תפריט נגישות
חיפוש

מי יציל את המציל?

מי יציל את המציל?

פורסם על ידי תמי קויפמן

שחיקה וטראומה משנית בקרב בני משפחה המתמודדים עם מחלה נפשית של יקירם, ובקרב מטפלים ואנשי מקצועות הבריאות העוסקים בלווי ובטיפול בנפגעי נפש

א. שחיקה וטראומה משנית בקרב בני משפחה המתמודדים עם מחלה נפשית של יקירם

בני משפחה המלווים במשך שנים את יקירם הסובל ממחלה נפשית נחשפים למציאות שיש בה לחץ ודחק אובייקטיבי וסובייקטיבי, מרכיבים טראומטיים, מרכיבים של אבל ואובדן וסבל מתמשך.
בהיות בני המשפחה המלווים העיקריים והקרובים ביותר, ובהיותם חשופים למחלה לאורך זמן, עלולה להתפתח אצלם טראומה משנית, שחיקה, תשישות ועייפות פיזית, נפשית - רגשית, מנטאלית, תחושת כישלון, חוסר סיפוק וחוסר אונים.

טראומה משנית

טראומטיזציה משנית היא תופעה שנגרמת עקב הלחץ הנובע מטיפול בטראומה או בסבל של אנשים. זו חשיפה עקיפה לטראומה, לאבל ולאובדן דרך חשיפה לטראומה, אבל ואובדן של אדם אחר. אנשים שנחשפים באופן אינטנסיבי למצבי לחץ יהיו בסיכון מוגבר לפיתוח סימפטומים הקשורים ללחץ ומתח, ולפגיעה כרונית בתפקודם.
בתהליך ההתמודדות עם המחלה הנפשית, בני המשפחה הקרובים מלווים, מכוונים ותומכים בחולה ונשארים קרובים אליו מתוך דאגה, אהבה ואחריות. הרצון "להציל" את החולה ממחלתו מלווה בפנטזיית הצלה שמתלווה אליה אמונה שככל שיעשו יותר כך יגדל הסיכוי לריפוי.
חלקם הופכים ל"מטפלים ראשיים ובלעדיים" ונשאבים ל"מעורבות יתר" המלווה בהזדהות מוחלטת עם החולה ועם סבלו, מפתחים קשר סימביוטי שיש בו נאמנות ומחויבות עד ויתור על חיים נפרדים בעלי משמעות והסיכוי של חלקם לפתח "טראומה משנית" גדול.
המטפלים העיקריים נקראים "הקורבנות הסמויים" של המחלה הנפשית. קורבנות סמויים מאחר ועיקר הטיפול והדאגה הם לחולה עצמו בעוד שהמטפלים העיקריים משלמים לעיתים מחיר כבד על הטיפול המסור שעלול להתבטא בפגיעה פיזית, נפשית ורוחנית, אך הם עצמם אינם פונים לטיפול ולשיקום ואינם מוכרים כנפגעי המחלה.
לצד "טראומטיזציה משנית" אנו פוגשים בתופעת השחיקה.

שחיקה

שחיקה נפשית מוגדרת "כתחושת תשישות רגשית, גופנית, רוחנית הנגרמת מחמת עומס נפשי מתמיד ונמשך".
למרות התשוקה והתקווה להציל את החולה, מתחילים להתפתח אצל בני המשפחה עייפות, תסכול ואכזבה הנובעים מהעובדה שלמרות ההשקעה המרובה אין הבראה ולעיתים אף מתקיימים משברים חוזרים שמחמירים את מצבו של החולה. מצב זה יוצר תסכול שכדי להתמודד עימו מתפתחים רגשות של כעס וחוסר אונים, מצוקה רגשית, עוינות וביקורתיות כלפי החולה כלפי הגורמים המטפלים וכלפי העצמי שנכשל במשימה.
חלק מבני המשפחה מפתחים עמדה פריפריאלית ולעיתים מתרחקים פיזית "מאזור הסכנה", מתנתקים רגשית, נמנעים מלקבל ולהכיר במחלה ובמה שנדרש כדי להחלים.

דוגמאות למשפטים ותפיסות שיכולים להצביע על סיכון לפתח שחיקה וטראומה משנית בקרב מטפלים בני משפחה:

אם לא אמשיך לעשות עבורו/ה אף אחד לא יהיה שם בשבילו/ה
הכול תלוי רק בנו, אנחנו ההורים שלו/ה.
כמה שאשקיע יותר יש יותר סיכוי להבראה.
אני יודע/ת שהבן/ת שלי יבריאו זה רק עניין של זמן.
היום אני יודע מספיק בשביל לעזור לו ומעכשיו זה תלוי בי.
אני מאמין שחברים מבינים אותי שאני לא יכול להיפגש איתם כי אני עסוק במשהו הרבה יותר חשוב.
הכול התגמד: ילדים, נכדים, חברים, העיקר שיהיה בריא.
בתהליך זה מתחדדים קונפליקטים כמו: מחויבות ונאמנות לעצמי מול מחויבות ונאמנות לאחר, שמירה על ערכי המשפחה והמסורת מול שמירה על ערכי העצמי, ערכי אוטונומיה מול ערכי תלות, ריחוק והיפרדות מול קרבה ומעורבות, הגנת יתר לעומת הימנעות, הכחשה לעומת אבל ודיכאון.

דרכים להתגבר: מניעה והתמודדות
מי יציל את המציל

ההמלצות לבני משפחה השקועים בעומס האובייקטיבי והרגשי בהתמודדותן עם בן המשפחה החולה במחלה ממושכת (פיזית, רגשית)

1. ברמה האישית

• יציאה מהבדידות ושמירת הסוד - אל תישארו לבד.
• למידת הנושא - ידע הוא כוח.
• הצבת גבולות בין האני לאחר.
• מעבר מהזדהות וחמלת יתר ל"אמפתיה חיובית".
• הצבת יעדים ומטרות אישיות לחיים מעבר למחלת בן המשפחה ופעולה להגשמתם.

2. ברמה המשפחתית

• התמודדות משותפת - חלוקת משאבים ותפקידים.
• בניית "תקשורת יעילה ומקדמת" בין חברי המשפחה.( כמו: פתיחות, מסרים ברורים, תמיכה וקבלה, הימנעות מעוינות וביקורתיות )
• קידום וחיזוק הלכידות המשפחתית מעבר לנושא הטיפול בנפגע הנפש.

3. ברמה החברתית - קהילתית

• קבלת סיוע ותמיכה מהסביבה החברתית - קהילתית.
• קבלת סיוע מהגורמים המטפלים והמשקמים.
• יצירת קשרים עם " שותפים לדרך".
• התגייסות ופיתוח מנהיגות ועשייה בתחום, לקראת יצירת שינויים חברתיים.

ב. שחיקה וטראומה משנית בעולם העבודה, בקרב מטפלים ואנשי מקצועות הבריאות

תסמונת השחיקה והטראומה המשנית בעולם העבודה אצל רופאים ואנשי מקצועות הבריאות והטיפול היא שם כולל לקבוצה של תסמינים הקשורים לדחק ( stress ).

טראומה משנית בקרב אנשי מקצוע

עבודה טיפולית עם אוכלוסיות שונות חושפת את המטפלים לחוויות, אירועים וסיפורי חיים אישיים של מטופליהם. חשיפה זו יכולה לעורר בקרב מטפלים מגוון של תגובות.
מחקרים שנערכו בעשור האחרון על חוסנם האישי של אנשי מקצוע בתחום הטיפולי והסעודי הצביעו כי רבים מהם נמצאים בסיכון משמעותי לפתח סימפטומים של שחיקה ו" טראומטיזציה משנית" ("תשישות עקב חמלה יתרה") שעלולים להשפיע על חייהם האישים והמשפחתיים ולפגוע בתפקודם המקצועי.
מדובר בתהליך, שבמהלכו עוברת החוויה הפנימית של המטפל שינוי שלילי, עקב מעורבות אמפאתית ועיסוק יתר ברגשותיהם של מטופליהם.
"תשישות עקב חמלה יתרה" הוא מושג שתקף כאשר דנים במטפלים בנפגעים במצבים כרוניים, פסיכיאטריים או גופניים. הרופא, המטפל הקליני, המלווה המעורב עד לסבל המתמשך של מטופליו עלול לסבול תוך כדי טיפול זה כאב ממושך ומשתלט שיש בו כדי להקשות עליו בהצבת גבולות, בקבלת החלטות, וכן לפגוע בתחושת הביטחון המקצועי שלו.
טראומה משנית, שאינה מטופלת, יכולה אף לגרום לאיש מקצוע לעזוב את עיסוקו, שכן היא מכינה את הקרקע לשחיקתו כאיש מקצוע, בשל אובדן תחושת הזהות שלו כמסייע אפקטיבי או בשל "עצבות הנפש", המאפיינת את הפגיעה הרוחנית שגורמת הטראומה המשנית.
סימני התשישות עקב "חמלה יתרה" דומים לסימני השחיקה אך מתלווים אליהם מרכיבים רגשיים הקשורים לטיפול בנפגע. במצב זה נוכל לשמוע משפטים כמו: "אני לא יכול יותר, אין לי כוח, תיקחו את המקרה הזה ממני, אני מותש, רק הגעתי ואני כבר חושב על סוף היום, לא נשאר לי מה לתת, סחטו אותי לגמרי".

שחיקה

הספרות המתייחסת לשחיקה אצל מטפלים ממקצועות הבריאות מתארת שלושה תסמינים המופיעים יחדיו:
א. תשישות רגשית ועייפות
ב. התייחסות מכאנית (כאל חפץ) אל האחר (אל המטופל), קושי לראות את הסבל של הפונה, ושימוש בציניות להרחקת תחושת הדחייה.
ג. תחושת כישלון, יעילות נמוכה, פקפוק לגבי היכולת לעזור וירידה בערך העצמי.
מרכיבים אלו מהווים תמונה שלמה של תסמונת השחיקה אך חשוב לזכור כי אנשי מקצוע יכולים להיות שחוקים ברמות שונות ולענות על אמות מידה אלו באופן חלקי.

בעולם העבודה - התמודדות עם שחיקה ועומס יתר

המלצות לעובדים השקועים בעומס האובייקטיבי והרגשי בהתמודדות שלהם עם חולים ובני משפחה המתמודדים עם מחלה ממושכת (פיזית, רגשית)

ברמה האישית

• בחינת ערכים ומטרות מקצועיים - האם המטרות המקצועיות מציאותיות ואפשריות או לחילופין הם בבחינת "דון קישוטיים"
• היכולת לשאוף להיות ":good enough ......"
• יכולת ומוכנות לטפל בסבל של עצמנו / לקבל עזרה
• יצירת גבולות בין השקעת מאמץ במציאת הגבולות ובשיקום שווי המשקל בין החיים המקצועיים לבין החיים הפרטיים.
• הסתייעות באנשי צוות נוספים - התחלקות בעומס ובלחצים.

ברמת הארגון

• פעולות קידום והסברה של הנהלת הארגון בנוגע לנושאי דחק ושחיקה
• אחריותו של הארגון להכיר בתופעת השחיקה ותשישות החמלה. (מתן לגיטימציה למצבי תסכול ומשבר בקרב העוסקים במלאכה, איתור עובדים שחוקים ומתן מענים הולמים)
• קידום וחיזוק לכידות צוותית
• הבטחת חלוקת שווה או סבירה של נטל העבודה בין חברי הצוות.
• יצירת סביבת עבודה אוהדת מובנית ויציבה.
• מתן לווי והדרכה לעובדים.
• עידוד עובדים לקחת חלק בימי עיון, לימודים והעשרה.

שותפים לדרך

מתוך האמור אנו יכולים ללמוד כי עומס, לחץ ושחיקה הם מרכיבים מרכזיים הנוכחים במרחב הטיפול באדם הסובל מטראומה חד פעמית או מתמשכת, ממחלה נפשית או פיזית ממושכת וכרונית. מרכיבים אלו יוצרים חשיפה לסבל וכאב בלתי נמנעים שאיתם על המטפל מקרב בני המשפחה, והמטפל מקרב מקצועות הבריאות (רופאים, עובדים סוציאליים, אחיות, עובדי שיקום) להתמודד.
כדי להתמודד עם הפגיעות הפיזית, מנטאלית, רגשית ורוחנית וכדי ליצור מרחב אישי "בטוח דיו", מרחב מתפקד, סקרן, נוכח ומסופק על העוזר והנעזר לפתח לעצמם סביבה מתאימה, אישית,משפחתית וחברתית שתתמוך ותהווה משאב נגד שחיקה ועומס יתר. סביבה שיהיו בה מרכיבים שיסיעו בחידוש עניין, להט ומשמעות בחיים.

בבילוגרפיה 

• איילה מלאך פיינס, "שחיקה בעבודה, , הוצ' מודן, 2011, תל אביב.
• ברגר, ר. טראומטיזציה משנית עבור מטפלים באוכלוסיה פורנסית וויקטימולוגית עמ' 3 ,בתוך "טראומטיזציה משנית", חוברת תקצירים של יום העיון השנתי של האגודה לקרימינולוגיים קליניים בישראל, תל אביב
• נטשה זסלבסקי, טראומטיזציה משנית בקרב מטפלות בפוגעים מינית, עמ' 5, 6, בתוך "טראומטיזציה משנית", חוברת תקצירים של יום העיון השנתי של האגודה לקרימינולוגיים קליניים בישראל, תל אביב
• סטנלי רבי, בנימין מעוז, יובל שורר, אנדרה מטלון, (2010) משיב הרוח, פרק 3, 40 - 28, הוצ' רמות, תל - אביב
• קויפמן, ת. ( 2011). שותפים לתקווה. 
• קויפמן, ת. (2007). כוחות מעכבי שינוי ומקדמי שינוי בהתמודדות משפחות של נפגע נפש. 

Samuel Wood - Compassion Fatigue: Caring for the Caregiver

אנשי מקצוע בתחום

התמודדות עם מחלות פיזיות

עוד מאמרים שיעניינו אותך