תפריט נגישות
חיפוש

לרגל יום הזיכרון: התמודדות עם דאגה לחייל

לרגל יום הזיכרון: התמודדות עם דאגה לחייל

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

יום הזיכרון מוקדש לחללי צה"ל ופעולות הטרור, אך בין סיפורי השכול והגבורה אנו שומעים גם את סיפורי הדאגה והחרדה של משפחות הנפגעים. סיפוריהם של הורים, של בנות זוג ושל חברים אשר במהלך שירותו הצבאי של הבן התמודדו עם האימה מפני הגרוע מכל. גם היום אימה זו היא מנת חלקן של משפחות רבות אשר יקיריהן משרתים שירות קרבי בצה"ל, וכתבה זו מוקדשת למשפחות אלו.

דאגה או חרדה?

דאגה וחששות הנלווים לשירות הצבאי של הבן הן תגובות טבעיות: הבן, עד לא מזמן תיכוניסט שהכנת לו סנדוויצ'ים בבוקר, לובש מדים, יוצא מחזקת המשפחה המגוננת ועובר לסביבה חדשה, בלתי מוכרת ולעיתים גם מסוכנת באופן פוטנציאלי. במובן זה קל להבין מדוע השירות הצבאי מלווה בחרדה ודאגה של בני המשפחה, ובמיוחד לאור המצב הביטחוני הרגיש בו מצויה ישראל באופן תמידי. יחד עם זאת, בחלק מן המקרים הדאגה המובנת והנורמטיבית מתפתחת לבעיית חרדה אשר פוגעת באיכות החיים ו/או בתפקוד השוטף.
כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים ייתכן ומדובר בחרדה ולא בדאגה:

  • עוצמת החרדה והאינטנסיביות שלה אינן תואמות את מידת הסיכון בה מצוי החייל.
  • החרדה גורמת למצוקה נפשית מתמשכת אשר יכולה להתבטא באי שקט, שינויים בדפוסי האכילה והשינה, ירידה בחשק המיני, בעיות פסיכוסומאטיות וכן הלאה.
  • החרדה גורמת לפגיעה בתפקוד היומיומי עקב היעדר ריכוז, כוחות או עניין
  • מרכזיות החרדה מביאה להזנחת תחומי עניין, פעילויות וקשרים משפחתיים/זוגיים
  • החרדה מביאה להתנהגויות בלתי מותאמות כטלפונים מוגזמים לבן, ביצוע פעולות וטקסים מתוך מחשבה שאלו ימנעו פגיעה בבן או חיבור בלתי פוסק לאמצעי התקשורת
  • החרדה מתפשטת לתחומי חיים ובני משפחה נוספים (למשל, מניעת יציאה לטיולים שנתיים של האחים הצעירים).

דאגנות יתר: למה זה קורה?

לכל הורה לחייל קרבי יש סיבה מוצדקת לדאגה, אך רק אצל חלק מההורים הדאגה הופכת לחרדה אשר ממלווה במצוקה נפשית ופגיעה בתפקוד. מדוע זה קורה?

חלקנו מועדים יותר לחרדה מסיבות גנטיות ומסיבות הקשורות לנסיבות חיינו ולאירועים שחווינו. כך, אנשים אשר חוו לאורך חייהם אובדנים, טראומות או אירועי חיים מלחיצים רבים עשויים לפתח לאורך השנים מנגנונים של דריכות יתר לקראת "כל צרה שלא תבוא". פעמים רבות מחירם של מנגנונים אלו הוא חרדה ודאגנות מוגברת, ובפרט כאשר המציאות האובייקטיבית מספקת סיבה ממשית לדאגה.

גורם נוסף אשר קשור לא פעם לחרדה מוגברת לשלומו של החייל הוא צורך מוגבר בשליטה. אותם אנשים המכונים לא פעם "קונטרול פריק" רגילים לנהל את חייהם באופן שיקנה להם תחושת שליטה על עצמם ועל הסובבים אותם ובדרך זו מייצרים תחושת ביטחון לגבי שלומם של יקיריהם. הגיוס לצה"ל מנפץ לא פעם את אשליית השליטה והיכולת להגן על הבן, ועל כן מביא לעלייה ניכרת בחרדתם של המורגלים לחוש כי הם בשליטה מלאה.

בחלק מן המקרים מסתתרים מאחורי החרדה ומלבים אותה רגשות נוספים. כך, לדוגמא, כאשר האדם החרד מתקשה להכיר גם ברגשותיו השליליים כלפי החייל, אלו עשויים להיות מומרים לתחושות של חרדה ודאגה מוגזמת לשלומו. כך, למשל, תסכולים וכעסים טבעיים על הבלגניסטיות של הבן, על שהוא שוכח להתקשר ואף על בחירתו להתגייס לקרבי למרות שהדוד סידר לו תפקיד במודיעין- עשויים להיות מודחקים ולהופיע בדמות דאגות מוגברת, כאשר קיים קושי להכיר בהם ולחוות אותם.

בשורה התחתונה, על אף שדאגה היא תגובה טבעית של בני משפחה רבים, חרדה מוגברת ומוגזמת לשלומו של החייל עשויה להעיד על צורך בעזרה מקצועית. במסגרת ייעוץ מקצועי ניתן להבין את שורשי החרדה, להקל על המצוקה הנלווית לה ולצמצם את ביטוייה הסימפטומטיים וההתנהגותיים, אשר באופן פרדוקסלי פוגעים לא פעם בקשר עם החייל בו ממוקדת הדאגה.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים ,ייעוץ להורים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך