חיפוש

נרקיסיזם – לא מה שחשבת

נרקיסיזם – לא מה שחשבת

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

"נרקיסיסט" היא מילה שמשמשת אותנו הרבה. אולי הרבה מדי. כשאנחנו נפגשים עם חבר והוא מדבר רק על עצמו באותו המפגש, ייתכן מאוד שנקרא לו נרקיסיסט בפני חברים אחרים. אנחנו מתייגים אנשים המרבים לצלם תמונות "סלפי" של עצמם כ"נרקיסיסטים" ולאחרונה, תוייג אפילו דור שלם – "דור ה-Y" כ"דור של נרקיסיסטים". אך למעשה, נרקיסיזם פתולוגי, כזה שיוצר לאדם קשיים משמעותיים ביום יום, ובעיקר מקשה על יצירת קשרים בין-אישיים קרובים, הוא תופעה די נדירה. נראה שנרקיסיזם כזה מופיע בשכיחות שונה בין תרבויות שונות, אך פוגע לכל היותר ב-6% מהאוכלוסייה. יש גם תרבויות בהן לא נמצאו כמעט עדויות לאנשים הסובלים מנרקיסיזם, ונראה שבהן התופעה זניחה ואולי אף לא קיימת.

לעיתים קרובות אנחנו מתבלבלים בין אהבה עצמית, יהירות, התנשאות ואפילו ריכוז עודף בעצמי, לבין נרקיסיזם. אך האמת היא שהבלבול הזה מובן והגיוני, שכן כאשר מדובר בנרקיסיזם, ניתן לראות רצף רחב מאוד של תופעות, שחלקן בריאות, מהוות תוצאה של התפתחות טובה בילדות ואפילו מועילות לאדם, וחלקן מזיקות, עלולות לשבש את חיי האדם הסובל מהן ולגרום לו ולסובבים אותו לסבל רב.

נרקיסיזם בריא

כאשר ילד נולד וגדל, הוריו, באופן הטבעי ביותר, מתפעלים ממנו ומרגישים כי הוא מושלם. הם עוטפים אותו באהבה, סיפוק צרכיו והתפעלות מהאופן בו הוא מתפתח וגדל, מהתכונות והמאפיינים הייחודיים לו, ולא פחות מכך גם מהדברים שהוא עושה המאפיינים התפתחות נורמטיבית של תינוק, כמו למשל להתהפך מצד לצד, להתחיל ללכת ולדבר. תיאורטיקנים מתחום הפסיכולוגיה מאמינים כי הנטייה הטבעית של ההורים להתפעל כך מהפעוט, הינה חשובה לצורך ביסוס הערך העצמי שלו; ההורים, שהם הדמויות החשובות, המשמעותיות והגדולות ביותר בשביל הפעוט, האנשים שהוא תלוי ונסמך עליהם – הגיבורים והמגנים שלו, מתפעלים ממנו, שמים אותו במוקד עניינם, מחייכים אליו, מריעים לו, מצלמים אותו, מדברים עליו באהבה וכן הלאה. ההתנהלות הזו יוצרת אצל התינוק את התחושה שהוא ראוי ליחס ולאהבה, שהוא מעניין ומוצלח – בזכות מי שהוא. לצרכים השונים של התינוק להיות נאהב בצורה הזאת, כך שמתפעלים ונפעמים ממנו, קוראים לעיתים קרובות בספרות הפסיכולוגית "צרכים נרקיסיסטיים".

כלומר - צרכים נרקיסיסטיים הם הצורך של כל אחד ואחת מאיתנו שיהיה מי שיסתכל עלינו בהשתאות, שיעריך אותנו, יתפעל ואפילו יעריץ. הצרכים הללו מלווים אותנו גם בבגרות, כך למשל, פסיכולוגים משערים כי אחת ההנאות של אנשים ממערכות יחסים טמונה בכך שבן או בת הזוג מתפעלים מהם ואוהבים אותם. זאת ועוד, הצרכים הנרקיסיסטיים חשובים במיוחד כאשר קשה לנו, כשהערך העצמי שלנו מאותגר. כך למשל – לאחר פרידה, פיטורין ואפילו כאשר אנו מתחילים במשימה מאתגרת במיוחד. במצבים כאלו הערך העצמי שלנו מעט מתערער, אנחנו מרגישים פחות טוב עם עצמנו, ולכן אנו פונים לסביבה שלנו, בצורות שונות, על מנת לקבל חיזוקים ולהעלות את הערך העצמי שלנו.

איך אנו מחזקים את הערך העצמי? יהיו מי שיתקשרו לחברים או אהובים ויבקשו מהם באופן גלוי להזכיר להם שהם טובים. אחרים יספרו לאדם קרוב שהם מרגישים לא מספיק טובים או ממש יסבירו למה הם "באמת" לא טובים, ואז האדם האחר יתרעם וידבר בשבחם. במקרים אחרים, יהיה ניתן להסתכל על אדם אחר שנראה שמצליח יותר, ולמצוא את המקומות בהם דווקא הוא לא כל כך מצליח. יהיו מי שעל מנת לחסות על תחושת חוסר הביטחון, יספרו לכל סביבתם על עצמם ועל הצלחתם, על מנת למנוע את הסיכון שאחרים ישימו לב שאולי הם לא מספיק טובים. כל אחד מההתנהגויות הללו הן התנהגויות שמבקשות לענות על צורך נרקיסיסטי, ולעיתים קרובות – אותו האדם יכול להשתמש בכמה התנהגויות כאלו, באופן התלוי באישיות ובמצב שלו.

מתי נרקיסיזם הופך להיות בעייתי?

כאשר הערך העצמי של אדם שברירי ביותר, כלומר מלכתחילה הדימוי העצמי שלו נמוך ביותר, והוא סובל מרגשי נחיתות ותחושה סובייקטיבית של חוסר נאהבות (כלומר ייתכן שאחרים אוהבים אותו, אך התחושה האישית שלו היא שהוא אינו אהוב באמת), הוא עלול להפוך להיות תלוי בחיזוקים של האחרים או בהשוואה לאחרים (תוך הקטנתם) על מנת להרגיש שהוא בעל ערך. 

אנשים שנרקיסיזם מהווה פן משמעותי באישיות שלהם, המכונים "נרקיסיסטים" חיים בתחושה תמידית של צורך לקבל חיזוקים מהסביבה, לקבל עדות כלשהי לערך שלהם, לשמוע שהם מצליחים, טובים, יפים ונאהבים, שכן עמוק בתוכם הם מתקשים להאמין בכך. הם שואפים תמיד לשלמות כי חוששים שכל דבר פחות מכך יהיה לא מספיק, חשים צורך מתמיד להיות במרכז תשומת הלב ומתקשים להקשיב ולהיות אמפתיים כלפי אחרים. בנוסף, הם לעיתים משווים עצמם לאחרים, תוך שהם מזלזלים באחר, מתנשאים מעליו או מפחיתים מערכו.

מן הצד השני, אותם האנשים לעיתים יראו אחרים, במיוחד אנשים הקרובים אליהם, כמושלמים, כ"הכי טובים בעולם" וחסרי כל פגם, כפי שילד רואה את הוריו בצעירותו – גדולים ומופלאים. עם זאת, בן רגע – באם התגלה באדם האחר פגם או שמא הוא באיזשהו אופן פגע בערך העצמי של הנרקיסיסט (והדבר קורה, באופן מצער, בקלות רבה – שכן הערך העצמי של הנרקיסיסט מלכתחילה שברירי מאוד) – הוא עלול לגלות שהנרקיסיסט אינו רואה יותר דבר מתוך כל הדברים הטובים שמצא בו קודם לכן.

כל זאת קורה בשל כך שהערך העצמי השברירי של הנרקיסיסט גורם לכך שהוא חי בתנועה קיצונית מתמדת בין התחושה שהוא אינו שווה דבר, לבין התחושה שהוא נפלא, מושלם וצריך להיות מוערץ. כמובן ששני הצדדים הללו הם מוגזמים ואינם משקפים את המציאות – בדרך כלל אנשים נרקיסיסטים נוטים להיות אנשים מצליחים, אהובים, ואפילו יפים. כלומר – התפיסה העצמית שלהם, שהם לא מספיקים, לא טובים ואינם ראויים לאהבת האחר היא שגויה. עם זאת, מצד שני, לכל אדם יש מגבלות, ובאופן מצער לא כולנו יכולים להיות טובים בכל דבר ומושלמים.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית או נרקיסיזם פתולוגי

בטווח שבין צרכים נרקיסיסטים בריאים לבין הפרעת אישיות נרקיסיסטית או לנרקיסיזם פתולוגי נמצאים לא מעט אנשים שהערך העצמי הנמוך שלהם גורם להם לחפש מהסביבה חיזוקים לערכם העצמי. עם זאת, כאשר התופעות שתוארו לעיל מתקיימות במינון גבוה ביותר, עד כדי שהן פוגעות בהתנהלות היום יומית של אדם, ייתכן שמדובר במצב בו הנרקיסיזם הינו פתולוגי. כך למשל, אדם הסובל מנרקיסיזם פתולוגי יתקשה ליצור מערכות יחסים עמוקות ומשמעותיות, והסובבים אותו ירגישו לעיתים קרובות שהוא לא מצליח לראות אותם ולהיות אמפתי כלפיהם. בדרך כלל אנשים אלו לא ירגישו או יגידו שהם חשים ערך עצמי נמוך, אלא ירגישו בעיקר שהם נהדרים ומושלמים, אך שאחרים לא רואים זאת מספיק. כאשר אחרים לא יספקו להם חיזוקים, ובמיוחד במצבים בהם אדם אחר יפחית מערכם, יפגע או יזלזל בהם – הם עלולים לזעום, להיפגע ואף לסבול מתחושות קשות ביותר, עד למצבים של דיכאון, תחושת ריקנות, חוסר משמעות ומחשבות אובדניות. כל אלו נוצרים בשל כך שהערך העצמי הוא כל כך פגיע, עד כדי כך שבעל הנרקיסיזם הפתולוגי יתקשה להכיר בערך העצמי הנמוך שלו, וכאשר הערך העצמי שלו נפגע, נוצרת תחושת פגיעות עצומה.

הפרעת אישיות נרקיסיסטית או נרקיסיזם פתולוגי, היא מצב מורכב, שאך ורק פסיכולוג או פסיכיאטר יכולים לאבחן, ואין להקל באבחנה זו. ישנן שיטות טיפול שונות שנועדו לסייע לאדם הסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, והן יכולות להקל על הקשיים שיעלו סביב ההפרעה.

גם למי שאינם סובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, אך חשים כי הערך העצמי שלהם פגיע והם מוצאים עצמם לעיתים קרובות מדי לדעתם זקוקים לחיזוקים נרקיסיסטים, טיפול נפשי יכול לסייע ביותר.

ביבליוגרפיה

McWilliams, N. (1994). Psychoanalytic diagnosis. N.Y.: Gilford Press. 168-188

Kohut's self psychology approach to treating pathological narcissism. Liberman, M. David. Ogrodniczuk, John S. (Ed), (2013). Understanding and treating pathological narcissism. , (pp. 253-268). Washington, DC, US: American Psychological Association, xi, 337 pp.

Pincus, A. L., Lukowitsky, M. R. (2010). Pathological narcissism and narcissistic personality disorder. Annual Review of Clinical Psychology, Vol 6, 2010, 421-446.

למידע נוסף על טיפול בדיכאון 

אנשי מקצוע בתחום

אבחון פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך