תפריט נגישות
חיפוש

גורמי חוסן בקרב ילדים בתקופת השואה

גורמי חוסן בקרב ילדים בתקופת השואה

פורסם על ידי ספיר קינן

יום השואה מעורר בקרב רבים מחשבות מורכבות ולא פשוטות, על החלקים האכזריים, הכואבים ביותר, של הטבע האנושי. לצד הנסיון לפענח את הרוע - מתרחש נסיון להבין את יכולות ההישרדות, כשחוסן נפשי הוא אחד מהגורמים שאיפשרו אותה; חוסן נפשי הוא, במילים פשוטות, יכולתו של האדם להתמודד עם מצבי משבר קשים, להתאושש מחוויות שליליות ומלחיצות ולהסתגל לנסיבות החיים הנלוות להן.

במהלך תקופת השואה, נדרשו אנשים לשרוד מציאות יומיומית קשה מנשוא, כזו שכללה אירועי חיים טראומתיים ומחרידים; תקופה זו, שהפקיעה מכמיליון וחצי ילדים את ילדותם והציפה את מציאותם בפחד וכאב - היוותה עדות חשובה לחוסן נפשי מפתיע דווקא בקרב ילדים. על אף האופי הקיצוני של חוויות אלה, עבור רבים, יכולת החוסן נפשי היא זו שאפשרה את ההתמודדות שלהם ושל בני משפחתם עם אימת המוות, כמו גם את הבנייה של חיים מלאים לאחר הטראומה שחוו. אילו יכולות אפשרו את התמודדותם של ילדים עם זוועות השואה? מהן נקודות החוזק שעמדו לרשות נפשות הילדים בשואה במפגש עם המלחמה היומיומית על הישרדותם?

גיל צעיר כגורם חוסן

ראשית, אל מול המציאות הקשה, יתכן כי לזכותם של ילדים בשואה עמד גילם הצעיר - שלבי ההתפתחות של ילדים היו עשויים לשמש כיתרון שהגדיל את יכולת ההישרדות שלהם במהלך השואה עצמה. למשל, בשלבים מוקדמים של הילדות, קיים קושי בקרב ילדים להבין לעומק את המשמעות של אירועים מורכבים וקשים. ללא דמות מטפלת זמינה המתווכת את האירועים האלה, יתכן כי ההתמודדות עם מוות ומצבים מעוררים אימה, כמו גם הימצאותן של תחושות קשות כגון נטישה, כעס והיעדר שליטה בגיל כה צעיר, עברו מעין הקפאה בזמן, כך שבזמן אמת הם לא עברו עיבוד נפשי. על אף שבמשך השנים העוקבות, אירועים אלה נתנו את אותותיהם בתור צלקות טראומטיות בנפשם של השורדים, יתכן כי במהלך היותם ילדים התאפשר המשך התפקוד היומיומי שלהם וההתמודדות עם דרישות החיים באמצעות החוסן שהקנה להם גילם.

כוחה של אבולוציה: יצירת קשרים וגיוס לא מודע של הסביבה 

אחד הדברים שבאו לידי ביטוי ביתר שאת אצל ילדים בתקופת השואה, היה הצורך בקשר קרוב עם אחרים באופן שהגדיל את יכולת ההישרדות; הן יצירת קשרים וחבירה לילדים נוספים, והן עם מבוגרים אחרים, כאשר הופרדו מהוריהם. דרך אחת לעשות זאת הייתה אבולוציונית של ממש: לפי טענות אבולוציוניות תינוקות וילדים נתפסים חמודים ומעוררים בסובבים אמפתיה כדי להבטיח שהמבוגרים בחייהם ידאגו ויטפלו בהם. מעין ניסיון לא-מודע להעלות את רצונם של מבוגרים סביבם לדאוג להם, ומציאת מטפלים חלופיים על ידי הפגנת צייתנות וקסם אישי. בכך, יתכן כי ההישענות על אחרים והנטייה של ילדים לעורר בסובבים רצון לדאוג להם עזרה במידה מסוימת לילדים בשואה להתגונן מפני מצבים מאיימים איתם היו מתקשים להתמודד לבד - ואיתם נדרשו מבוגרים להתמודד לבדם.

יצירתיות וכושר המצאה

עבור ילדים רבים, תקופת השואה הובילה להתפתחות ושימוש חשוב ביכולות היצירתיות וכושר ההמצאה. בדומה לילדות שאינה טראומטית, גם במהלך המלחמה היכולת הילדית ליצור עולם שופע ביצירתיות ובדמיון יכולה הייתה לבוא לידי ביטוי. למרות הקשיים הכרוכים בחיי היומיום, כשהתאפשר לילדים לעשות זאת, הם שיחקו, ציירו ויצרו; עולם המשחק הילדי אפשר לילדים לחלום על מציאות אלטרנטיבית, ויתכן כי עזר ליצור מרחב בו יכלו הילדים לחוש מלאי תקווה וחזקים. ברגעי משבר, רבים מהם גילו תושייה וכושר המצאה כאשר נאלצו בדרך-לא-דרך להשיג אוכל למשפחתם ולהימלט מאיומים שונים על חייהם. כך, שמרו ילדים בשואה על עצמם כמו גם על הסובבים אותם.

במלוא התקווה אל העתיד

לצד החשיפה הקשה לאירועי חיים כה טראומטיים ורוויי כאב בתקופת השואה, בא לידי ביטוי גם החוסן הנפשי בקרב ילדים; היכולת להתאושש ולהתגבר על זוועות המציאות. אל מול ההתמודדות הקשה הזו, תכונות האישיות ויכולת העיבוד הרגשי, כמו גם האופן בו נוצרים קשרים עם אחרים והנטייה ליצירתיות, עשויות לעבור הגברה והתאמה. אחד מתפקידי לקחי השואה, בין היתר, הוא ללמד ולא לאפשר לנו לשכוח את ההשפעות הקשות עד בלתי נסבלות שהייתה למלחמה זו על הילדים, ולעודד אותנו לחשוב על דרכים לשמור על ילדינו כיום, וכיצד לפתח אצלם את יכולות החוסן הנפשי, מתוך אמונה מלאה ותקווה שלעולם לא יעמוד עוד חוסן זה במבחן.

על הכותבת – ספיר קינן

ספיר קינן הינה דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בן-גוריון. מחקרה מתמקד בתחומי המגדר והמיניות.

ביבליוגרפיה

Valent, P. (1998). Resilience in child survivors of the Holocaust: Toward the concept of resilience. Psychoanalytic Review, 85(4), 517-535.‏

אנשי מקצוע בתחום

פוסט טראומה

עוד מאמרים שיעניינו אותך