תפריט נגישות
חיפוש

כיצד מאבחנים הפרעות קשב וריכוז?

כיצד מאבחנים הפרעות קשב וריכוז?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

קשה לי להתרכז לאורך זמן ואין עובר כל הזמן בין מטלות. האם אני צריך לפנות לאבחון הפרעות קשב וריכוז, או שבגיל 30 כבר אין מה לעשות?

הילד מפריע בכיתה ונראה שהישגיו נמוכים ביחס ליכולותיו האינטלקטואליות. איזה אבחון מתאים לו?

האם יש אבחון שיכול לאתר גם לקויות למידה וגם הפרעות קשב וריכוז?

שאלות אלו, ורבות אחרות, מעסיקות רבים מהאנשים השוקלים לפנות לאבחון הפרעות קשב וריכוז או להפנות לאבחון זה את ילדיהם. בכתבה זו אנו מביאים מדריך למתעניינים באבחון: סימנים המעידים על הצורך באבחון, מידע על אבחון הפרעות קשב וריכוז והבחנה בין אבחון זה לאבחונים אחרים.

אבחון הפרעות קשב וריכוז- מתי פונים?

הצעד הראשון לאבחון הפרעות קשב וריכוז מתחיל, בדרך כלל, בחשד של האדם עצמו (בבגרות) או של הסביבה (בילדות, בהתבגרות או בבגרות) שתסמינים התנהגותיים שונים קשורים בקיומה של הפרעת קשב וריכוז.

תסמינים אלו יכללו תסמינים כקושי בשמירה על קשב ומיקוד לאורך זמן, היעדר תשומת לב לפרטים (למשל, שגיאות חישוב/קריאה "טיפשיות"), נטייה להסחת דעת ו"קפיצות" בין מטלות, קשיי התארגנות וניהול זמן, דחיינות בולטת ("נו אמא, עוד מעט... אחר כך..), שכחנות, "מעופפות" ונטייה לאבד חפצים, תנועתיות יתר וקושי לשבת באותו מקום לאורך זמן, חוסר שקט ובחלק מהמקרים גם אימפולסיביות וקשיי שליטה עצמית. בחלק ניכר מהמקרים תתקבל תחושה שהאדם- ילד או מבוגר- אינו ממצה את הפוטנציאל האינטלקטואלי, הלימודי, התעסוקתי או הבין אישי שלו עקב סימפטומים אלו: בילדות, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שומעים לא פעם ולא פעמיים את האמירה "הוא יוכל יותר אם רק ישתדל" ואילו בוגרים עם הפרעות קשב וריכוז חשים לא פעם שאילו רק היו מצליחים להיות מרוכזים וממוקדים יותר, הישגיהם בתחומים שונים היו משתפרים.

הופעתה של קבוצת תסמינים מסוג זה מעוררת את החשד לקיומה של הפרעת קשב וריכוז (עם או ללא היפר-אקטיביות) ומהווה, בדרך כלל, את הטריגר לפנייה לאבחון הפרעות קשב וריכוז.

אבחון הפרעות קשב וריכוז- איך זה עובד?

אבחון הפרעות קשב וריכוז הוא אבחון מקצועי אשר כולל אחד או יותר מהרכיבים הבאים:

  • ריאיון קליני: ריאיון קליני כולל ריאיון עם איש מקצוע בו המאובחן מתאר את קשייו ואת האופן בו הם משפיעים על תפקודו היומיומי. בבגרות, לריאיון זה יש משקל רב בעוד שבגילאים צעירים המראיין מתבסס בידה רבה על החומר הקליני הנאסף מאנשים בסביבתו של הילד ועל מבחנים אובייקטיביים. במסגרת הריאיון הקליני המאבחן אוסף הן מידע אשר מסייע לו ללמוד על קשייו של המאובחן בתחומי הקש והריכוז והן מידע על גורמים רפואיים ופסיכולוגיים נוספים בחיי המאובחן. מידע זה מסייע לו להבחין בין סימפטומים הנגרמים מהפרעת קשב וריכוז לסימפטומים הנגרמים מקשיים אחרים.
  • איסוף חומר קליני: בגילאי הילדות אבחון הפרעות קשב וריכוז יכלול בדרך כלל איסוף מידע על התנהגותו ותפקודו של הילד הן מהוריו והן מאנשי הצוות החינוכי המכירים את התנהלותו במסגרת הגן או בית הספר. החומר שנאסף מציע תמונה רחבה של קשיי הילד במסגרות המרכזיות בחייו.
  • מבחנים אובייקטיביים: חלק מהתסמינים המאפיינים הפרעות קשב וריכוז עלולים להוות גם סימפטומים של הפרעות אחרות. כך, למשל, תפקוד לימודי נמוך מהמצופה מהילד על פי כישוריו האינטלקטואליים עשוי לנבוע לא רק מקיומן של הפרעות קשב וריכוז אלא גם מלקויות למידה או גורמים רגשיים. בהתאם, אבחון הפרעות קשב וריכוז כולל במרבית המקרים מבחנים אובייקטיביים הכוללים התמודדות עם מטלות המבוססות באופן ספציפי על יכולות קשב וריכוז. בהתאם לציון המבחן של הילד, המאבחן יכול להעריך האם קיימת הפרעת קשב וריכוז ובאיזה דרגת חומרה. מבחנים אוביקטיביים מקובלים וחדשניים, המראים יעילות גבוהה הנם מבחן המוקסו ומבחן ה- BRC.

לאחר איסוף המידע, המאבחן עורך אינטגרציה של כלל הממצאים ומגבש אותם לכדי אבחנה. אבחנה זו מהווה בסיס לבניית תכנית טיפולית המתאימה לצרכי הילד.

אבחון הפרעות קשב וריכוז- למי מותר לאבחן?

משרד הבריאות בישראל קבע כי אבחון הפרעות קשב וריכוז יכול להתבצע על ידי מספר אנשי מקצוע אשר הוכשרו לעסוק בתחום באופן ספציפי. אנשי מקצוע מתחום הרפואה הרשאים לאבחן הפרעות קשב וריכוז הם רופאי משפחה, פסיכיאטרים ונוירולוגים אשר עברו הכשרה מתאימה. מעבר לכך, פסיכולוגים אשר עברו הכשרה מתאימה רשאים לאבחן הפרעות קשב וריכוז, אך עליהם להפנות את המטופל גם לבירור רפואי כדי לשלול השפעות רפואיות אשר מתבטאות בסימפטומים דמויי סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז.

אבחון הפרעות קשב וריכוז או אבחון אחר?

כאמור, סימפטומים האופייניים להפרעות קשב וריכוז עשויים לאפיין גם הפרעות או קשיים אחרים. לכן, כאשר מחליטים שיש צורך באבחון, חשוב במיוחד להכיר את סוג האבחונים השונים, להבחין בין סוגי המידע שכל אחד מהם יכול לספק ולבחור את האבחון המתאים ביותר. מלבד לאבחון הפרעות קשב וריכוז קיימים שלושה אבחונים מרכזיים נוספים: אבחון דידקטי, אבחון פסיכודידקטי ואבחון פסיכודיאגנוסטי.

  • אבחון דידקטי- אבחון דידקטי הוא אבחון הנערך על ידי מאבחנת דידקטית ומכוון לאיתור קשיי למידה כדיסלקציה, דיסקלקוליה ודיסגרפיה. במסגרת אבחון דידקטי הילד מתמודד עם מטלות המצריכות יכולות למידה שונות ומוערך ביחס למצופה מבני גילו. תוצאות האבחון יכולות להצביע על נקודות החוזק והחולשה הלימודיות ולהציע האם ואיזה הקלות למידה ושינויים באסטרטגיות הלמידה יקלו ויקדמו את תהליך הלמידה. למשל, ממצאי האבחון הדידקטי יכולים להצביע על צורך בהוראה מתקנת ובהארכת זמן בבחינה. חשוב לציין כי על אף שחשד לקיומן של קשיי קשב וריכוז עשויים לעלות דרך האבחון הדידקטי, מאבחן דידקטי אינו מוסמך לאבחן פרעות קשב וריכוז- במידה והאבחון יעורר חשד לקיומן של הפרעות קשב וריכוז, הוא יפנה את המאובחן להמשך התהליך האבחנתי אצל איש מקצוע המוסמך לכך.
  • אבחון פסיכודידקטי- אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון המשלב אבחון דידקטי עם אבחון של אלמנטים רגשיים ובהתאם, חלקו נערך בדרך כלל על ידי מאבחנת דידקטית וחלקו על ידי פסיכולוגית. אבחון זה זהה לאבחון הדידקטי מבחינת המידע שהוא מספק על יכולות לימודיות, אך מאחר והוא כולל גם אבחון של אלמנטים רגשיים- האבחון יכול לזהות האם חלק מקשיי הלמידה מושפעים מגורמים רגשיים כלחץ, עומס רגשי וכן הלאה.
  • אבחון פסיכודיאגנוסטי- אבחון פסיכודיאגנוסטי הוא אבחון המכוון ליצירת תמונה אישיותית מקיפה ובהתאם, נערך על ידי פסיכולוגים בלבד. האבחון הפסיכודיאגנוסטי כולל הערכה מקיפה של היבטים אישיותיים שביניהם אינטליגנציה, תפיסה עצמית, חוויות ותפיסות בין אישיות, קשיים רגשיים, כוחות ומשאבים נפשיים. אבחון זה אינו מספק מידע על יכולות למידה או הפרעות קשב וריכוז, אם כי במסגרת הערכת האינטליגנציה עשויים להתגלות סימנים מחשידים לקיומן של הפרעות אלו. במקרים אלו, המאובחן יופנה להמשך תהליך האבחון אצל אנשי המקצוע המוסמכים לכך.

נקודה משמעותית נוספת שיש לציין נוגעת לחשיבות התהליך האבחוני. כיום ידוע כי ילדים, מתבגרים ובוגרים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז מתמודדים עם אתגרים ותסכולים לא מעטים אשר אינם קשורים רק בתחום הלימודי. הפרעות קשב וריכוז מגבירות את הסיכון הן להיווצרות סימפטומים רגשיים כדימוי עצמי נמוך, הפרעות חרדה, דיכאון, בעיות התנהגות והתמכרויות, והן להיווצרות קשיים בתחום החברתי והבין אישי. במובן זה, אבחון הפרעות קשב וריכוז הוא הצעד הראשון לבניית תכנית טיפולית מקיפה אשר תספק מענה למגוון קשיים, ותביא לעלייה ברווחה הנפשית של הילד או הבוגר.

אנשי מקצוע בתחום

אבחון הפרעות קשב וריכוז

עוד מאמרים שיעניינו אותך