תפריט נגישות
חיפוש

7 ממצאים מחקריים לסיוע בהתמודדות עם וירוס הקורונה

7 ממצאים מחקריים לסיוע בהתמודדות עם וירוס הקורונה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

מגפת וירוס הקורונה טלטלה את העולם, אך למרות שזו מגפה ייחודית בהרבה מובנים, יש דברים רבים שאנחנו יכולים ללמוד לגביה מתוך המחקר שכבר נעשה בתחום הפסיכולוגיה על התמודדות עם משברים ואסונות:

השפעת המדיה החברתית

המדיה החברתית עשויה לעורר חרדה רבה יותר בהשוואה לאמצעי תקשורת רגילים

לאחר התפרצות וירוס הזיקה ב-2016, חוקרים מאוניברסיטת אילינוי בארה״ב מצאו שאנשים שקראו על הווירוס במדיה החברתית תפסו אותו כמסוכן יותר. לעומת זאת, כשהסיקור על וירוס הזיקה באמצעי התקשורת המסורתיים התרחב, אנשים נטו יותר לנקוט באמצעי זהירות ומיגון. החוקרים ממליצים להשתמש במדיה החברתית על מנת להגביר את המודעות לווירוס, אבל להשתמש גם באמצעי תקשורת מסורתיים על מנת למנוע בלבול (Chan et al., 2018). 

השפעת אמצעי התקשורת השונים

חשיפה מוגזמת לאמצעי תקשורת מכל סוג עשויה לערער את הבריאות הנפשית

חוקרים מצאו שאנשים שנחשפו לסיקור תקשורתי של הפיגוע במרתון בוסטון ב-2013 חוו יותר סימפטומים של תגובת דחק. כמו כן, חלק מהאנשים שנחשפו באופן מוגזם לסיקור התקשורתי חוו אפילו יותר סימפטומים מהאנשים שנכחו באירוע עצמו (Holman, Garfin & Silver, 2014). החוקרים ממליצים להישאר מעודכנים לגבי החדשות, אבל להגביל את זמן החשיפה לאמצעי התקשורת.

אנשים מקשיבים למידע מהימן

חוקרים שחקרו את מגפת האבולה ב-2014 מצאו שאנשים יודעים להעריך סיכונים בצורה טובה אם מספקים להם מידע מהימן לגבי הסכנה (Fischoff et al., 2018). לכן, על הרשויות לספק מידע מדויק וכן לגבי המצב, גם אם זה עשוי להדאיג את הציבור. 

חוסר שליטה גורם לסטרס

חוקרים מצאו שישנם מספר גורמים שמגבירים פחד בקרב אנשים: כאשר האיום הוא חדש ולא מוכר, תחושות חוסר שליטה וחוסר וודאות, וחשיפה לסיפורים מאיימים על חולי ומוות (Slovic & Peters, 2006). מגפת וירוס הקורונה מכילה את כל הגורמים הללו, ולכן היא מעוררת סטרס כה משמעותי. 

התמודדות עם סטרס במהירות האפשרית יכולה למנוע בעיות ארוכות טווח

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצאו שטיפול מוקדם בתגובות דחק מיד לאחר אירוע טראומטי משפרת את הסיכוי להחלמה (Garfin, Thompson & Holman, 2018).

אל תשכחו את הצרכים של עובדי מערכת הבריאות

מגפת הסארס ב-2003 הובילה לסטרס משמעותי וארוך טווח בקרב עובדי מערכת הבריאות. על מנת לשפר את חוסנם הנפשי של עובדים אלו, חוקרים מאוניברסיטת טורונטו המליצו לספק לעובדים סדנאות תמיכה והתמודדות עם מתחים (Maunder et al., 2008).

הסגר ובידוד עלולים להגביר את הסיכוי לקשיים נפשיים

חוקרים מקינג קולג׳ בלונדון פרסמו לאחרונה גרסה ראשונית של מחקר על ההשלכות הפסיכולוגיות של הסגר. הם מצאו שלהסגר יש השלכות שליליות כמו תגובות דחק פוסט-טראומטיות, בלבול וכעס. על מנת להפחית את ההשלכות השליליות, החוקרים ממליצים שהרשויות יעשו כמיטב יכולתן כדי לקצר את זמני ההסגר עד כמה שניתן. כמו כן, יש לספק מידע ברור לגבי נהלי ההסגר, ולוודא שלאנשים שנמצאים בבידוד יש גישה למצרכים חיוניים (Brooks et al., 2020). 

המחקר יכול לספק לנו גם מידע לגבי סיוע לילדים בזמן שבתי הספר לא פועלים: חוקרים ממליצים להקפיד על תקשורת פתוחה בין הורים לילדים, לספק תכנים לימודיים מקוונים ולהשתמש בשירותים פסיכולוגיים מקוונים על מנת לסייע לילדים להתמודד עם סטרס וחרדה (Wang et al., 2020).

מקורות:

תקציר מאמר מה-American Psychology Association:

Seven crucial research findings that can help people deal with COVID-19

www.apa.org/news/apa/2020/03/covid-19-research-findings

אנשי מקצוע בתחום

חרדה

עוד מאמרים שיעניינו אותך