13.06.25
ד"ר שרון זיו ביימן
התחממות הגזרה הבטחונית מול איראן מעלה בקרב רובנו, באופן טבעי, את מפלס המתח והחרדה. גם כשהמצב מלחיץ, חשוב לזכור שיש מערכות אשר פועלות כדי לשמור עלינו וכי יש לנו אמצעים להתגונן ולשמור על עצמנו פיזית ורגשית.
ארגז כלים להורים ומשפחות לזמני חירום וחרדה
1. איזונים בין דאגה וחרדה לבין בטחון – תנו מקום לחרדה ודאגה, אך הביעו לצידם ביטחון ביכולת להתמודד והצביעו על כלים להתמודדות. כאשר ילד מבטא חרדה בטאו הבנה והזדהות באופן מתון ומווסת ככל הניתן – "זה באמת מפחיד"/ "כולנו דואגים" אך לצד זאת נסו לשלב מסר מרגיע כמו "אנחנו יחד"/ "יש לנו איך להתגונן".
2. תיווך והסברה – הסברים בהירים עשויים להיות גורם מגן עבור ילדים ולשמש כהכנה מקדימה טובה אשר מתווכת את האירוע. למשל "יכולה להיות אזעקה וייתכן שתהיה סכנה של טילים, אבל יש צבא ששומר אלינו, ויש לנו איך להתגונן". בתוך כך, חשוב לנסות למנוע הצפה של חשיפה של הילדים שדרך התקשורת לחומרים מאיימים שאינם מתווכים כראוי.
3. תרגול עוזר – חזרו על ההנחיות שניתנות על ידי פיקוד העורף בזמן אמת ותרגלו את הפעולות שיש לעשות במקרה של אזעקה תוך הדגשה כי כאשר ישנה אזעקה יש לנו מה לעשות.
4. הכנה עוזרת – נסו להיאחז בהנחיות ובעשייה כדי להגביר רוגע. הראו לילדים את המ"מד או המקלט ואת הפעילויות והפינוקים שהכנתם בו. הכינו יחד עם הילדים את הממ"ד והכניסו צעצועים אהובים, פעילויות פשוטות ופינוקים.
5. עשייה עוזרת – זה הזמן לעשות יחד עם הילדים פעולות פשוטות בבית ובקרבת המרחב המוגן כדי לשמר תחושת עשייה. ניתן להשקות עציצים, לסדר צעצועים או להכין ביחד אוכל פשוט.
6. אחריות עוזרת – מומלץ לתת לילדים תפקידים אשר נותנים להם תחושת אחריות בתוך הסיטואציה כמו למשל להביא את המים לממד, לחלק חטיף לאחים הקטנים או לשכנים במקלט, לדאוג לבובה שלהם.
7. פעילות גופנית עוזרת – אפשר לשים מוסיקה נעימה, לרקוד עם הילדים קצת בסלון, לבצע תרגילים גופניים פשוטים ולהשתמש בגוף ובתנועה כדי לשפר את האווירה.
8. הפעילו את החשיבה של הילדים ושלכם – כאשר תחושת המתח עולה, למשל בהישמע האזעקה, ניתן לפנות להפעיל את אזורי החשיבה שלנו כדי להוריד את מפלס הלחץ הגופני. ניתן למשל לבקש מהילדים למצוא צורות של משולשים בחדר, לזהות כמה שיותר דברים אדומים מסביבנו, לפתור חידת הגיון פשוטה או להרכיב פאזל.
9. הסחות דעת והומור – ברגעים מתוחים אין כל רע בשימוש בהומור ובהסחות דעת. ניתן להיזכר יחד בדברים מצחיקים או סיפורים משפחתיים משעשעים, אפשר לראות תכנית מצחיקה, לחבר שטוזים או להגיד דברים מצחיקים.
10. נשימה או הרפיה – כשהחרדה גוברת אפשר לנשום יחד נשימות מרגיעות או לבצע תרגילי הרפיה. לשאוף אוויר דרך האף לספירה של 4 ונשוף אותו החוצה דרך הפה לספירה של 6. אפשר ללוות את הנשימה באמירה – נריח פרח 1, 2, 3, 4, ונכבה נר – 1, 2, 3, 4, 5, 6. בתרגיל הרפיה ננסה לכווץ חלקים מהגוף (כפות ידיים, כתפיים, בטן, פנים כפות רגליים, ישבנים), לספור עד חמש או עד עשר, ואז להרפות לאט, לאט לאט. בזמן הנשימות או ההרפיה אפשר להוסיף תיפוף פרפר על הגוף – יד ימין מתופפת על זרוע שמאל ויד שמאל על זרוע ימין.
12. עוזר לדבר אחרי האירוע – דברו על מה שקרה ברמה עובדתית עם התייחסות עדינה לרגשות. אם האירוע עבר, הדגישו שהוא הסתיים.
חשוב לזכור כי יש לנו כלים להתמודד היטב וביחד!
