חיפוש

כן, דווקא עכשיו: טיפול במחלימים מסרטן

כן, דווקא עכשיו: טיפול במחלימים מסרטן

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

על פניו, שלב החלמה הוא השלב הפשוט ביותר להתמודדות של מחלת הסרטן: הלם הגילוי הראשוני, סכנת החיים המיידית והטיפולים הקשים והאינטנסיביים כבר חלפו, ונותר רק להסתגל מחדש לשגרת החיים. אלא שבפועל, מדובר בתקופה מורכבת לא פחות אשר מלווה פעמים רבות בקשיים רגשיים ובין אישיים. על ההתמודדות בתהליך ההחלמה מסבירות עדי וינטרוב-ברכה (M.S.W) וד"ר יאירה חממה-רז ( (Ph.Dהמתמחות במתן טיפול פסיכו-אונקולוגי: טיפול פסיכו-סוציאלי המכוון לליווי החולה ובני משפחתו במהלך ההתמודדות עם מחלת הסרטן ומחלות קשות נוספות.

פתאום באמצע החיים: התמודדות עם מחלת הסרטן

פתאום, באמצע החיים, מתעורר החשד למחלה. עוד פנייה לרופא, עוד בדיקת דם והנה- אדם "מהשורה" שמנהל שגרת חיים רגילה נאלץ להתמודד עם סכנה ממשית לחייו. אנשים מתמודדים עם קבלת האבחנה ועם הליכי הטיפול באופנים שונים בהתאם לאישיותם ומערכות התמיכה שלהם, אך יאירה ועדי מצביעות על מספר מאפיינים המשותפים לתהליך ההתמודדות: "בשלבים הראשונים של החשד למחלה ואבחונה, אנו רואים ניסיונות אינטנסיביים להחזרת תחושת השליטה האישית. אנשים עסוקים בחיפוש מידע באינטרנט, בחיפוש אחר המומחה ובית החולים הטובים ביותר ובמקביל- בשאלה למי לספר, ועד כמה ואיך לשתף במצב הרפואי. במהלך הטיפולים אנו רואים עיסוק אינטנסיבי בדיאלוג עם "זהות החולה"- חלק מהאנשים ילחמו בכל דרך כדי לתפקד ולשמור על שגרת חיים נורמטיבית ככל האפשר וחלק יתנו לעצמם להישען ולהיעזר יותר. בשלב זה, האדם עצמו והמערכת המשפחתית המקיפה אותו יתמקדו בשיפור המצב הבריאותי, באופן שלא פעם יבוא על חשבון היבטים אחרים של החיים הפרטיים, הזוגיים והמשפחתיים. האווירה המשפחתית משתנה בהתאם לתנודות במצב הבריאותי , המשפחה כולה והחולה בפרט נאלצים להסתגל לתפקידים חדשים- פתאום אמא שלי מעורבת בחיי ילדיי הרבה יותר ממני, פתאום הקשר הזוגי אינו שוויוני וכן הלאה. שינויים אלו, באופן טבעי, מעוררים מגוון רגשות של אשמה, פחד, כעס וכאב".

האם ניתן להעלות על הדעת התמודדות מורכבת יותר מזו? לטענתן של יאירה ועדי, שלב ההחלמה מעמיד את המחלים בפני אתגרים מורכבים לא פחות.

עם ההחלמה, קיימת ציפייה לחזרה לחיי השגרה. הילדים, בן הזוג והמשפחה אשר התגייסו במשך תקופה ממושכת והשקיעו את כל משאביהם בטיפול ותמיכה מעוניינים לשוב לשגרה שטרם המחלה ו'לקבל מחדש' את ההורה ובן/בת הזוג המוכר/ת להם. האדם המחלים, לעומת זאת, נאלץ להתמודד עם השלכות המחלה המתבטאות בארבעהה היבטים מרכזיים אותם מתארות עדי ויאירה:

  • היבטים גופניים: לאחר המחלה מתמודדים חלק מהמחלימים עם שינויים חיצוניים (פרוטזה, כריתת שד, השמנה), מגבלות פיסיות, השפעות מאוחרות של הטיפולים וקשיים בתפקוד המיני. קשיים אלו עלולים להשפיע על הדימוי העצמי, המערכת הזוגית וההשתלבות המחודשת בעולם החברתי.
  • היבט רגשי-נפשי: למרות שבאופן רשמי ניתן לחזור לשגרה, מחלימים רבים מתמודדים במשך תקופות ארוכות עם הפחד מפני הישנות המחלה- כל סממן פיסי מעורר חשד וקימת חוויה בסיסית של חוסר ביטחון וחוסר וודאות.
  • היבט בין אישי: בעוד שבני זוג ומשפחה נמנעים פעמים רבות מפתיחת קונפליקטים בזמן המחלה, עם ההחלמה יש נטייה לפתוח פצעים ומשקעים רבים ופתיחה זו עשויה להיות קשה ומטלטלת. דוגמא לכך היא בחורה אשר חוותה את בן זוגה כתומך ונוכח בעת מחלתה אך עם החלמתה הבינה כי ניהל רומן אינטרנטי ממושך. כמו כן, בעוד שבתקופת המחלה זוכה החולה למערכת תמיכה מקיפה (צוות רפואי וסוציאלי, קבוצות תמיכה, בני משפחה וחברים)- הרי שבתקופת ההחלמה מצטמצמות או נזנחות מערכות אלו ומותירות לא פעם תחושת בדידות וחוסר מובנות על ידי הסביבה.
  • היבט תעסוקתי: קשיים מרכזיים סביב החזרה לשגרה התעסוקתית הם חשש מפיטורין לאור היעדרות ממושכת או לחלופין- ממצב בו "משאירים אותי רק מתוך רחמים".

"החלום ושברו": התמודדות עם פצעי ההחלמה

מלבד להיבטי החיים הרגשיים, הגופניים, הבין אישיים והתעסוקתיים בהם עלולים להתעורר קשיים, מתארות יאירה ועדי את הקושי שעלול להיווצר עקב הפער בין הפנטזיה על 'החיים שאחרי המחלה' לבין המציאות בפועל. המחלה, בהיותה מסכנת חיים, מביאה לא פעם לעריכת "חשבון נפש" ולפנטזיות על האפשרות לשינוי לאחר ההחלמה: טיול מסביב לעולם; פיתוח קריירה שניה ומשמעותית; יציאה לפנסיה; השקעה מחודשת בזוגיות וכן הלאה. אלא שמציאות החיים שלאחר ההחלמה עשויה להיות מאכזבת: שיקולים כלכליים עשויים למנוע פיתוח קריירה, יציאה לפנסיה או יציאה לטיול, ושינויים שחלו במערך היחסים המשפחתיים עלולים לעורר תסכול ואכזבה מאחר ואינם שבים לקדמותם. דוגמא לכך היא אישה בשנות ה-50 החלימה ממחלת הסרטן לאחר שלאורך כל ימי המחלה התנחמה במחשבה שכאשר תבריא תסע לטיול מסביב לעולם, אך כאשר החלימה- הבינה כי טיול כזה יבוא על חשבון מימון לימודים גבוהים לבנותיה.

"בהתאם להתפכחות זו", מתארות יאירה ועדי, "תקופת ההחלמה עשויה להיות תקופה של כאב, אכזבה וחווית החמצה ותסכול. בנקודה זו עשוי טיפול מקצועי להוות מרחב משמעותי ביותר בו ניתן לעבד את חוויות המחלה ואת הפחדים, ולהתמודד עם הרגשות הקשים המתעוררים בתקופת ההחלמה. לדוגמא, כאשר תקופה זו מלווה, כפי שקורה פעמים רבות, ברצון של החולה לשים עצמו במרכז ולהפוך את חייו למשמעותיים יותר, הטיפול מאפשר להשלים עם הפנטזיות שלא ניתנות להגשמה ולסייע במציאת דרכים חלופיות ליצירת חווית משמעות. במקביל, הטיפול מכוון הן לעיבוד רגשי של הפחד הקיומי מפני הישנות המחלה והן לגילוי דרכים יעילות להתמודדות עמו: שיתוף אנשים אחרים, שיחה גלויה עם הרופאים, שימוש בטכניקות הרפיה והרגעה עצמית ועוד. כמובן, במידה והמחלה אכן מתפרצת שוב, הטיפול מהווה גורם תמיכה משמעותי המסייע בהתמודדות עם תחושות חוסר ערך ויאוש ('מה הטעם להילחם אם זה חוזר בכל מקרה?'. בנקודה זו הטיפול מכוון ליצירת תחושת משמעות אישית אך לא ממקום של פרידה, אלא מתוך תקווה".

"בשורה התחתונה", מסכמות יאירה ועדי, "צריך לזכור כי ההחלמה היא לא 'החיים שאחרי המחלה' אלא חלק אינטגרלי מתהליך ההתמודדות עם המחלה. בתקופת הטיפולים החולה מכוון כולו לעיסוק בהישרדות, ובתקופת ההחלמה יש מקום לעיסוק בהתפתחות ובשיפור איכות החיים".

על המטפלים:

עדי וינטרוב-ברכה (M.S.W) היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית. עובדת עם חולי סרטן ומשפחותיהם בעמוצה ציבורית ומטפלת במשפחות בתחנה לטיפול משפחתי של עיריית ת"א-יפו. בעלת ניסיון קליני עשיר בתחום הפסיכו-אונקולוגיה, המבוסס על עבודה ממושכת במחלקה האונקולוגית בבי"ח תל השומר.

ד"ר יאירה חממה-רז (Ph.D) היא בוגרת תואר שלישי (דוקטור) בעבודה סוציאלית ובעלת ניסיון קליני בתחום הפסיכו-אונקולוגיה אשר נרכש בעבודה ממושכת במחלקה אונקולוגית בבית חולים בלינסון ובעמותה ציבורית למען חולות סרטן. מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית במרכז האוניברסיטאי אריאל בתחומי העיסוק הקליני- התמודדות עם מצבי חולי, אובדנים ומצבי סוף חיים. בעלת מומחיות בבריאות מטעם איגוד העובדים הסוציאליים. ׂ

ליצירת קשר: 5221999- 03 , 8739979 - 052, aysupport1@gmail.com