תפריט נגישות

MOXO - מבחן מוקסו

מבחן מוקסו (MOXO) הינו מבחן ישראלי ממוחשב המשתייך למשפחת מבחני התפקוד המתמשך, והוא מהווה אמצעי המסייע לאבחון הפרעות קשב וריכוז (ADHD). בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא על תהליך האבחון של הפרעות קשב וריכוז וכיצד עובד מבחן מוקסו.

תהליך האבחון של הפרעות קשב וריכוז 

פנייה לאבחון של הפרעות קשב וריכוז מומלצת כאשר האדם (ילד או מבוגר) מראה תסמינים כמו קושי לשמור על ריכוז ומיקוד במשימה אחת לאורך זמן, נטייה להסחות דעת רבות, קשיי התארגנות וניהול זמן, קושי בתשומת לב לפרטים, שכחנות, "מעופפות", היפראקטיביות, חוסר שקט והתנהגות אימפולסיבית. הפנייה לאבחון יכולה להתבצע מתוך צורך של האדם עצמו או דרך הפנייה של הסביבה (הצוות החינוכי בבית הספר, בני המשפחה), והיא נדרשת לשם התאמת טיפול הולם ומזעור ההשלכות השליליות של ההפרעה. 

האבחון, אותו מבצע איש מקצוע מוסמך (לרוב פסיכיאטר או נוירולוג), כולל בדרך כלל כמה חלקים וביניהם ראיונות, איסוף חומר משאלונים ותצפיות ולבסוף ביצוע מבחני הערכה אובייקטיבים. השימוש במבחנים אובייקטיביים מסייע לבצע אבחנה מבדלת (לשלול אבחנה אפשרית אחרת שתואמת את אותם סימפטומים, דוגמת הפרעות חרדה למיניהן) וכן לתקף את האבחנה כך שתהיה מדוייקת ומקצועית ככל הניתן. לא כל אדם אשר סובל מקשיי ריכוז בהכרח עונה לקריטריונים של מי שסובל מהפרעת קשב וריכוז

איך עובד מבחן מוקסו? 

כאמור, מוקסו הינו סוג של מבחן תפקוד מתמשך (Continuous Performance Test - CPT) הנמשך כחמש עשרה דקות ומתבצע באופן ממוחשב. הנבדק יושב מול מסך ומתבקש ללחוץ על מקש מסוים בכל פעם שהוא רואה את צורת המטרה, כאשר במהלך המבחן מופיעות הסחות דעת שונות שנועדו להקשות עליו בכך. הסחות הדעת יכולות להיות וויזואליות או אודיטוריות, כדי לדמות את אופי הסחות הדעת בעולם האמיתי. הבדיקה הולכת ונהיית קשה יותר מבחינת רמת המסיחים והמהירות בה אלו מופיעים.

המבחן בוחן ארבעה מדדים: קשב (היכולת לאתר את צורת המטרה), תזמון (היכולת להגיב בטווח זמן נדרש), היפראקטיביות (תגובות מיותרות המבטאות קושי בוויסות) ואימפולסיביות (תגובות שגויות המבטאות פזיזות בהערכת הסיטואציה). קיימת לו גרסה לילדים (גילאי 6-12) וכן גרסה למבוגרים (גילאי 13 ומעלה). 

תוצאות המבחן מצטרפות אל יתר הנתונים שנאספו בתהליך האבחון, ומסייעות בקביעת האבחנה המתאימה. בנוסף, המבחן יכול להתבצע תחת השפעה של טיפול תרופתי או בהעדרה, וכך לסייע בהתאמת הטיפול המתאים. 


ביבליוגרפיה

Berger, I., & Cassuto, H. (2014). The effect of environmental distractors incorporation into a CPT on sustained attention and ADHD diagnosis among adolescents. Journal of neuroscience methods, 222, 62-68‏

Berger I, Goldzweig G. (2010) Objective measures of Attention - Deficit/Hyperactivity Disorder – a pilot study. Isr Med Assoc J 12:531-535

Brewis, A. (2002). Social and biological measures of hyperactivity and inattention: Are they describing similar underlying constructs of child behavior?.Social biology, 49(1-2), 99-115

אנשי מקצוע בתחום

אבחון הפרעות קשב וריכוז