תפריט נגישות
חיפוש

האתגרים של מתבגרים עם ADHD

האתגרים של מתבגרים עם ADHD

פורסם על ידי חנה טאובנבלט

גיל התבגרות הוא גיל ייחודי, שמהווה שלב מעצב בהתפתחות האדם. תקופת ההתבגרות מתחילה בדר"כ כבר בגיל 12 (לעיתים מוקדם יותר) ומסתיימת בסביבות גיל 18-19 (לעיתים גם עד 21-22). תקופה זו מאופיינת בשינויים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים רבים המשפיעים על האדם וסביבתו, בתהליך המעבר מילדות לנעורים ולבגרות. 

בשלב זה מתחילים המתבגרים את פיתוח הזהות האישית, שכולל מיומנויות ניהול עצמי ועצמאי, פיתוח תחומי עניין, כשברקע השקעה דומיננטית במיצוב מקומם החברתי וחיפוש אחר חוויות שיאשרו את גיבוש זהותם. תקופה זו, מאופיינת בהתמודדות של המתבגרים עם השינויים שחלים עליהם באופן אישי, ובמקביל עם דרישות הסביבה.

אצל מתבגרים  עם הפרעת ADHD נוספים להתמודדויות אלו גם האתגרים עם ההשלכות המאפיינות את ההפרעה. אלה עלולים לקבל ביטוי בתחומים שונים בחיי המתבגר בתפקוד האישי, הלימודי והחברתי ולהשפיע על התפקוד היומיומי.

המגזין הבריטי לריפוי בעיסוק British Journal of Occupational Therapy, פרסם  בימים אלה תוצאות מחקר, שמוכיחות את יעילות ההתערבות הטיפולית בשיטת ה-Cog-Fun עבור מתבגרים שמאובחנים עם ADHD.  ממצאי המחקר הראו, שבאמצעות הטיפול רכשו המתבגרים אסטרטגיות  לניהול זמן, שיטות לוויסות קשיים רגשיים, גיוס עצמי למאמץ ועוד. בתהליך הטיפולי הם פיתחו מודעות עצמית והבנה של הקשיים התפקודיים כתוצאה מהלקות, והחשוב ביותר: הם סיימו את הטיפול עם ביטחון ותחושת מסוגלות ביכולת שלהם להתגבר על קשיים בדרך להשגת המטרות.

אז מהי שיטת ה-Cog Fun

שיטת ה-Cog Fun בריפוי בעיסוק נועדה לאפשר לילדים ומתבגרים עם ADHD פיתוח אסטרטגיות ניהוליות ומודעות, שיאפשרו להם לתפקד באופן מיטבי ולמצות את הפוטנציאל שבהם.

לדבר על ה- ADHD

חשוב לשוחח עם המתבגרים על ההפרעה. לחשוף אותם למידע בנושא ולתת מענה לשאלות שונות.

מרבית מהמתבגרים אובחנו בגיל צעיר עם אבחנת ADHD . האם הם יודעים מהי ההפרעה? מה המשמעות שלה? מה הסמפטומים ומה ההשפעה על תחומי החיים השונים שלהם? האם הם יודעים את הסיבה להמלצות לנטילת טיפול תרופתי ? האם הם מודעים ליתרונות של הסובלים מקשב וריכוז? האם הם מכירים עוד אנשים שמאובחנים עם ADHD? האם הם יודעים לבקר ולהבין את ההשפעה של ההפרעה על התפקוד היומיומי שלהם ?

ילדים שגדלו והיום מתבגרים מכירים בתחומים בהם הם יותר חזקים ובאילו שפחות ומפתחים מודעות רגשית לחוויות וההתנסויות שהם עוברים. גיל ההתבגרות מאופיין בתהליכי ניסוי ותעיה, דבר שמשרת את גיבוש החוזקות ותחומי העניין. אך גם עלול ליצור הימנעות לתחומים בהם פחות חזקים.

ההבנה וההיכרות עם ההפרעה, הסימפטומים, ההשפעה על תחומי החיים השונים והשלכותיה מאפשרת למתבגר למקד את מאמציו להתמודדות מדויקת ולאמץ כלים לניהול ההפרעה תוך לקיחת אחריות על תהליכי ההתמודדות. 

שמירה על הרגלים מאוזנים של שינה תזונה ופעילות גופנית

פיתוח והקפדה של הרגלים מאוזנים של שינה, תזונה ופעילות גופנית חשובים לכל אחד. חשיבות שמירת האיזון גדולה אף יותר בגיל ההתבגרות בו הגוף מאיץ את התפתחותו ובמיוחד למתבגרים עם ADHD. 

* יש להקפיד על מינימום שעות שינה בלילה. מומחים מאיגוד השינה הלאומי של ארה"ב קבעו זמני שינה מינימליים בקרב מתבגרים על-פי הפירוט הבא:

גילאי 12-13 - מינימום 9-11 שעות שינה

גילאי 14-17 - מינימום 8-10 שעות שינה

18-25 - מינימום 7-9 שעות שינה

* יש להקפיד על צריכת קלוריות מספקת ותזונה מאוזנת ומגוונת בשיא תקופת הגדילה, בנים בגילאי 12- 16 שנים צורכים בממוצע  3000 קלוריות ליום ובקרב בנות בגילאי 11-15 צורכות בממוצע 2,200 קלוריות ליום. בנוסף, הגוף זקוק לכמות גדולה של חלבון באופן שוטף על מנת לבנות את עצמו וקיימת חשיבות רבה לגיוון בתזונה. 

מתבגרים עם ADHD מאותגרים יותר בשמירה על שינה ותזונה מאוזנים, ביחס לבני גילם. השפעה על ניהול וארגון הזמן, עיכוב תגובה, בקרה, מוטיבציה וקשיים בוויסות רגשי  משפיעים באופן ישיר או עקיף על שמירת הרגלי שינה ותזונה. בנוסף, תופעת לוואי נפוצה בטיפול התרופתי היא דיכוי של התיאבון למשך זמן השפעת התרופה. על אף האתגרים בניהול השינה והתזונה, חשוב להבין שהם הכרחיים וקריטיים בתהליך הגדילה ושמירה על איזון מאפשרת בניה נכונה של הגוף בגיל ההתבגרות, עם מרץ ואנרגיה לעיסוקים השונים.

חשוב לשים לב! שינויים חריגים אצל המתבגרים, כמו ירידה או עלייה דרסטית במשקל, עייפות, היעלמות המחזור החודשי אצל בנות, עצירה בגדילה וכן חוסר מצב רוח ואי שקט יכולים להעיד על חוסר איזון בשינה ו/או בתזונה או קושי אחר שיש להתערב בו. 

ניהול זמן

אפשרו למתבגרים לנהל את זמנם באופן עצמאי, אך תנו להם כלים וסיוע בהתמודדות עם ארגון המשימות והזמן.

בגיל ההתבגרות המתבגרים אחראים  לרוב על הזמן שלהם. המתבגרים מנהלים ומשבצים  בלוח הזמנים שלהם עיסוקים מתחום העניין שלהם לצד חובותיהם בלימודים. 

מומלץ להכיר את צורת העבודה של המתבגר בתכנון, ארגון והוצאה לפועל של עיסוקיו. בהתאם לצורך, הציעו ולימדו אותם לשלב אסטרטגיות שיאפשרו ניהול מיטבי של העיסוקים בתוך לוח הזמנים שלהם. פיתוח של אסטרטגיות לניהול זמן יכולה להביא להספק משימות והישגים, להפחתת לחץ מהאדם והסובב ולתחושת שביעות רצון טובה.

בהפרעת ADHD, קשיים בתפקוד הניהולי בתכנון וארגון, גיוס מאמץ והתמדה שכיחים מאוד ויכולים להביא להתנהגות שנפרש אותה כדחיינות, שכחנות, התחלת דברים ללא סיומם וכדומה. 

ישנם כלים שונים שיכולים לעזור למתבגרים לנהל  זמן. כלי לניהול זמן יכול להיות הקול הפנימי שבתוכם ועד לקולות מהסביבה, כמו: כתיבה וניהול אירועים ביומן, שימשו בלוח שנה, יצירת תזכורות בנייד ותזכורות מחברים ומשפחה. 

קשיבות 

פיתוח הקשב לעצמם ולסביבה.

חשוב לפתח את יכולת הקשיבות לרגע הזה הנוכחי: לזהות בכאן ועכשיו את התחושות, הרגשות והמחשבות באופן מודע, בהיר ולא שיפוטי. 

מוסחות ואימפולסיביות שהם מהסימפטומים של הפרעת ADHD יכולים להביא להתנהגויות וביצוע מעשים ללא מחשבה מעמיקה אודות ההשלכות והתפתחות של קשיים רגשיים. הקשיבות מעוררת את תשומת הלב היכן נמצאת התודעה שלנו, היכן נמצא הקשב שלנו.

לתרגול הקשיבות יתרונות רבים במישור הפיזיולוגי ובמישור הנפשי באופן כללי ובפרט למתבגרים עם ADHD. הקשיבות יכולה לסייע בבחירה היכן למקד את הקשב שלי. מיקוד הקשב תורם למיקוד עצמי,הגברת המודעות של המתבגר או המתבגרת, הפחתת לחץ וחרדה ועלייה ברווחה האישית. דרך תרגול לקשיבות נוכל להפחית דימויים עצמיים שלילים ופרשנות שיפוטית, נוכל לנהל את עצמינו באופן יותר מודע ולהגביר את היעילות האישית תוך הפחתת התנהגות אימפולסיבית ו'/או מתוך לחץ. 

גיוס מאמץ

שוחחו עם המתבגרים על מנת להתמודד עם חוסר המוטיבציה ולגייסם למאמץ. בדקו מהם הנושאים בהם קל יותר לגייס מאמץ ואילו פעולות הם עושים על מנת להתמודד עם הקושי והנחו אותם לשכפל ההצלחה גם בתחומים אחרים.

עבור כולנו קשה לשבת ולעבוד על דברים שפחות מעוררים בנו מוטיבציה וחשק, במיוחד כאשר התגמול שנקבל איננו בעל ערך או משמעות גדולה עבורנו. עבור מתבגרים עם ADHD  היכולת לגייס מאמץ מורכבת יותר ושכיחה. מוטיבציה היא לא הבעיה. הם רוצים להצליח, הם רוצים לבצע את המשימות שלהם. על כן צריך ליצור תשתית לרכישת מיומנויות והתמודדות יעילה, שמבינה שיש מוגבלות, שקשה ושאנחנו עושים כמיטב יכולתנו. 

בדיקת הגורמים שמעוררים רצון, התלהבות ומוטיבציה יכולים לסייע בגיוס מאמץ עבור משימות מורכבות, הדורשות מאמץ רב נקודתי או התמדה לאורך זמן. הצלחה של רתימת המוטיבציה וגיוס מאמץ ישפיע על ההצלחה של המתבגרים ליזום, להתמיד ולבצע באופן מוצלח משימות ואתגרים.

אפשר ללמוד על הגורמים מתוך שיחה פתוחה ומתעניינת. אפשר גם לחקור מתוך אירועים  ולבדוק אלו משימות בוצעו ללא קושי תוך מוטיבציה מירבית ומתוכן ללמוד כיצד המתבגר או המתבגרת יוכלו לגייס את עצמם למאמץ.

לשאול את המתבגר שאלות ולהתעניין בצורה כנה

נסו לעורר שאלות פתוחות. בדרך זו ניתן  לאפשר שיח פתוח ומזמין. חשוב מאד לשאול שאלות, ולא להניח הנחות, שעלולות להיות מוטעות.  

אפשר לשאול "מה אתה חושב?", אפשר להתייחס להתנהגות שנראית לאחרונה "שמתי לב לאחרונה ש... מה קורה?". בזמן השיחה, כדאי לשים לב לאיזון בין שתיקה לבין דיבור אינטנסיבי. התפקיד שלנו הוא לא "לדעת", התפקיד שלנו הוא "לגלות".

התעניינות כנה ולא שיפוטיות יכולה ליצור שיח בוגר וענייני, שיח שיכול להיות גם מחבר ומשמעותי עבור המתבגר ועבורנו.  

בסיכום, האתגרים העומדים בפני מתבגרים ובפרט מתבגרים המאובחנים עם ADHD הם רבים ומורכבים. יישום ההמלצות יכול לסייע בפיתוח מודעות ואימון על אסטרטגיות. אלו יאפשרו התמודדות מוצלחת יותר ויפתחו תחושת סיפוק מול האתגרים העומדים בפני המתבגרים עם ADHD כעת, בגיל ההתבגרות ובהתאם גם בהמשך חייהם הבוגרים.

על הכותבת

חנה טאובנבלט היא מרפאה בעיסוק לילדים ונוער בשיטת Cog Fun לטיפול בהפרעות קשב ריכוז במרכזי ME – Mental Experts ובמרפאת ילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש בנס ציונה.

אנשי מקצוע בתחום

ADHD

עוד מאמרים שיעניינו אותך