תפריט נגישות
חיפוש

טיפים להורים בחזרה לשגרה שאחרי ההסלמה

טיפים להורים בחזרה לשגרה שאחרי ההסלמה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

הדרום נרגע אבל הילד לא?

ההסלמה במצב הבטחוני והירי על יישובי הדרום מאיימים באותו האופן על ילדים ובוגרים, אך כל אחת מקבוצות הגיל חווה אותו באופן שונה. בעוד שמבוגרים מבינים את נסיבות הירי ומידת האיום וערים לסיומם ולאפשרות החזרה לשגרה, ילדים צעירים אינם מבינים באופן מלא תהליכים ושינויים אלו. עבור ילד צעיר חווית האיום על ביטחונו אינה מסתיימת באופן מלא עם ההודעה על הרגיעה, אלא ממשיכה להיות רלוונטית. כמו כן, יש לזכור כי פעמים רבות ילדים מגיבים לאו דווקא לאיום על בטחונם (מאחר והם מתקשים לתפוס אותו) אלא להפרת השגרה ולחשיפה לתגובות של פחד, חוסר אונים ולחץ של הוריהם. השקט יחזור בקרוב, כולנו תקווה - הנה מספר טיפים שיכולים לסייע לחזרה לשגרה:

תשומת לב לשינויים התנהגותיים: שינויים התנהגותיים כ"הידבקות" להורים, רגרסיה להרטבה או מציצת אצבע, בכיינות, עצבנות, תוקפנות וכן הלאה יכולים להעיד על כך שהילד עדיין נתון להשפעות אירועים האחרונים. במקרים אלו מומלץ להגיב בסלחנות, תוך גילוי הבנה לקשייו של הילד, אך בו זמנית להמשיך ולצפות ממנו להמנע מהתנהגויות בלתי מקובלות.

לאפשר שיחה אבל לא לכפות אותה: בעוד שחלק מהילדים יחושו צורך לעבד את אירועי הימים האחרונים ולשוחח עליהם, ילדים אחרים יעדיפו להמנע מדיבור ישיר עליהם. חשוב לכבד את צרכיו של הילד ולנסות ליצור איזון: מצד אחד, לא להתעלם מאירועי הימים האחרונים אלא להזכיר אותם ("אני עמוסה עכשיו כי הפסדנו כמה ימי עבודה") ומצד שני לא להציף את הילד במידע או שאלות על האירועים. במידה והילד מעלה את הנושא באופן עצמאי, חשוב לשקף לו את רגשותיו ("נבהלת, דאגת, רצית לישון במיטה שלך ולא במקלט") ולתת להם לגיטימציה.

לא לפצות אלא לחזור לשגרה: הורים רבים חשים צורך לפצות את ילדיהם על הקשיים שחוו באמצעות מתנות, חופשות, ויתורים על מטלות ותפקידים בבית וכן הלאה. צורך זה מובן אך מחקרים רבים מדגישים כי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם אירוע טראומטי היא חזרה לשגרה אשר משיבה את סדרי העולם על כנם ומאפשרת לבסס מחדש את רמת התפקוד התקינה.

הסבר על אמצעי ההתגוננות: חרדה של ילדים קשורה פעמים רבות לחווית חוסר האונים שחוו. לכן, יש לפרט ולהסביר על האמצעים העומדים לרשותינו, כהורים וכמדינה, כדי להגן על עצמינו: מקלטים, צבא, "כיפת ברזל וכד'.

לא להסתיר את האמת: ניסיון להרגיע את חרדת הילד באמצעות שקרים או הבטחות שלא בהכרח נוכל לעמוד בהן ("זה לא יקרה עוד פעם") נועדו לכישלון: ילדים חשופים למידע דרך אמצעי התקשורת, שיחות וילדים אחרים ולכן אין טעם להסתיר מהם את האמת אך אפשר לרכך אותה ולהדגיש את האפשרות להגן עליהם: "אנחנו לא יודעים אם יירו עלינו עוד פעם, אבל הצבא עושה הכל כדי למנוע את זה. גם אם ירו עלינו שוב, יש לנו התראה מוקדמת ואנחנו יכולים לשמור על עצמנו".

להדגיש את החזרה לשגרה: ילדים רבים מתקשים לשוב לסדר היום הרגיל לאחר הפרת שגרה מכל סוג שהוא, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהפרת שגרה חריפה הנגרמת מירי על ביתם. לכן, יש לקחת בחשבון שהילד יזדקק ליותר עזרה מהרגיל עם החזרה לתפקוד השגרתי. כדאי להזכיר לו את סדר היום (גן/בי"ס), חוגים, ארוחות, לסייע לו בהכנת הילקוט וכן הלאה.

לטפל בעצמנו: ילדינו תלויים בנו וחווים אותנו כדמויות מגוננות יותר מכל חייל או מערכת כיפת ברזל. לכן, אם אתם עצמכם חווים חרדה, דיכאון, עצבנות יתר או סימפטומים נוספים הנובעים מהאירועים האחרונים, חשוב להקדיש משאבים גם לטיפול האישי: לבקש עזרה, לגייס מערכת תמיכה ובמידת הצורך לפנות לטיפול פסיכולוגי. כאשר אתם עצמכם תחושו חזקים יותר, גם הילד יחוש מוגן ובטוח יותר.

לפנות לייעוץ מקצועי במידת הצורך: ילדים רבים מפגינים סימפטומים ושינויים התנהגותיים בימים שלאחר האירועים הטראומטיים, אך כאשר תגובות אלו אינן חולפות תוך מספר שבועות, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי בו ניתן יהיה לסייע לילד עצמו לעבד את החוויות ולשוב לשגרה ו/או להציע לכם, ההורים, כלים לסיוע ולשיקום תחושת הביטחון של הילד.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים ,ייעוץ להורים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך