שילוב של האדם במארג החיים: בכל גיל, מטרת הטיפול היא שילוב האדם בכל תחומי החיים הרלוונטיים לשלב בחיים בו הוא נמצא- החל מילד המתקשה לאחוז עיפרון או לתפוס כדור, דרך הבוגר המתקשה להשתלב במקום העבודה עקב קשיי קשב וריכוז ועד לקשיש המתמודד עם אובדן יכולות פיסיות וקוגניטיביות. אצל ילדים, ממוקד הטיפול בעיקר ביכולת לשחק, ללמוד וליצור קשרים עם ילדים אחרים.

ילדים מגיעים לריפוי בעיסוק על רקע קשיים המשפיעים על היבטים תפקודיים שונים, אך ניתן לזהות מספר קבוצות קשיים מרכזיות בהן עשוי ריפוי בעיסוק להביא לשיפור ניכר:

בעיות כתיבה: היכולת לכתב באופן שוטף היא יכולת בסיסית וקריטית לתפקוד הלימודי, ולכן בעיות בכתיבה עשויות להביא לפגיעה תפקודית משמעותית. כאשר בעיות הכתיבה נובעות מליקויי למידה הילד עשוי להיעזר בסגל החינוכי, אך כאשר הקשיים נובעים מבעיות ביציבת הגוף, טונוס השרירים (רמת מתח השריר), יכולות מוטוריות, קשיי התארגנות וכד'- ניתן להיעזר בריפוי בעיסוק המתמקד באלמנטים אלו.
הפרעות בויסות החושי: קשיים בויסות החושי עשויים לפגוע בתפקוד הלימודי, החברתי והיומיומי של הילד. במסגרת הריפוי בעיסוק ניתן לשפר את מיומנויות הויסות העצמי ולהדריך את ההורים כיצד לעזור לילד, באופן שיביא להעלאת היכולות התפקודיות ולחיזוק בטחונו והערכתו העצמית.
קשיים מוטוריים: שליטה במוטוריקה גסה ועדינה הכרחית לתפקודו היומיומי התקין של הילד. מוטוריקה גסה מתייחסת ליכולת ההנעה של מפרקים גדולים (רגליים, ידיים) באופן שמאפשר, למשל, קפיצה, זריקת כדור או טיפוס בסולם. מוטוריקה עדינה מתייחסת להנעת מפרקים קטנים כאצבעות, המאפשרת שליטה במיומנויות עדינות ככתיבה ושריכת שרוכים. קשיים מוטוריים עשויים לנבוע ממתח שרירים נמוך מדי, בעיות בתכנון התנועה ועוד, ולגרום לסרבול, ביצועים ירודים, התקלות בחפצים וכד'. ריפוי בעיסוק מאפשר אימון במיומנויות אלו והכוונה לתכנון תנועתי טוב יותר, כאשר המוקד הוא באלמנטים המשמעותיים ביותר לתפקודו של הילד: אם הסרבול מונע מהילד ללכת עם חברים לחוג ג'ודו וכדורגל, הסרבול יעמוד במוקד, ואם עיקר הבעיה היא ברכישת מיומנויות עדינות המביאות לפגיעה בתפקוד הלימודי, המוקד יהיה בתחום זה.
הפרעות קשב וריכוז: הפרעות קשב וריכוז מלוות בדרך כלל לא רק בפגיעה ביכולתו של הילד להישאר קשוב וממוקד במטלות לימודיות, אלא גם בקשיים ניכרים בתפקודים יומיומיים המצריכים התארגנות, תשומת לב ללוחות זמנים, מעבר בין פעילויות, התמודדות עם שינויי שגרה וכן הלאה. מרפא/ת בעיסוק יכול לסייע בהיבטים אלו באמצעות הקניית מיומנויות וטכניקות אשר יסייעו לילד לנהל את עצמו ואת פעולותיו באופן יעיל יותר, שאף מביא פעמים רבות להפחתת החיכוכים והקונפליקטים מול ההורים סביב ביצוע מטלות שגרתיות.
עיכוב התפתחותי: תפקודם של ילדים בעלי עיכובים התפתחותיים נמוך מכפי המצופה לגילם, ובמקרים אלו מסייע הריפוי בעיסוק ברכישת מיומנויות קוגניטיביות, מוטוריות, חברתיות וכן הלאה אותן הילד לא רכש בכוחות עצמו.
הפרעות התפתחותיות: קבוצת ילדים העשויה להיעזר במיוחד בריפוי בעיסוק היא קבוצת ההפרעות ההתפתחותיות הכוללת פיגור שכלי, אוטיזם, אספרגר ועוד. ילדים אלו עשויים לסבול מקשיים הנוגעים למגוון תחומים- מוטוריקה, יכולת התארגנות, מיומנויות חברתיות, קוגניטיביות ורגשיות וכן הלאה. קשיים אלו עשויים להביא לפגיעה תפקודית משמעותית ולפגוע בהשתלבות הילד במסגרות חינוכיות וחברתיות וריפוי בעיסוק מספק לילד ולהוריו כלים להתמודדות משופרת עם הקשיים.

כיצד מתבצע ריפוי בעיסוק?

ריפוי בעיסוק הוא טיפול קצר (כחצי שנה בממוצע), המבוסס על שיפור ההיבט התפקודי. בהתאם,הטיפול נפתח באבחון המותאם לקשיים עליהם מדווחים הילד והוריו. האבחון כולל הן איסוף מידע מהילד והוריו והן אבחון הכולל הערכה של יכולות מטוריות גסות ועדינות, יכולות גרפו-מוטוריות, תפקודים קוגניטיביים ומיומנויות תפיסה חזותית. במידת הצורך נערכת גם תצפית על התנהגות הילד במסגרת החינוכית. במסגרת התהליך האבחוני מזהים את מוקדי הקושי ואת המקומות בהם תפקודו של הילד נפגע במיוחד, ומתאימים תוכנית טיפולית לצרכיו.

מסגרת הטיפול כוללת הדרכה והכוונה של ההורים ועבודה ישירה עם הילד. העבודה עם הילד עצמו כוללת עזרה ואימון בהשגת שליטה במיומנויות הלוקות בחסר: ילד עם קשיים בויסות החושי ילמד איך לגעת בילדים אחרים בצורה פחות חזקה ומכאיבה, ילד עם קשיי התארגנות ילמד כיצד לייעל את תפקודו וכן הלאה. בנוסף, שמים דגש רב על מודעותו של הילד לקשיים ומלמדים אותו לזהות מקומות בהם יותר קשה לו ולהתמודד איתם באופן יעיל יותר.

הדרכת והכוונת ההורים מהווה היבט משמעותי בטיפול, מאחר והם לומדים כיצד להקל על הילד ולעזור לו להתמודד עם קשייו מבלי לעורר בו תחושה שמשהו אצלו לקוי ובעייתי. למשל, מלמדים את ההורים כיצד לתרגל עם הילד מיומנויות שונות ואיך להתאים את הסביבה לקשייו (למשל, איך להכין ילד עם קשיים בויסות החושי לביקור בקניון הומה אדם). במידת הצורך ניתן גם להדריך את הסביבה החינוכית כיצד לעזור לילד. למשל, עוזרים לגננת לזהות כי הילד לא מתכוון להפריע אלא פשוט לא מסוגל לשבת בשקט למשך זמן ממושך, ומכוונים אותה למתן משימות אשר יקלו עליו (למשל, הכוונה להשתתפות בפעילות הצורכת אנרגיות רבות מייד לפני שעת סיפור). כך, יוצרים עבור הילד סביבה המותאמת יותר לצרכיו ובמקביל מלמדים אותו כיצד להתמודד עם קשיים בהם ייתקל. זאת, תוך העברת מסר מכבד ומחזק המצמצם את תחושת החריגות ממנה סובל הילד פעמים רבות עקב קשייו.

עוד מאמרים שיעניינו אותך