תפריט נגישות
חיפוש

זנות- והנשים שמעבר לה

זנות- והנשים שמעבר לה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט


עובדה: הזנות היא אחד המקצועות העתיקים בעולם.

עובדה נוספת: זנות היא ענף כלכלי משגשג בכל רחבי העולם, כולל בישראל.

בנקודה זו, פחות או יותר, מסתכמת הכרותם של מרבית האנשים עם מושג הזנות, ומפנה את מקומה לאוסף של מיתוסים ואמונות: "זכותן של נשים לבחור בעצמן האם לעסוק בזנות"; "הן יכולות לצאת מזה אבל לא רוצות לוותר על הכסף"; "מי שהולכת לזנות עושה את זה בשביל כסף לסמים". פעמים רבות נשכחים, בדיון התיאורטי על הזנות, סיפוריהן הטרגיים של מרבית הזונות, אשר כוללים אונס, כפייה ומצוקה.

"הסרסור שלי לא היה צריך ללמד אותי כלום, אבא לימד אותי הכל בבית" (גור, 2004)- גורמים לזנות

על פניו, התשובה לסוגיית הגורמים לזנות היא פשוטה וחד משמעית: כסף. באופן טבעי, אישה ללא השכלה או הכשרה מקצועית תתקשה להשיג בכל עבודה שהיא את אותם סכומי כסף שתשיג באמצעות הזנות. אלא שמאחורי תופעת הזנות עומדים בדרך כלל לא רק סיפורים של מצוקה כלכלית ומחסור, אלא גם סיפורים של התעללות קשה בילדות, אשר הופנמה והביאה בסופו של דבר למוכנות לעסוק בזנות.

"הסרסור שלי לא היה צריך ללמד אותי כלום, אבא לימד אותי הכל בבית" היא כותרת הפרק שכתבה ענת גור (2004) בספר 'הסוד ושברו' העוסק בתופעת גילוי העריות. כותרת זו מצביעה על הקשר החזק בין גילוי עריות בילדות לבין פנייה לזנות בגילאי ההתבגרות והבגרות. מחקרים רבים מצביעים על כך שבין 70-90% מהנשים העוסקות בזנות חוו התעללות מינית בילדותן, ומסבירים קשר זה באמצעות נסיבות החיים הקשות להן הובילה ההתעללות, והתפיסה העצמית לה הובילה הפגיעה המינית.

ילדות הנפגעות מינית על ידי קרוב משפחה נפגעות בדרך כלל על ידי אדם בו הן בוטחות ואותו הן אוהבות. לילדה הצעירה, התלויה במשפחתה, אין אפשרות לזהות את האב או האח הנערץ כדמות "רעה" ופוגעת, ולכן האשמה ותחושת הרוע מופנמת ומופנה כלפי הילדה עצמה. התוקף, כדי לשמור על התקיפה בסוד ולהפחית מאשמתו, נוטה בדרך כלל לחזק תחושה זו- "אם לא היית כל כך יפה זה לא היה קורה"; "את גם רצית את זה, ראיתי שנהנית". כך, מתגבשת תפיסה עצמית לפיה ההתעללות והשימוש המשפיל והמכאיב בגוף הם לגיטימיים. כמו כן, עלולה להתגבש חוויה פנימית לפיה הדרך היחידה לזכות בהכרה ותשומת לב היא המיניות. גורמים אלו סוללים פעמים רבות את הדרך לזנות, כאשר אליהם חוברות פעמים רבות נסיבות חיים קשות גם מחוץ לסביבה הביתית: נערות הסובלות מהתעללות מינית או פיסית בביתן עשויות לברוח מהבית או להתחבר לחברה עבריינית בה גדלה חשיפתן לחומרים פסיכואקטיביים, למחסור וללחץ לקיום יחסי מין. בהתאם, כ-85% מהעוסקות בזנות דיווחו על בריחות מהבית טרם העיסוק בזנות.

"זנות היא מקצוע ככל מקצוע אחר"- האמנם? השפעות העיסוק בזנות

על אף המיתוס לפיו "זנות היא מקצוע ככל מקצוע אחר", קשה להעלות על הדעת מקצוע המלווה בסיכונים פיסיים ונפשיים רבים כזנות.

העדות החד משמעית ביותר לנזקיה הפיסיים של הזנות היא תוחלת החיים הקצרה של נשים העוסקות בזנות, אשר בדרך כלל אינה עולה על 50 שנה. תוחלת חיים קצרה זו מושפעת בעיקר מבעיות הנובעות מהאלימות הקשה אליה נחשפות זונות על בסיס קבוע: אלימות אשר מתבטאת בהכאה, תקיפות בכלי נשק וקיום יחסי מין אלימים במיוחד. נזקים פיסיים נוספים נגרמים משכיחותן של מחלות מין והפלות רבות. בנוסף, רבות מהעוסקות בזנות משתמשות בסמים ואלכוהול כדי להקל על הסיוט היומיומי של עבודתן, ושימוש זה מביא אף הוא לבעיות רפואיות ומגביר את הסיכון למוות ממנת יתר.

נזקיה הנפשיים של הזנות, למרות שלא פעם הם מוכחשים על ידי הזונות עצמן, הם דרמטיים והרסניים לא פחות: מחקרים אשר בחנו את השפעותיה הנפשיות של הזנות במדינות שונות הצביעו על תוצאה אחידה לפיה כ-70% מהנשים העוסקות בזנות סובלות מהפרעה פוסט טראומטית, המתבטאת בזכרונות חודרניים כפלשבקים וסיוטי לילה, עוררות יתר ודריכות, ונסיונות להמנע מזכרונות טראומטיים על ידי שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, המנעות מקשרים זוגיים וכן הלאה. כמו כן, רבות מהן סובלות מסימפטומים של חרדה ודיכאון ומהפרעות פסיכוסומאטיות, ונוטות לשימוש במנגנונים דיסוציאטיביים- מנגנונים המנתקים את תודעת האדם מאירועים בלתי נסבלים מבחינה רגשית. לאור נתונים אלו, לא מפתיע לדעת כי נשים העוסקות בזנות נמצאות בסיכון גבוה ביותר להתאבדות- כ-75% מהעוסקות בזנות ניסו לשים קץ לחייהן לפחות פעם אחת.

זנות- האם יש דרך החוצה?

עובדה: הגיל הממוצע לתחילת העיסוק בזנות עומד על 14.

עובדה נוספת: כ-90% מהנשים העוסקות בזנות מעוניינות לצאת מהזנות, אך אינן מאמינות כי יש להן אלטרנטיבה חלופית.

למרות מציאות החיים הטראומטית ונזקיה הקשים של הזנות, נשים מעטות בלבד מצליחות להיחלץ מהעיסוק בזנות ומעטות עוד יותר מצליחות לעשות זאת ללא עזרה חיצונית. גורם מרכזי לקושי ביציאה מהזנות הוא היעדר אלטרנטיבות חלופיות: נשים העוסקות בזנות במשך שנים רבות הן בדרך כלל נעדרות השכלה, חסכונות, מקצוע ואפילו מקום מגורים, כך שהיציאה מהזנות היא למעשה יציאה למציאות כלכלית וחברתית קשה ביותר. היעדר האלטרנטיבות נתמך, כמובן, באחיזתה העוצמתית של מציאות הזנות באישה: נשים רבות מכורות לסמים ועוסקות בזנות כדי לספק לעצמן את החומרים אשר משכורת מינימום במציאות שמחוץ לזנות לעולם לא תצליח לממן. כמו כן, כ-90% מהנשים העוסקות בזנות נשלטות על ידי סרסורים אשר מקיימים איתן קשר המאזן בין הפגנת יחס חם ואוהב לבין איומים, ניצול ואלימות. האישה, התלויה תלות מוחלטת בסרסור, לומדת עם הזמן להזדהות עם תפיסתו אותה כרכושו, באופן שמקשה עליה להתנתק ממנו.

מערכת הלחצים החיצוניים והפנימיים, ומיעוט משאבי ההתמודדות ומערכות התמיכה, מצריכים ביסוס מסגרת סיוע חזקה ומקיפה בכדי לסייע לנשים להיחלץ מהעיסוק בזנות. מערכת יעילה מסוג זה תכלול מתן מקלט או מקום מגורים, מתן סיוע כלכלי, שיקום ועזרה בהשתלבות בשוק העבודה וכמובן- מערכת טיפולית אינטנסיבית אשר תסייע הן בגמילה משימוש בחומרים והן בעיבוד החוויות הטראומטיות והתמודדות עם מגוון ההפרעות הרגשיות איתן מתמודדות מרבית העוסקות בזנות. מקלטים טיפוליים ייחודיים אשר נוסדו במטרה לסייע לנשים להיחלץ מהזנות נמצאו כיעילים. הדרך החוצה קשה אך איננה בלתי אפשרית.

ביבליוגרפיה

 מהי הזנות- תובנה לתוך קהילת הנשים בזנות, תיאור מצב/ אמיאלה קופמן, מכון תודעה לחקר תופעת הזנות וסחר הנשים בעולם- http://www.macom.org.il/todaa-home.asp

 "הסרסור שלי לא היה צריך ללמד אותי כלום, אבא לימד אותי הכל בבית"/ ענת גור, מתוך 'הסוד ושברו: זוגיות בגילוי עריות בעריכת צביה זליגמן וזהבה סולומון (2004).

 Prostitute homicides: A descriptive study, Salfati, C. Gabrielle; James, Alison R.; Ferguson, Lynn, Journal of Interpersonal Violence, Vol 23(4), Apr 2008, 505-543.

תחומי מומחיות:
פגיעה מינית

אנשי מקצוע בתחום

פגיעה מינית

עוד מאמרים שיעניינו אותך