תפריט נגישות
חיפוש

child abuse - התעללות בילדים

אחת התביעות הראשונות שהוגשו עקב התעללות בילדים התרחשה ב- 1871, עקב התעללות קשה של אם בביתה בת ה-11. התביעה הוגשה ע"י אגודת "צער בעלי חיים", אשר טענה כי הילדה זקוקה להגנה ככל בעל חיים אחר. המודעות לזכויותיו של הילד ולצורך בהגנתו היא נושא חדש יחסית- לאורך השנים נחשבו ילדים לרכוש  הוריהם, אשר יכלו לעשות בהם כרצונם.

כיום קיימת הבנה של השפעת ההתעללות בילד על התפתחותו, והמדינה נחשבת לבעלת סמכות בדאגה לשלומם של קטינים. עם זאת, נראה כי תופעת ההתעללות בילדים רחוקה מלהיעלם.

מהי התעללות?

התעללות בילדים מוגדרת כפגיעה פיסית, מינית או נפשית, במעשה, מחדל או הזנחה מתמשכת של הילד הגורמת או עלולה לגרום נזק לילד מידי מי שמטפל בו. כשניים מכל אלף ילדים סובלים מהתעללות ובארה"ב מתים כל שנה כ-1400 ילדים, כתוצאה מהתעללות או הזנחה.

כיום נהוג להבחין בין ארבעה סוגי התעללות, המוכרים גם ע"י החוק:

התעללות פיסית: הפעלת כוח או אמצעי פיסי כלפי גופו של הילד במישרין או בעקיפין, באופן שעלול לגרום נזק או סבל פיזי-גופני או נפשי-רגשי או שניהם.

התעללות מינית: ניצול של ילד למטרות מין או הנאה מינית של הורה, מטפל או של אדם שיש לו עמדת כוח או סמכות כלפי הילד.

התעללות רגשית: התנהגות הרסנית שיטתית וחוזרת של ההורה אשר מעוותת, חוסמת או הורסת התפתחות חיובית של תחושת זהות והערכה עצמית, ומחבלת בתפקוד הרגשי ו/או אינטלקטואלי של הילד ובסיכוייו ליצור קשרים בין אישיים בהווה ובעתיד.

הזנחה: מחדל או פעולה מתמשכת של מניעה מהילד את צרכיו כגון הזנה, טיפול רפואי, טיפול מונע, חינוך וגירויים סביבתיים.

גורמים להתעללות בילדים

התעללות בילדים מתרחשת בכל קבוצות האוכלוסייה, אך ישנם מספר גורמים המגדילים את סיכויו של הילד לסבול מהתעללות:

גורמי סיכון בקרב ילדים: ילדים עם נכויות חריגות או התנהגות חריגה, ותינוקות אשר נותקו מהוריהם לתקופה ארוכה אחר הלידה עקב אשפוז פגות וכן הלאה.

גורמי סיכון בקרב ההורים: הורים צעירים (מתחת ל-18), מכורים לסמים/ אלכוהול, הורים הסובלים ממחלות נפש והורים שהיו בעצמם קורבנות להתעללות הם בעלי סיכון מוגבר להתעללות בילדם. כמו כן, מספר אפיונים של המשפחה קשורים בסיכון מוגבר להתעללות: הריון בלתי רצוי, משפחות הנמצאות במשבר, סובלות מעוני מתמשך, מאופיינות באלימות בין ההורים, בעיות עם החוק והיעדר מערכת תמיכה או חסך בידע וניסיון בהוות תקינה.
 

מלבד גורמים אלו, נראה כי האינטראקציה הנוצרת בין ההורה לילד היא אחד הגורמים המשמעותיים ביצירת התעללות: תכונות מסוימות של הילד "מתנגשות" בתכונות ההורה וגורמות למתיחות אשר לא בהכרח קיימת בין ההורה לילדיו האחרים.

הורים מפנטזים כיצד יראה ויהיה ילדם עוד לפני הכניסה להריון, וכבר במהלך ההריון מתחיל להיווצר קשר רגשי ובעל אופי מסוים ("התינוק הזה כל הזמן בועט בי" או "הוא כבר רוצה לדבר עם אמא"). כאשר התינוק נולד נאלץ כל הורה להתמודד עם  הפער בין הפנטזיה לבין מראהו, מזגו, מצב בריאותו וצרכיו של התינוק הממשי, וככל שגדל הפער- גדל הקושי.

ההורה מגיב אל הילד ומפרש את התנהגותו, וקשר ראשוני זה משפיע על טיב היחסים ועל האופן בו ייתפס התינוק ע"י ההורה: הילד עשוי להזכיר במראהו דמות חיובית או שלילית מעברו של ההורה; מזגו השקט, למשל, עשוי להתפרש כשלווה ונינוחות במשפחה אחת וכפאסיביות וטיפשות במשפחה אחרת. האינטראקציה הספציפית הנוצרת בין ההורה לילד, אם כן, עשויה לקבוע האם יזכה הילד לטיפול מסור או ליחס של התעללות. בהתאם, פעמים רבות עשויות תוכניות התערבות לעזור להורה "לתקן" את האופן השגוי בו הוא מפרש את התנהגות ילדו וע"י כך, לאפשר אינטראקציה חיובית יותר, שתפחית את הסיכון להתעללות.

השפעות ההתעללות בילדות


גם כאשר ההתעללות בילד נפסקת (או מופסקת ע"י גורם חיצוני), וגם כאשר ההתעללות אינה מביאה לפגיעה חמורה, ממשיכים ילדים שעברו התעללות לסבול מהשפעותיה.

חלק מן הילדים מפתחים סימפטומים או הפרעות פוסט טראומטיות, ורבים מהם מפתחים אפיונים אישיותיים הפוגעים בתחומי חיים נרחבים. שינויים אלו מתבטאים בתחום הבין אישי (חוסר אמון באחרים, התעללות), בתפיסה העצמית (תחושות בושה וחוסר ערך, למשל), בקשיים בוויסות הדחפים (נטייה להרס עצמי והיעדר שליטה בכעס) וכן הלאה.

השפעותיה של ההתעללות בילדות הולכות ומצטברות עם השנים ופוגעות בגיבוש האישיות וביכולת לנהל חיים תקינים. ילדים שלא טופלו נפשית בעקבות התעללות נמצאים בסיכון גבוהה יותר לעבריינות, ניסיונות אובדניים, אלימות כלפי בן זוגם בבגרות, גירושין, דיכאון וחרדה.   

התערבות טיפולית הכוללת טיפול בילד ובמשפחתו נמצאה כמשמעותית במיוחד וכמאפשרת, במרבית המקרים, יצירת דפוסים משפחתיים תקינים: 80%-90% מהמשפחות מצליחות להשתקם באמצעות הטיפול, 10%-20% משיגות יציבות סבירה המאפשרת את השארת הילד בבית ורק כ-2%-3% מהילדים מוצאים מבתיהם, כאשר ההתעללות נמשכת למרות הטיפול.


ביבליוגרפיה

לדבר את השתיקה/ שמואל גולדשטיין, עמותת אשלים 2005.

BJ Sadock, VA Sadock, (2007) Synopsis of Psychiatry: Behavioral Sciences/ Clinical Psychiatry, 10th edition.

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים