מבחן ה-BRC הינו מבחן ביצוע מתמשך ממוחשב ואובייקטיבי אשר מסייע לאבחון הפרעות קשב וריכוז. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על תהליך האבחון של הפרעות קשב וריכוז וכיצד עובד מבחן BRC.
איך מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?
אבחון הפרעות קשב וריכוז (ADHD) יכול להתבצע בילדות או בבגרות, החל מגיל גן חובה. ההפנייה לאבחון מתרחשת כאשר האדם מראה סימנים אשר אופיינים להפרעה זו, כגון נטייה למוסחות, קושי לשמור על מיקוד, חוסר שקט, תזזיתיות, קשיי התארגנות, קשיים חברתיים, אימפולסיביות והיפראקטיביות.
תהליך האבחון של הפרעת קשב וריכוז כולל מספר שלבים לשם מתן אבחנה רשמית. אלו כוללים מפגשי ראיון והערכה על ידי רופא או פסיכולוג, איסוף חומר מהנבדק עצמו ומסביבתו הקרובה (הורים וצוות חינוכי כאשר מדובר בילד) וכן ביצוע של מבחנים אובייקטיביים. בתוך תהליך האבחון, ישנה חשיבות גבוהה לביצועם של מבחנים אובייקטיבים, שכן קושי בריכוז לא בהכרח מעיד על קיומה של הפרעת קשב וריכוז - ולכן חשוב לשלול סיבות אפשריות אחרות (פיזיולוגיות או רגשיות) לקיומו של הקושי.
מבחן אובייקטיבי הוא כלי הערכה סטנדרטי ומובנה, שבו ביצועי הנבדק נמדדים באופן כמותי וממוחשב, ללא תלות בפרשנות סובייקטיבית של הבודק. במבחנים אלה נבדקים מדדים כמו זמן תגובה, דיוק, עקביות, רמת אימפולסיביות ויכולת לשמור על קשב לאורך זמן. תוצאות הנבדק נבדקות למול התוצאות הממוצעות בקרב קבוצת גילו, וכך ניתן לקבל תמונה מדויקת יחסית של תפקודי הקשב. עם זאת, המבחנים האובייקטיביים מהווים חלק ממכלול האבחון, ותוצאתם נבחנת בשילוב ראיון קליני והערכה מקצועית רחבה.
איך עובד מבחן BRC?
מבחן ה-BRC משתייך לקבוצת בדיקות הנקראות "מבחני תפקוד מתמשך" ואורכו כ-50 דקות. הוא כולל מספר בדיקות נוירו-פסיכולוגיות מתוקפות, אשר בודקות את יכולות הקשב והריכוז של הנבדק, ומתאים רק לנבדקים בעלי יכולות קריאה בסיסיות. בתחילת התהליך, הבדיקה מתבצעת ללא טיפול תרופתי. במידת הצורך, ניתן לחזור עליה תחת טיפול תרופתי, כדי לבחון את יעילות התרופה ואת המינון המתאים לאדם.
המבחן כולל מספר משימות נוירו-פסיכולוגיות מתוקפות, אשר בודקות בין היתר את היכולות הבאות:
• קשב מתמשך.
• קשב סלקטיבי.
• תפקודים ניהוליים.
• יכולות שפתיות.
• מוטוריקה.
• זיכרון שמיעתי וחזותי.
• תכנון וארגון.
באמצעות שילוב מדדים אלה, מתקבלת תמונה רחבה ומפורטת של תפקוד הנבדק. מעבר להערכת קשב וריכוז, המבחן עשוי להעלות השערות אבחוניות נוספות, כמו לגבי לקויות למידה או קשיים רגשיים משמעותיים (כגון רמות חרדה גבוהות). בנוסף, הוא מדגיש גם את החוזקות והכוחות של הנבדק – מידע אבחוני חשוב המשמש לצורך קביעת התכנית הטיפולית.
מקורות
Brewis, A. (2002). Social and biological measures of hyperactivity and inattention: Are they describing similar underlying constructs of child behavior?. Social biology, 49(1-2), 99-115
Williams, L. M., Hermens, D. F., Thein, T., Clark, C. R., Cooper, N. J., Clarke, S. D., ... & Kohn, M. R. (2010). Using brain-based cognitive measures to support clinical decisions in ADHD. Pediatric Neurology, 42(2), 118-126
