חיפוש

קווים לטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

קווים לטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD)

פורסם על ידי ליאור יואל, פסיכולוג חינוכי מומחה

ילדים שבעיות הקשב שלהם, פעילות היתר וליקויי העכבות שלהם מגיעות לרמות מסוימות יכולים להיות מאובחנים כסובלים מליקוי התפתחותי הידוע כ- Attention Deficit Hyperactivity Disorder או ADHD. מקובל לחשוב כי 5-10% מכלל הילדים מקבלים אבחנה זו, אם כי ישנם נתונים המצביעים על אחוז גבוה הרבה יותר.

אפשר לטפל?

טיפול בילדים עם הפרעות קשב וריכוז הינו בדרך כלל טיפול משולב רב תחומי של מספר גישות טיפוליות (רפואי, פסיכולוגי, פסיכו-סוציאלי, חינוכי, משפחתי, פרטני, קבוצתי, הדרכת הורים ועוד) המאגד מספר תחומי ידע (למשל רפואה, פסיכולוגיה, חינוך). בנוסף, הטיפול יכול להתבצע במספר מסגרות שונות- למשל בבית, בבי"ס ובקליניקה.

צריך לטפל?

ילדים לא מטופלים עשויים להציג ולפתח קשיים פסיכולוגים והסתגלותיים נלווים ומשניים בעקבות הפרעת הקשב והריכוז ו"החוויות" שהיא מזמינה. מסיבה זו חשוב ואולי אפילו צריך לטפל! כפי שניתן כבר להבין מהנ"ל, בשל המורכבות של ההפרעה והשלכותיה יכול הטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז להיות מורכב משילוב של טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי, התנהגותי-משפחתי, טיפול חינוכי במסגרת ביה"ס, טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול והתערבויות בסביבה המשפחתית-הורית. ללא טיפול מתאים ולפעמים גם אם מתקיים טיפול מתאים עשויים ילדים עם ADHD לפתח קשיים רגשיים משניים בנוסף להפרעת הקשב והריכוז אשר יחייבו התערבות או פסיכותרפיה פרטנית. במקביל, עשויים להתעורר גם קשיים חברתיים נלווים. במצבים כאלו ניתן להיעזר במסגרת של טיפול קבוצתי לשיפור מיומנויות חברתיות. טיפול קבוצתי עשוי להיות הטיפול המועדף בשל יתרונות הטיפול הקבוצתי גם כאשר אין לילדים אלו קשיים חברתיים, אלא הם סובלים רק מההשלכות של הפרעת הקשב והריכוז.


אז מהם הקשיים הנוספים?

אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז קיימת פעמים רבות תחלואה נלווית נוספת שיש לטפל בה (Pilszka, 2009). כלומר, ילדים אלו סובלים בדרך כלל מקשיים נוספים משניים או קשיים המתעוררים במקביל להפרעת הקשב והריכוז (ילדים אלו עשויים לקבל אבחנה כפולה). כלומר, יש ילדים המאובחנים בנוסף להפרעת הקשב והריכוז עם הפרעת התנהגות (50%), הפרעה מרדנית ומתנגדת, הפרעות חרדה כלשהן, הפרעות בשפה ובדיבור (78%), או ליקויי למידה (40%-70%) בסבירות גבוהה. אבחנות אחרות במקביל לאבחנה של הפרעת הקשב והריכוז כוללות הפרעה בויסות דחפים, הפרעות במצב הרוח, דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASDׂ), הפרעות פסיכוטיות, טיקים ותסמונת טורט. מורכבותם של מצבים אלו מצריכה בדרך כלל התייחסות וטיפול פסיכיאטרי.

ואם אנחנו לא רוצים לטפל באופן "קונבנציונאלי" ועם תרופות?

בנוסף לטיפולים שהזכרתי למעלה, נוספו בשנים האחרונות גם טיפולים אלטרנטיביים "בלתי קונבנציונאליים" להפרעת קשב וריכוז. מחקרים מצאו כי טיפולים אלו זכו למעט גיבוי ותמיכה מדעית (Sattler ,2006). כלומר, קיימים בעולם גם טיפולים אחרים שע"פ החוקרים (Sattler, 2006) נחשבים או עשויים להיות שנויים במחלוקת ואשר קיבלו מעט תמיכה מדעית. אלו כוללים, למשל, דיאטות שונות, תרופות נגד מחלת נסיעה (מחלת ים או תנועה), EEG (טיפול בנזעי חשמל), ביו פידבק, קינסיולוגיה (מניפולציה של עצמות בגוף), אימון אופטומטרי חזותי (כלומר: תרגילים לאימון מעקב של תנועות עיניים), ואימון שמיעתי (כלומר: הגברת היכולת לשמוע תדירויות מסוימות של צלילים).

האם יש טיפול שנחשב אופטימאלי? טוב יותר?

כיום, על פי מחקרים שנערכו בקהילה המדעית, אנו יודעים שהטיפול האפקטיבי ביותר הוא טיפול הכולל היבטים שונים בהתאם ובהתחשב לקשיים והצרכים הספיציפיים של הילד. בהתאם למצב ולסיטואציה, ילד או מתבגר עם הפרעת קשב וריכוז עשוי להזדקק לטיפול תרופתי, תוכנית ניהול התנהגות, קבוצה לאימון מיומנויות חברתיות ו/או התאמות ספציפיות בדרכי למידה בביה"ס. סוג אחר הוא צירוף של טיפול תרופתי משולב בטיפול פסיכו-סוציאלי שיכול להתאים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז קשה וחמורה יותר, לילדים שבנוסף להפרעת הקשב והריכוז מציגים בעיות של תוקפנות או שיש להם בעיות חמורות בבי"ס, כאשר קיימת הפרעה חמורה בתא המשפחתי שנגרמת כתוצאה מהסימפטומים של הפרעת הקשב והריכוז, כאשר בעיות חמורות מתעוררות במהלך היום ובמהלך הלילה ו/או כאשר יש צורך בתגובות מיידיות. טיפולים אלו יכולים להתאים לכל שלושת סוגי הפרעת הקשב והריכוז (ובמיוחד להפרעה המשולבת) ולכל קבוצות הגיל למעט ילדי גן או ילדים אשר קיימת אצלם תחלואה נלוות של הפרעות מוחצנות (למשל: הפרעת התנהגות), פיגור שכלי, או בעיות אחרות הקשורות למערכת העצבים.

לעומת זאת, טיפול פסיכו-סוציאלי עשוי לתת מענה לילדים אשר הפרעת הקשב והריכוז שלהם אינה חמורה כל-כך, לילדי גן, ו/או לילדים אשר בנוסף סובלים מהפרעות רגשיות (internalizing) משניות או קשיים רגשיים משניים (למשל חרדות), לילדים עם קשיים חברתיים ובמקרים מסוימים כאשר המשפחה מעדיפה טיפול פסיכו-סוציאלי.

אפשר לעזור גם לצוות החינוכי בביה"ס או להורים?

מורים והורים יכולים להיעזר במידע לגבי הפרעת קשב וריכוז בנוסף להדרכה בנושא ניהול התנהגות. הורים, למשל, יכולים להיתרם מלמידת טכניקות הורות אפקטיביות יותר. לרוע המזל, במקרים מסוימים מורה זה או אחר (אפילו מורים) או בני משפחה עשויים לא "להאמין ב" הפרעת קשב וריכוז, והם עלולים לסרב לשתף פעולה עם כל סוג של טיפול, ימתחו ביקורת ויחבלו במאמצים של בני משפחה אחרים או מורים אשר מנסים לעבוד עם הילד. בשל כך ליווי והתייעצות בתהליך עם פסיכולוג עשוי להיות חיוני ביותר להצלחה.

אז מה מסכמים?

ע"פ Sattler העיקרון הבסיסי והמנחה בטיפול של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ובעיות דומות) הוא לעזור להם למקד ולשמר רמה אופטימאלית של קשב ועזור להם למנוע תגובות אימפולסיביות (או להביא תגובות אלו לרמת מינימום) על מנת שהם יוכלו ללמוד ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם. בהיבט זה חשובים יצירת סביבה מובנית ומאורגנת אשר תאפשר לחזות מראש את ההתרחשויות, ציפיות ברורות ועקביות תוך מתן של פידבק מיידי (עד כמה שאפשר) בשילוב הטיפולים שהוזכרו לעיל.

התערבויות פסיכו-סוציאליות בילדים עם הפרעת קשב וריכוז צריכות להתמקד במצבים ובקשיים הייחודיים בתחומי היחסים הבין אישיים והחברתיים ובטיפול בקשיי ההסתגלות הספציפיים של הילדים. בהיבט זה חשוב לציין את האבחנה של ברקלי כי התערבויות ארוכות טווח עשויות להיות אפקטיביות יותר מהתערבויות קצרות-מועד. כמו כן, למדנו שהפרוגנוזה טובה יותר בד"כ אצל ילדים בעלי תפקוד שכלי שהינו ממוצע ומעל הממוצע החיים במשפחה תומכת ומטפחת עם דרכי תקשורת והתנהגות שאינן אגרסיביות ואצל ילדים שסיגלו לעצמם (והם בעלי) מערכות יחסים חיוביות וטובות עם קבוצת בני הגיל השווים.


ועוד משהו לסיום...

במסגרות חינוכיות ובתי ספר אפשר גם למנות מנהל מקרה לילד (case manager). אדם זה יכול להיות פסיכולוג ביה"ס או פסיכולוג העובד עם ביה"ס, יועץ ביה"ס, עו"ס ביה"ס, אחות ביה"ס או אפילו אחר המורים. אדם כזה גם יכול לעקוב אחר התקדמותו של אותו התלמיד. בין המטלות של מנהל המקרה, במידה ומתעוררות בעיות, צריכה להיות היכולת להתערבות מיידית בפתרון בעיות העולות, מתן ייעוץ ותמיכה (לתלמיד ולסביבה), מעקב אחר שיעורי בית, לקיחת תפקיד של מקשר בין הצוות החינוכי בביה"ס וההורים ופיקוח תוך מתן עזרה אחר התערבויות אחרות ושונות וההתנהגותיות של התלמיד בביה"ס.

אצל רוב הילדים נמשכת ההפרעה בגיל ההתבגרות ופעמים רבות היא ממשיכה גם לחיים הבוגרים... הטיפול במבוגרים הוא שונה מהותית מהטיפול בילדים אך חשוב לא פחות.

ליאור יואל הוא פסיכולוג חינוכי מומחה העוסק באבחון פסיכולוגי ופסיכו-דידקטי, אבחון וטיפול של ליקויי למידה, טיפול בילדים, מתבגרים ובוגרים עם ADHD, הדרכה וליווי להורים, ייעוץ לצוותים חינוכיים, הרצאות וסדנאות למורים, הורים ובני נוער.
ליצירת קשר: 050-7856516 או lioryoel@gmail.com


ביבליוגרפיה

מדינת ישראל, משרד הבריאות, חוזר המנהל הכללי מס' 8/08 ט' ניסן תשס"ח (14. 4.08). אמות מידה לאבחון הפרעת קב וריכוז (ADHD) בילדים מתבגרים ומבוגרים. משרד הבריאות. ירושלים.

Sattler, J.M. & Hoge R.D. (2006) Assessment of Children: behavioral, Social and Clinical Foundations. Fifths Edition. Jerome M. Sattler, Publishers, Inc. San Diego.

Pilszka, A.R. (2009). Treating ADHD and Comorbid Disorders: Psychosocial and Psychopharmacological Interventions. The Guilford Press. New York.

תחומי מומחיות:
הפרעות קשב וריכוז

אנשי מקצוע בתחום

הפרעות קשב וריכוז

עוד מאמרים שיעניינו אותך